תורת חובות הלבבות

תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץׄ אלקלוב [בחלק מהנוסחאות נוסף: ואלתנביה עלי לואזם אלצׄמאיר]; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب [والتنبيه علي لوازم الضماير]), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה. החיבור, המהווה ניסוח של "תורת המוסר" היהודית, נכתב בשנת 1080 בערבית יהודית ותורגם לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון בשנת 1161. לספר הייתה השפעה משמעותית על המוסר היהודי והלא-יהודי. הוא תורגם מחדש לשפות רבות.

תורת חובות הלבבות
כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב

שער כתב-יד בודליאנה 1225 של "כתאב אל הדאיה": עותק שלם כמעט לגמרי של המקור בערבית-יהודית. הכין רבי אברהם בר טהור, מרחשון ד'תתקנ"א (אוקטובר 1190)
מידע כללי
מאת	בחיי אבן פקודה
שפת המקור	ערבית יהודית
סוגה	פילוסופיה יהודית

רחוב חובות הלבבות בהרצליה

אבן פקודה מדגיש ב"חובות הלבבות" את האתיקה המוסרית שבדת, שאותה ראה כעיקר, בשונה מהרמב"ם, שראה את הבחינה השכלית כעיקר. ספרו נחשב לאחד מספרי האמונה העיקריים ביהדות לצד הכוזרי, מורה נבוכים, אמונות ודעות ואחרים. הרב נתנאל בירב פיומי כתב בספרו גן השכלים, כי הספר נכתב בעקבות ספר תורת חובות הלבבות.

מבנה הספר

רבנו בחיי הבדיל בספרו בין "חובות האיברים", כלומר המצוות המעשיות המוטלות על היהודים, לבין "חובות הלב" - חובות ההכרה וההרגשה, שהן מצוות האמונה והדרישות המוסריות. הוא מדגיש שהאחרונות עולות בחשיבותן על הראשונות. כגון: חובה על היהודי להאמין באל ולבטוח בו, לערוך חשבון נפש ולחזור בתשובה, אך מעל לכל, לאהוב את האלוהים.

הספר מחולק לעשרה "שערים" (פרקים) שכל אחד מהם עוסק באחת מחובות הלב. השער הראשון - שער הייחוד, עוסק באמונה, ואילו השערים האחרים עוסקים בדברי מוסר ומידות שונים פחות פילוסופיים. הספר זכה לשבחים מגדולי האחרונים, אולם רבים הביעו הסתייגות מתוכן השער הראשון, בשל תכניו הפילוסופיים. הגאון מווילנה, ששיבח את הספר, המליץ לאחד משואליו ללמוד את ספר הכוזרי במקום השער הראשון.

שערי הספר:

1. שער הייחוד: על מציאותו ואחדותו של ה'.
2. שער הבחינה: על הכרת המציאות וידיעת החוכמות בעולם, הבאות מכוח ה'.
3. שער עבודת האלוהים: על החובה לעבוד את ה', אופי עבודת ה' ודרגות שונות בה.
4. שער הביטחון: על האמונה והביטחון בה' בכל ענייני העולם.
5. שער ייחוד המעשה: על הקדשת כל המעשים לה' בלבד והתמודדויות מחשבתיות שונות מול היצר.
6. שער הכניעה: על הכניעה ומנהגיה מול אנשים ומול הקב"ה.
7. שער התשובה: על השלבים ההכרחיים לתשובה שלמה.
8. שער חשבון הנפש: על חובת ההשתדלות והכרת האדם בחסרונותיו.
9. שער הפרישות: על סוגי הפרישות והתאמתה לאדם.
10. שער אהבת ה': על הכמיהה אל הקב"ה, דרכים אל אהבת ה' ותיאור אוהבי ה'.

השפעות מוסלמיות

בעת שכתב אבן פקודה את הספר הוא הושפע גם ממקורות פילוסופיים מוסלמיים ומן הנאופלאטוניזם בלבושו הערבי, שביקש ליצור חיבור בינו לבין ההשקפה הדתית המוסלמית, כפי שנמצא למשל בחיבורי ה"אחים הטהורים".

