חטופים

חטופים היא סדרת דרמה ישראלית, אשר עלתה לשידור בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת ב-6 במרץ 2010. הסדרה מספרת את סיפורם של שני חיילי צה"ל השבים לישראל אחרי 17 שנה בשבי בסוריה.

ערך זה עוסק בסדרת טלוויזיה ישראלית. אם התכוונתם לחטופים כמושג, ראו חטיפה.

חטופים

סוגה	דרמה
יוצרים	גידי רף, ליאת בנאסולי
כותבים	גידי רף
בימוי	גידי רף
שחקנים	יורם טולדנו ישי גולן אסי כהן יעל אבקסיס מילי אביטל עדי עזרוני סנדי בר גל זייד נבו קמחי מיקי לאון הדר רצון-רותם
פרסים	פרס האקדמיה לטלוויזיה
פסקול	עדי גולדשטיין ואברהם טל
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית וערבית
מספר עונות	2
מספר פרקים	24
הפקה
מפיק	ליאת בנאסולי
מפיקים בפועל	יוני קורלנדר
הפצה	הולו
צלמים	איתי נאמן
אורך פרק	45 דק'
שידור
רשת שידור	ערוץ 2 (קשת) נטפליקס
תקופת שידור מקורית	6 במרץ 2010 – 25 בדצמבר 2012
קישורים חיצוניים
www.mako.co.il/tv-hatufim
דף התוכנית ב-IMDb

צילומי סצנה לעונה השנייה של הסדרה, יוני 2011 (לפרק ה-11, "האישה שלנו בדמשק"; שודר לראשונה ב-17 בדצמבר 2012)

ב־13 ביולי 2010 זכתה "חטופים" בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר.

שיר הנושא של הסדרה הוא "הנה באתי הביתה" שהולחן על ידי איתי פרל ונכתב ומבוצע על ידי דנה ברגר ואיתי פרל. השיר לא נכתב במיוחד לסדרה, והקשר בין מילותיו לבין עלילת הסדרה הוא מקרי^[1].

הסדרה שודרה בפלטפורמת הסטרימינג הולו, ונמכרה לפלטפורמת הפצת התוכן ההודית TATA SKY^[2]. ב־1 באוגוסט 2018 עלתה הסדרה לרשת השידור נטפליקס, ובשנה שלאחר מכן בחר בה העיתון "הניו יורק טיימס" לסדרה הזרה הטובה ביותר בעשור^[3].

העונה הראשונה

העונה הראשונה שודרה בין חודש מרץ 2010 למאי אותה השנה.

עלילה

השנה היא 2008. כשבע-עשרה שנים קודם לכן נשלחה יחידת מודיעין, המורכבת מחיילי מילואים, אל עומק לבנון לפעולה חשאית כנגד מבוקש בכיר של ארגון טרור. הפעולה נכשלה ובמהלכה אחד החיילים נהרג ושלושה חיילים, נמרוד קליין, אורי זך ועמיאל בן חורין, נפלו בשבי והוחזקו סמוך לדמשק. לאחר שנים של מגעים חשאיים, בעסקת חילופי שבויים, שבים השבויים. אז מתברר שמתוך השלושה שנשבו, רק שניים נותרו בחיים.

הסדרה מתחילה עם שיבתם של החטופים מהשבי. במהלך היעדרותם הפכו לסמלים לאומיים ציוניים. סטיקרים עם שמותיהם ודגלים עם תמונותיהם מעטרים את רחובות ישראל. הסדרה בוחנת את התמודדותם עם הכניסה מחדש לחברה הישראלית ברמה הלאומית וברמה האישית. מאנשים שבילו את היום־יום שלהם במאבק לשרוד בחדרון קטן אי שם, לדמויות ציבוריות מפורסמות שיתקשו לעמוד בציפיות ובמיתוס שנוצר סביבם.

