אח"י עצמאות (סער 4)

ספינת הטילים אח"י עצמאות, מדגם סער 4 – "נדרן", פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1979 ועד 2014.

אח"י עצמאות

אח"י עצמאות 1980.
אח"י עצמאות 1980.
תיאור כללי
מוטו	זה לא הגוף זו הנשמה
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 4
אוניות בסדרה	אח"י ניצחון, אח"י עצמאות, אח"י מולדת, אח"י קוממיות.
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה	ספינה שנייה מתוך 4 ספינות במסגרת פרויקט "נדרן" – סער 4.
תקופת הפעילות	1979 – 14 במרץ 2014 (כ־35 שנים)
אחריתה	הוטבעה על ידי חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
מלחמות וקרבות	מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה
מידות
הֶדְחֶק	415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך	58 מטר
רוחב	7.6 מטר
שוקע	2.5 מטר
נתונים טכניים
מהירות	מרבית 34 קשר
גודל הצוות	45 איש, בדגם נצ"ל 50 איש.
טווח שיוט	4,000 מיל ימי ב-17.5 קשר; 1,650 מיל ימי ב-30 קשר
גובה התרנים	10 מטר
הנעה	4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 V16; סה״כ 12,800 כוח סוס
צורת הנעה	4 מדחפים
מתקני התפלה	שני מעבים
אמצעי לחימה
חימוש	החימוש כולל: 5 × טילי ים-ים "גבריאל" נגד ספינות לטווח 36 ק"מ 4 × טילי ים-ים "הרפון" לטווח 128 ק"מ 1 × תותח "וולקן פאלאנקס" 20 מ"מ 6 קני 1 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ (לפני הסבה לנצ"ל) 2 × טורפדות MK46 בצמ"ט משולש (עם ההסבה לנצ"ל) 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ 2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם "דגון" דו-תחומי לניווט וחיפוש תוצרת אלתא * מכ"ם בקרת אש "אוריון" תוצרת חברת סילניה באיטליה * מערכות לוחמה אלקטרונית אקטיבית ופסיבית * מערכת סונר נגרר – נוספה עם ההסבה לספינות נצ"ל

מהלך חיי הספינה

הספינה נבנתה במספנות ישראל לפי תכנון של חיל הים בהסתמך על הניסיון שנצבר מהפעלת הסטי"לים מסדרת "סער 4 תכלית". הספינה נטלה חלק במערכת שלום הגליל ובמבצעים רבים בתחום הביטחון השוטף, לרבות בלכידת כלי שיט עוינים. בשנים 1997–1999, נוספו לספינה צמ"טים (צינור מטיל טורפדו) וסונר נגרר בירכתיים במקום תותח 76 מ"מ. מאז נקרא דגם זה "סער 4 נצ"ל".

זוהי הספינה הראשונה בחיל הים בשם זה. נקראה על שם אוניית מעפילים שהפליגה מבולגריה. הגיעה לקפריסין ב-1 בינואר 1948 ועל סיפונה אלפי מעפילים, לאחר הסכם עם הבריטים^[1].

יציאה משירות

הספינה הוצאה משירות מבצעי ב-14 במרץ 2014.

ב-26 ביוני 2016^[2], אח"י עצמאות שימשה כספינת מטרה במהלך תרגיל חילי והוטבעה על ידי אח"י חרב ואח"י חץ – כל אחת מהספינות שיגרה טיל הרפון אשר השמידו את הספינה^[3][4][5].

מפקדים

מפקדי אח"י עצמאות (סער 4)
דרגה ושם	תקופת כהונה	תרומה כמפקד הספינה	תמונה
יעקב צוק	1978–1979
יצחק בכר	1979
אבי שחף	1980–1981
דורון עמיר	1981–1981		[6]
אלי מרום (צ'ייני)	1981–1983		[7]
גיורא בוקסר	1983–1984
עופר דובנוב	1985–1986
דרור הררי	1986–1987
ללא מפקד	1987–1988	שיפוץ מורחב באילת
שחר יהודה	1988–1989
אברהמי סרולביץ
הראל גוב	1989–1990
שלומי בסון	1990
עופר דורון	1991
בני שפנייר	1991–1992
אופיר שוהם	1992–1993
יוסי משיטה	1993–1994
אלי שרביט	1994–1995		[א]
עידו רם	1995–1996
נבו ארז	1996–1997
רונן נימני	1997–1998
זיו פלג	1998–1998
ללא מפקד	1998–1999	טיפול רמה 3 הסבה לנצ"ל
אילן מינץ	1991–2001	הספנה לאחר שריפה בים בחדר מכונות אחורי
רועי נגלר	2001–2002
זיו ברק	2002–2004
טימור דביר	2004–2006
אדר גרשון	2006–2008
ערן הלר	2008–2009
אורי ארנון	2009–2010
עירא ליף	2010–2011
סמיון גמברג	2011
מני נחמיאס	2012 2014	העמדת הספינה

גלריה

• 
  שר התחבורה חיים לנדאו מבקר באח"י עצמאות לאחר השקתה, 1979.^[ב]
• 
  צוות אח"י עצמאות בפיקוד עופר דובנוב 1985.
• 
  אח"י עצמאות בנמל חיפה לאחר שהוצאה משרות, מרץ 2016.

ראו גם

• אח"י עצמאות (סער 6)

לקריאה נוספת

• ירון דור, מצפון תיפתח הרעה, על יציאה מיותרת לים סוער, קטע ב"עשירי בדצמבר 1980 – הפוסיידון שלי/ של חיי, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", בית החובל, 2020, עמ' 410.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י עצמאות בוויקישיתוף

• אילנית פנר, שלושים שנה לאח"י עצמאות מפגש יוצאי הספינה במוזיאון ההעפלה וחיל הים, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 27.
• אנני אלרועי, רות סוף – נפרדים מהותיקות שבספינות ח"י עצמאות וניצחון, "בין גלים", ינואר 2014, עמ' 34.
• שי לוי, בפעם האחרונה: סיור על הספינה הנטושה של חיל הים, אתר פז"ם, 15 במרץ 2016
• אוראל אלחדד, נפרדים מהעצמאות, אתר חיל הים, 12 במאי 2016
• יעקב צוק ואוראל אלחדד, פרידה מאח"י עצמאות, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 80.

ביאורים

1. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
2. לנדאו מקבל הסבר מרס"ן יעקב צוק – מפקד הספינה. מאחריו תא"ל אלי רהב – מפקד בסיס חיפה.