חיים לנדאו

חיים לנדאו (10 בספטמבר 1916 – 6 באוקטובר 1981) היה ממפקדי האצ"ל, ממנהיגי תנועת החרות (על גלגוליה: גח"ל והליכוד), חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חיים לנדאו

לידה	10 בספטמבר 1916 קרקוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	6 באוקטובר 1981 (בגיל 65) רמת גן, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
תאריך עלייה	1935
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	הטכניון
מפלגה	תנועת החרות, הליכוד
סיעה	תנועת החרות, גח"ל, הליכוד
שר הפיתוח ה־7 15 בדצמבר 1969 – 6 באוגוסט 1970 (7 חודשים ו־21 ימים) תחת ראש הממשלה גולדה מאיר → משה קול חיים גבתי ←
שר התחבורה ה־17 15 בינואר 1979 – 5 באוגוסט 1981 (שנתיים ו־6 חודשים) תחת ראש הממשלה מנחם בגין → מאיר עמית חיים קורפו ←
שר בלי תיק 10 בינואר 1978 – 15 בינואר 1979 (שנה) תחת ראש הממשלה מנחם בגין
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 13 ביוני 1977 (28 שנים) כנסות 1 - 8

ביוגרפיה

חיים לנדאו עם מנחם בגין לימינו, 1949

נולד בקרקוב שבגליציה (כעבור זמן קצר בתחומי פולין) לברטה ולפנחס לנדאו, תעשיין ציוני. התחנך תחילה ב"חדר" מסורתי, ואחר כך עבר לבית הספר "תחכמוני". למד בגימנסיה העברית בקרקוב. עלה לארץ ישראל בשנת 1935, ועם עלייתו החל ללמוד בטכניון בחיפה, שם סיים לימודיו כמהנדס בניין. לנדאו היה פעיל בארגון האצ"ל מאז 1935. היה יו"ר הגוש הלאומי של הסטודנטים בטכניון בשנים 1936–1939. לאחר סיום לימודיו עבד במחלקת עבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי (P.W.D)^[1].

ב-1940 היה מפקד קן בית"ר בחיפה, ושימש מזכיר מטה האצ"ל מאז 1944. ב-1945 צורף למפקדת הארגון, וכיהן כראש מטה האצ"ל עד פירוקו ב-1948. בשנת 1947 ייצג את האצ"ל יחד עם מנחם בגין ושמואל כץ בפגישה עם ועדת אונסקו"פ. בתקופת פעילותו באצ"ל ירד למחתרת, וכמעט שלא ראה את בני משפחתו. כינויו בארגון היה "גונדר אברהם"^[2].

לאחר קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה מטעם חרות. הוא כיהן כחבר הכנסת במשך 28 שנים, עד שפרש, בשנת 1977^[2]. באוקטובר 1961 מונה ליושב ראש תנועת החרות^[3]. בשנת 1969 מונה לשר הפיתוח בממשלת האחדות של גולדה מאיר^[1], אך התפטר כעבור מספר חודשים, יחד עם שאר שרי גח"ל, בעקבות הסכמת ממשלת ישראל לדון בתוכנית רוג'רס. חודשים ספורים לאחר שחדל מכהונתו כחבר כנסת, מינה אותו מנחם בגין כשר בממשלתו. תחילה שימש שר בלי תיק, האחראי על הקשר עם יהודי התפוצות והמאבק למען יהודי ברית המועצות^[4]. בעת מינויו לשר דרש מוועדת הכנסת לבטל את האפשרות ששר יקבל במקביל משכורת כשר ופנסיה של חבר כנסת לשעבר^[5]. לאחר פרישתם של שרי ד"ש, מונה בראשית 1979 לשר התחבורה. בשנת 1981, לאחר הבחירות לכנסת העשירית, פרש לחלוטין מהחיים הפוליטיים. חודשים ספורים אחר כך נפטר^[6].

בפברואר 1986 הוחלט לקרוא על שמו את הגשר במחלף השלום^[7]. על שמו קרויים גם כביש 5 ("כביש חוצה שומרון" או "דרך חיים") ורחובות ברמת גן, בבני ברק, בחולון, בבאר שבע, בגבעת שמואל וברמת השרון. לרעייתו אולגה ולו נולדו שני בנים: חבר הכנסת והשר לשעבר עוזי לנדאו ואבנר.

גלריה

• 
  שר התחבורה חיים לנדאו מבקר באח"י עצמאות (סער 4) לאחר השקתה, 1979.
• 
  לוחית זיכרון על גשר חיים לנדאו מעל נתיבי איילון בתל אביב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים לנדאו בוויקישיתוף

• חיים לנדאו, באתר הכנסת
• חיים לנדאו, באתר כנסת פתוחה
• דוד תדהר (עורך), "חיים לנדאו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1975