ברמה האישית, הסדרה עוקבת אחר ההתמודדות עם מערכות יחסים שנקטעו שנים קודם לכן, עם נשותיהם שהמשיכו, או שלא המשיכו בחייהן, ילדים שהם אינם מכירים, הורים שכבר אינם בחיים וחברים שהגשימו חלומות וחיו חיים שלמים בתקופת היעדרותם. יש גם התמודדות של השבויים זה עם זה אחרי שב־17 השנים האחרונות היו כל מה שהכירו.

במקביל להתמודדויות עם האנשים שסובבים אותם, לאורך הסדרה השניים עוברים סדרת חקירות אצל פסיכיאטר צבאי שמנסה להציל מפי החטופים כל פיסת מידע על הצד השני ועל החוויה שהם עברו בשבי – זאת בניגוד לצורך החזק של השניים לשכוח את שהיה. בהדרגה מתברר שמשהו בסיפורם של השניים אינו אמין, גרסותיהם שונות ועל כן מתחילה חקירה סמויה שמנסה לברר מה בדיוק יש לשניים להסתיר.

בפרק האחרון של העונה נפתרת התעלומה המרכזית ומתגלה כי עמיאל נותר למעשה בחיים, התאסלם ונשאר בסוריה.

אתר האינטרנט של הסדרה

מתוך אתר האינטרנט של הסדרה – "קיר המידע" על טליה קליין. כל מלבן ב"קיר המידע" מייצג שנה והקשה עליו מובילה לקטע וידאו או רצף תמונות, המציגים את אשר עבר על הדמות באותה עת.

במקביל לשידור הסדרה, באתר האינטרנט שלה הוצגו פרטים המהווים "מידע משלים" לאלו שנמסרו בפרקים עצמם. היה זה מידע על מה שכביכול עבר על הדמויות הראשיות במהלך שני העשורים שקדמו לזמן הסיפורי. הדברים הוצגו באמצעות תמונות וקטעי וידאו, אשר לא שולבו בסדרה עצמה.

העונה השנייה

עוד במהלך שידור עשרת פרקיה הראשונים של הסדרה, לאור הצלחתה, הוחלט ב"קשת" להפיק עונה שנייה לסדרה. לפיכך, הפרק העשירי של העונה הראשונה הסתיים בסוף פתוח - כאשר הוא בא אל קיצו, הופיע הכיתוב "המשך יבוא".

העונה השנייה צולמה במהלך שנת 2011 אך עלתה לשידור רק ב-15 באוקטובר 2012. עיקר העיסוק בפרקים סובב סביב השאלה, מבחינתם של אורי ונמרוד, האם עמיאל נותר בחיים, ואם כן, מה עלה בגורלו וכיצד ניתן יהיה להביאו חזרה ארצה. מלבד סוגיה זו, אשר מעורבים בה גם גורמים שלא הכרנו בעונה הראשונה, הסיפור ממשיך לתאר את תהליך ההתאקלמות של נמרוד ואורי לחיים בישראל, לצד בני משפחתם. בדומה לעונה הראשונה, גם עונה זו לוותה בקטעי "מידע משלים" באתר האינטרנט של הסדרה, שכללו רמזים לגבי התקדמות החקירה המוצגת בסדרה וכן "בלוגים" של מספר דמויות.

אורי (ישי גולן) פוגש את נורית (מילי אביטל) בשדה התעופה, עם שובה ארצה מסוריה. לידם, ד"ר חיים כהן (גל זייד). מתוך צילומי הסצנה לפרק "האישה שלנו בדמשק", נמל התעופה בן-גוריון, יוני 2011