בספרו בולטות מובאות מחכמי הגויים. הוא השתמש בהוכחות הכלאם המוסלמי למציאות האלוהים, אם כי בשינוי מה ועם עירוב נאו-אפלטוני לגבי מושג האחדות. בתורת התארים הולך אבן פקודה בשיטתו של רב סעדיה גאון, ומוסיף כי אף התארים החיוביים הזהים עם עצמות האל אינם אלא שלילה. הבדלתו בין חובות האיברים ללבבות נמצאת כבר במקורות המועתזילה, שגרסו כי דבקות הנפש היא האידיאל, וניכרת בספרו דואליות של הנפש והגוף יחד עם נטייה מתונה לפרישות.

שיטתו הנאו-אפלטונית

בחיבורו "ספר תורות הנפש" הוא מחזיק בשיטה הנאופלטונית בצורתה הפופולרית ואינו מוצא סתירה בינה לבין התורה. הוא מקבל את האצילות הנאופלטונית כפי שהובאה בכתבי הפילוסופים הערבים ומדרג אותה: שכל (שכל הפועל), נפש, טבע, חומר, עצמי הספירות, הכוכבים וארבעת היסודות. כל אלה הם נבראים והוא אינו רואה סתירה בכך. הגותו מדגישה את השניות שבין העולם החושי ובין העל-חושי. החיבור עוסק בנפש ולשיטתו היא עצם בלתי תלוי בגוף, ומהותה מעידה על מקורה. בכך הוא דוחה את שיטתו של אבן סינא, לפיה הנפש מגיעה יחד עם הגוף הגם שהיא עצם עצמאי. לפי רבנו בחיי הנפש מצטרפת לחלקי נפש פחותים במטרה להשיבם ולהעלותם, הזיכוך מושג על ידי צידקות שהיא שלטון הנפש השכלית וההכרה. שלמות שכלית ומוסרית מזכה בשיבה אל עולם הרוח, זיכוך מוסרי בלבד מביא אל גן העדן התחתון למטרת השגת ההכרה. לשיטתו, נפשות שנדבקו בחושניות חוזרות בגלגול אף לבעלי חיים^[1], בשונה מדעת ר' יצחק הישראלי כי הנפש נסערת בכיסופי שווא תחת השמים, זהו עונשה והיא אינה שבה בגלגול^[1].

תרגומים ומהדורות הספר

רבי יהודה אבן תיבון תרגם את השער הראשון של הספר. את שאר הספר תרגם לאחר זמן מה הרב יוסף קמחי אביו של הרד"ק, אולם תרגומו לא התקבל. לאחר מספר שנים תרגם הרב יהודה אבן תיבון את שאר הספר, כל זה היה לבקשתו של רבי משולם מלוניל, תרגומו התקבל וגרם להפצת הספר, ועל פיו נדפס הספר לאורך כל השנים.

הספר הודפס לראשונה בנאפולי בשנת 1490 (הר"נ), על ידי הדפוס של משפחת שונצינו, מהדורה שנייה הודפסה בוונציה בשנת הש"ח על ידי המדפיס דניאל בומברג, מהדורה שלישית של הספר יצאה בקושטא בשנת 1449(הש"י) עם הרבה תיקונים והוספות, בשנת השי"ט הודפס הספר במנטובה על פי מהדורת וונציה, מהדורה זו הייתה מקובלת במשך כל השנים, וכל הפירושים נכתבו עליה.

בשנת 1912 הוציא אברהם שלום יהודה את הספר מחדש בערבית, על פי כתב יד בודליאנה 1225 שנכתב בשנת 1190 (תתקנ"א).

בשנת 1928 (התרפ"ח) הוציא אברהם צפרוני את הספר במהדורה מדעית, עם שינוי הנוסח על פי הדפוסים הראשונים ועל פי מהדורת א"ש יהודה, כל המהדורות שלאחר מכן שילבו את הגהותיו.

בשנת 1964 (התשכ"ה) הוציא לאור הרב פנחס יהודה ליברמן את הספר עם הפירוש "לב טוב", פירוש שבעצם מתרגם את התרגום העברי של רבי יהודה אבן תיבון לעברית בת זמנינו, פירושו לא כולל פירוש לחלק של שער הייחוד משום ששם החובת הלבבות נוגע בעניינים פילוסופים שלא מתאימים לציבור החרדי, כשהוא מוסיף הקדמה ארוכה שבה הוא מצטט את כל חכמי ישראל שהתנגדו ללימודי פילוספיה.

בשנת התשל"ב תורגם הספר מחדש על ידי הרב שמואל ירושלמי, על פי כתב יד בודליאנה, בשילוב תרגומו של אבן תיבן בקטעים שבהם חסר כתב היד ובמקומות נוספים.

