חוות תנינאים

חוות תנינאים (או חוות תנינים) היא חווה חקלאית, בה מגדלים תנינאים כגון תנינים, גוויאלים, אליגטורים וקיימנים, מסוג אחד או יותר. לחוות מספר מטרות: מסחר, שימור, חינוך ובידור. רוב חוות התנינאים הן מיזם מסחרי, בו גידול התנינאים נועד לקצירת עורם לתעשיית העורות ומכירת בשרם למאכל. כיום רוב עורות התנינאים מגיעים מחוות שכאלה ולא מציד, ובכך עיקר תרומתן לשימור התנינאים.^[1] בנוסף, חוות התנינאים משמשות לשימור, חינוך ובידור: גרעיני הרבייה מסייעים להגדלת אוכלוסיות התנינאים בטבע, מרכזי המבקרים מאפשרים ללמוד על אורחות חייהם וחשיבותם האקולוגית של התנינאים, וכאטרקציה תיירותית בה ניתן לצפות במופעי האכלתם, האבקות עימם, ועוד. כמו כן, הגישה הנוחה לתנינאים שבחוות מסייעת למחקר אודותיהם.

חוות תנינאים

תניני יאור בחוות התנינאים בג'רבה

אליגטורים בחמת גדר, חוות תנינאים ישראלית, שמטרתה תיירותית

תניני היאור בחוות התנינאים הישראלית קרוקולוקו, שמטרתה תיירותית ומסחרית

התנינאים אינם ניתנים לביות או לאילוף, ובשל אופיים הפראי והיותם טורפי-על, מהווים חיה מסוכנת בהגיעם לבגרות. משום כך, הטיפול בהם מחייב הישמעות קפדנית להוראות בטיחות במטרה למנוע מקרי פציעה ומוות. בחלק מהחוות מצויים תנינאים שתקפו בני אדם אשר הוגלו אליהן כתחליף להמתתם. לרוב מדובר בתנינאים גדולים ומרשימים במיוחד, המהווים אטרקציה תיירותית בחווה.

מקור התנינאים שבחווה

החוות מוקמות על ידי איסוף תנינאים מהטבע (גרעין הרבייה הראשוני) ואיסוף ביצים והדגרתן. חלק מהחוות ('Farms') מבוססות בעיקר על הרבייה הטבעית של התנינאים שבתוכן, בעוד שבחוות אחרות ('Ranches') נוהגים לתגבר באופן שוטף את הרבייה הטבעית בביצים שנאספות מהטבע. כאשר איסוף הביצים נעשה באופן מפוקח ובר-קיימא, הוא מסייע לשמר את אוכלוסיית התנינאים בטבע, ואינו פוגע בה.

על מנת לרענן את המגוון הגנטי של תנינאי החווה, מצטרפים לחווה תנינאים חדשים אחת לתקופה (אידיאלית, מאזורים שונים ומבודדים). שיעורי הרבייה של התנינאים בשבייה גבוהים, והם משלימים מחזורי הטלה ובקיעה מדי שנה.

פעולות איסוף ביצים ותפיסת תנינאים מנוטרות ומבוקרות על ידי רשויות מקומיות ועולמיות, שכן לפי אמנות שונות (כאמנת CITES) רוב התנינאים הם חיות מוגנות האסורים לציד. יחד עם זאת, ציד בלתי-חוקי של תנינאים ומכירתם לחוות תנינאים עדיין קיים.

חלק מהתנינאים בחוות (בעיקר מהחוות שנועדו לשימור ביולוגי ומשמשות כגרעין רבייה) מוחזרים לטבע כדרך לביסוס אוכלוסיות בריאות, מגוונות גנטית ומרובות פרטים, המגנות על המינים השונים מפני הכחדה.

חוות תנינאים בישראל

בישראל ידועות 3 חוות תנינאים:

• חוות התנינים בחמת גדר,^[2] אטרקציה תיירותית בה תנינאים משלושה מינים: תנין היאור, אליגטור אמריקני, וגוויאל הודי.
• חוות פצאל בבקעת הירדן. החווה נוסדה כאטרקציה תיירותית, והסבה את ייעודה לקצירת עור התנינים לתעשיית האופנה לאחר אירועי האינתיפאדה השנייה. בעקבות איסור שהטיל המשרד להגנת הסביבה על הריגת תנינים בשבי, נסגרה החווה – אך לא נמצא פתרון ללמעלה מ-1,000 תנינים שחיים בה ומתרבים מדי שנה.^[3][4][5] באוגוסט 2025 סגר המנהל האזרחי את החווה, ופקחיו ירו למוות ב-262 תנינים.^[6]
• חוות קרוקולוקו בערבה.^[7] בחווה גדלים כ-2,000 תניני יאור, רובם צעירים. החווה כוללת תנין יאור בוגר באורך של למעלה מ-5 מטר ומציעה סיורים מודרכים, בהם ניתן ללטף תנינים קטנים וצעירים.

חוות תנינאים בעולם

• חוות האליגטורים סנט אוגוסטין (St. Augustine Alligator Farm Zoological Park) שבפלורידה, ארצות הברית, שהוקמה כאטרקציית תיירות ובהמשך התרחבה לגן חיות המתמחה בתנינאים.
• בנק התנינים של מדרס (Madras Crocodile Bank, (אנ')) היא חוות תנינאים הודית המתמחה בחינוך, מחקר ושימור מיני תנינאים וזוחלים. בתחילה התמקדה בשימור תנין הביצות, תנין הים וגוויאל הודי, ובהמשך התרחבה ל-14 מיני תנינאים מרחבי העולם (בהם תנין היאור), צבים, נחשים וזוחלים אחרים. בחווה כ-2,500 פרטים, והיא כוללת גן חיות, מרכז מידע ותחנות מחקר.
• חוות התנינים של סמוט פרקן (Samutprakarn Crocodile Farm and Zoo) שבסמוט פרקן, תאילנד, המהווה גם גן חיות, ישנן תצוגות של אומני לחימה המנסים לרקד ליד מלתעות התנינים מבלי להינשך, פעלול המסתיים במוות, לעיתים. כמו כן, נרשמו במקום מקרי התאבדות בקפיצה לכלוב.
• חוות התנינים Crocosaurus Cove שבאוסטרליה, האטרקצייה המרכזית היא צלילה בגליל שקוף מזכוכית משוריינת, המאפשרת צפייה תת-מימית בהאכלתו של תנין ים באורך של למעלה מ-5 מטר.^[8]

לקריאה נוספת

• מייקל גרלוק (Michael Garlock),‏Killer Gators and Crocs: Gruesome Encounters from Across the Globe, הוצאת Globe Pequot Press, 2006.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוות תנינאים בוויקישיתוף

• כמה תנינים בדיוק ברחו מהחווה בבקעת הירדן?, ערוץ היוטיוב של חדשות 2, 2011