דמויות

שחקן/שחקנית	דמות	תפקיד	עונות
יורם טולדנו	נמרוד קליין	שבוי	1-2
ישי גולן	אורי זך	שבוי	1-2
אסי כהן	עמיאל בן-חורין	שבוי	1-2
יעל אבקסיס	טליה קליין	אשתו של נמרוד	1-2
מילי אביטל	נורית הלוי-זך	חברתו של אורי לפני השבי	1-2
עדי עזרוני	יעל בן-חורין	אחותו של עמיאל	1-2
יעל איתן	דנה קליין	בתו של נמרוד	1-2
גיא סלניק	חצב קליין	בנו של נמרוד	1-2
סנדי בר	איריס	חוקרת, חברתו של אורי	1-2
גל זייד	ד"ר חיים כהן	פסיכיאטר צבאי בשירות מילואים	1-2
נבו קמחי	אילן פלדמן	איש הקשר של צה"ל עם משפחות השבויים	1
מיקי לאון	יעקב (יקי) זך	אחיו של אורי ובעלה של נורית	1
שמוליק שילה	יוסף (יוסק'ה) זך	אביו הקשיש של אורי	1-2
מרים גבריאלי	מלכה זך	אימו של אורי נפטרה 4 שנים לפני שחזר מהשבי	1
אדם קנת	אסף זך	בנם של נורית ויקי	1-2
אקי אבני	עופר שם-טוב	בעל חברת פרסום, חבר של נמרוד	1
סלים דאו	ג'מאל אגרבייה	מפקד תא השבי	1-2
סעיד דסוקי	איסמעיל	הבן של ג'מאל שמתחבר לעמיאל	1-2
דליק ווליניץ	ד"ר שמואל אוסטרובסקי	הפסיכולוג של דנה, יוצא עם טליה במשך תקופה קצרה	1-2
דורון עמית	אהוד אוסטרובסקי	בנו של ד"ר אוסטרובסקי, יוצא עם דנה	1-2
רון שחר	ברק דגון	סוכן נדל"ן	1
לבנה פינקלשטיין	שרה	אם שכולה	1
נובה דובל	נורית	מורה	2
הדר רצון-רותם	לילה	אשתו של יוסוף/עמיאל ובתו של שייח' קסאב	2
יונתן עוזיאל	ינון (נוני) מאירי	איש המוסד, חזה באביו נרצח על ידי עבדאללה כשהיה בן 6	2
יוסף סוויד	עבדאללה בן ראשיד	מחבל שביצע בעבר פיגוע בבית ספר, השתחרר בהסכם לשחרור אסירים	2
מכרם ח'ורי	שיח' קסאב (האימאם)	אביה של לילה ומנהיג ארגון הטרור "ילדי הג'יהאד"	2
אהובה קרן	לארש	אמה של לילה ואשתו של מנהיג ארון הטרור "ילדי הג'יהאד"	2
סיני פתר	עטר שורר	ראש המוסד לשעבר	2
שמעון מימרן	ד"ר זאב קפלן	איש המוסד	2
בועז קונפורטי	אורן	חבר לצוות של נמרוד ואורי, מסייע כלכלית לנמרוד	2

תגובות לסדרה

תגובות המבקרים לסדרה היו חצויות. מספר ביקורות היללו והחמיאו לסדרה^[4], ומספר ביקורות התנגדו וטענו כי היא לא אמינה וכי התסריט לוקה בחסר^[5]. היו גם לא מעט התנגדויות לקיומה של סדרה מעין זו, בהן ממשפחות שבויים, כגון מרים גרוף, אימו של שבוי ששוחרר בעסקת ג'יבריל שטענה שסדרה זו היא למעשה פרומו לארגון החמאס^[6].

פרק ששודר בעונה השנייה של הסדרה עורר סערה לאחר שאחת מהדמויות בו כינתה דמות עיתונאית בשם "אריאנה" במילים "שמנה וממורמרת". זאת, כביכול כתגובה לדברי מבקרת הטלוויזיה אריאנה מלמד, אשר ביקרה חריפות את עונתה הראשונה של הסדרה^[7]. מלמד ועיתונאים אחרים טענו כי מדובר ב"חריגה בוטה מכללי המשחק" וכי לא יעלה על הדעת לתקוף מבקר טלוויזיה שעושה את עבודתו. יוצרי הסדרה טענו שמדובר בהומור בלבד^[8].