בשנת 1984 תרגם הרב יוסף קפאח את הספר מחדש לעברית בת זמנינו.

בשנת 2012 (התשע"ג) הוציא מכון "אבן ישראל" את הספר לאור במהדורה מפוארת, על פי תרגום רבי יהודה אבן תיבון עם ארבעה פירושים, וכן עם הגהות על פי מהדורת קושטא ומנטובה, בתוספת "תיקון מדות הנפש" לרבי שלמה אבן גבירול, ותרגום יוסף קמחי ל"שער התשובה", ו-32 שירים של רבינו בחיי.

מהדורה מדעית עם תרגום מחדש יצא לאור בשנת 2019, על ידי פרופסור בנימין אברהמוב, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

פירושים על הספר

אפילו שהספר נכתב בלשון עממית יחסית, היות שנכתב בערבית יהודית, ושהתרגום הנפוץ, של רבי יהודה אבן תיבן, היה תרגום מילולי ולא ענייני, הספר היה מאוד קשה לקריאה, לכן חיברו עליו מספר פירושים - כולם על פי תרגום אבן תיבון.

• מנוח הלבבות - מאת הרב הענדל מנוח בן שמריה (נפטר בשנת ה'שע"א), היה מחברי ועד ארבע ארצות, הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'שנ"ו בלובלין.
• טוב הלבנון - מאת רבי ישראל הלוי מזמושטש (נולד בשנת ה'ת"ס נפטר בשנת ה'תקל"ז), הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'תקס"ט בווין, ושוב בלבוב בשנת ה'תקצ"ח.
• מרפא לנפש - מאת רבי רפאל בן רבי זכריה מנדל מיאמפלא (נולד בשנת ה'תפ"ה נפטר בשנת ה'תקנ"ה), מחברי הבית דין של הנודע ביהודה, הפירוש נדפס לראשונה בשנת ה'תקל"ד באלקסניץ.
• פת לחם - מאת רבי חיים אברהם ב"ר יהודה ממאהליב (נולד בערך בשנת ה'ת"ק נפטר בערך בשנת ה'תקע"ה), הפירוש נדפס לראשונה בשקלוב בשנת ה'תקס"ג.
• נאדר בקודש - פירוש על פי הסוד והדרוש, נדפס בשנת ה'תק"ן בהורדנא.
• לב טוב - מאת הרב פנחס יהודה ליברמן - הפירוש הנפוץ והנלמד ביותר כיום.

לקריאה נוספת

• ש"י איש הורוויץ, רבנו בחיי וספרו "חובת הלבבות", בתוך התקופה, ספר עשירי, שטיבל, ורשה תרפ"א.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חובות הלבבות
טקסט בוויקיטקסט: חובת הלבבות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תורת חובות הלבבות

• תורת חובת הלבבות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית ‏
• מהדורה מדעית (עם המקור הערבי) בעריכת אברהם שלום יהודה, הוצאת בריל, 1912
• חובת הלבבות מהדורת אברהם צפרוני, בהוצאת י. יונביץ, באתר היברובקס.
• מהדורת אינטרנט של הספר בעריכת יהודה איזנברג, באתר דעת
• (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )
• ש"י איש הורוויץ, ‏רבנו בחיי וספרו "חובות הלבבות", באתר "דעת", בתוך: התקופה, טבת–אדר תרפ"א, ספר עשירי
• בחיי בן יוסף אבן פקודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבינו סעדיה גאון, בעל חובות הלבבות, רבי שלמה אבן גבירול בעל הכוזרי ועוד, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• חובות הלבבות, עם פירוש "מרפא לנפש", באתר היברובוקס
• מנחם ברונפמן, רבינו בחיי והספר חובת הלבבות, אתר בית חב"ד
• בנימין אברהמוב, "מקורותיו של רבנו בחיי אבן פקודה ב'חובות הלבבות'", אורשת ט (תש"ף), עמ' 7–38.
• הרב שלמה משה עמאר, שיעורים בשער הביטחון, באתר קול הלשון
• בחיי בן יוסף אבן פקודה, תורת חובת הלבבות, ‏ירושלים תשלב, באתר היברובוקס
• בחיי בן יוסף אבן פקודה. חובות הלבבות, דף שער בספרייה הלאומית