הצלחה מחוץ לישראל

ב־9 בדצמבר 2009 פורסם כי זכויות ההפקה של הסדרה נרכשו על ידי אולפני FOX האמריקאים^[9]. הגרסה האמריקאית ל"חטופים", תחת השם "הומלנד", עלתה לשידור בערוץ הכבלים "שואוטיים" באוקטובר 2011^[10]. הגרסה האמריקנית אף זכתה בפרסי גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר לשנים 2011^[11] ו-2012^[12], השחקנית הראשית בסדרה, קלייר דיינס, זכתה באותם טקסים, על תפקידה ב-"Homeland", בפרסי השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה והשחקן הראשי, דמיאן לואיס זכה ב-2012 בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה. כמו כן, זכתה הסדרה בפרסי האמי^[13].

הגרסה המקורית בעברית זכתה בגראנד פרייז בטקס פרסי הדרמה בסאול, והייתה לסדרה הישראלית הראשונה ששודרה בפלטפורמת הסטרימינג הולו ובערוץ Sky Arts הבריטי^[14]. זכויות ההפקה נמכרו גם לרוסיה, טורקיה, מקסיקו וקוריאה.

בשנת 2018 שודרו בהודו שתי עונות של רימייק הודי, המתפרס על פני 110 פרקים ואשר זכה בחמישה פרסי ABBY, וכן נמכרו העונות בגרסה המקורית בעברית לפלטפורמת התוכן ההודית TATA SKY^[15].

בדצמבר 2019, הניו יורק טיימס בחר במקום הראשון ברשימת הסדרות הבינלאומיות הטובות של העשור את "חטופים" בגרסתה המקורית בעברית^[16]. הסדרה של "קשת", שנחשבת לכזאת שסללה את הדרך לתעשיית הטלוויזיה הישראלית מחוץ לגבולות המדינה ושבעקבותיה נמכרו מחוץ לישראל סדרות ישראליות רבות, הובילה באותה רשימה על סדרות זוכות פרסים אחרות כמו "הכתר" הבריטית ו"הגשר" הנורווגית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטופים - צילומי סצנה לפרק "האישה שלנו בדמשק"

• אתר האינטרנט הרשמי של חטופים
• "חטופים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "חטופים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "חטופים", באתר אידיבי
• "חטופים", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
• "חטופים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "חטופים", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• גילי איזיקוביץ, "חטופים": עוד תפקיד ראשי לאסי כהן, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2009
• יוני פרת, ‏"חטופים" נמכרה לארה"ב, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2009
• גילי איזיקוביץ, יוצר "חטופים" לא מפחד לגעת בטראומה, באתר הארץ, 4 במרץ 2010
• אלון עידן, חטופים: כשהקלישאות באות על חשבון המקוריות, באתר הארץ, 7 במרץ 2010
• ג'קי חורי, משפחת שליט על הסדרה "חטופים": "גלעד אינו חייל דמיוני", באתר הארץ, 7 במרץ 2010
• פז חסדאי‏, חטוף תוכן, באתר וואלה, 7 במרץ 2010
• "'חטופים' - פרומו לחמאס", באתר גלי צה"ל, 18 במרץ 2010
• חגית גינזבורג, ללכת שבי אחריהם, באתר ynet, 10 במרץ 2010
• עינב שיף‏, מעלה את הרף - ריאיון עם במאי "חטופים", גידי רף, באתר וואלה, 20 במאי 2010
• אלון הדר, טעם של החמצה: על פרק הסיום של "חטופים", באתר nrg‏, 23 במאי 2010
• רותה קופפר, חטופים שרואים משם, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2011
• עמית קוטלר, "חטופים" 2: זה עובד כמו באמריקה, באתר ynet, 16 באוקטובר 2012
• ערן בר-און, "חטופים 2": חצתה בזחילה את קו הסיום, באתר ynet, 25 בדצמבר 2012
• לילך וולך‏, הפרקים האחרונים של "חטופים" גאלו את הסדרה כולה, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2012