חיים נבון

הרב חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973) הוא רב, הוגה דעות, סופר ופובליציסט ישראלי.

הרב חיים נבון

הרב חיים נבון בכנס ירושלים תשע"ד
לידה	25 ביוני 1973 (בן 52) רמת גן
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ישיבת הר עציון (1994) האוניברסיטה העברית בירושלים המכללה האקדמית הרצוג אמי"ת גוש דן
רבותיו	הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל
תפקידים נוספים
סופר ופובליציסט

ביוגרפיה

נולד ברמת גן וגדל באלקנה שבשומרון. בתיכון למד באמי"ת בר-אילן ובשנת תשנ"א החל ללמוד בישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, עד לשנת תשס"ד. במקביל ללימודיו בישיבה למד לתואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג, ולאחר מכן לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

הרב נבון מעורב בפעילות תקשורתית מגוונת. בשנים 2001–2006 כתב טור פרשת השבוע בעיתון "מקור ראשון", ובו תובנות תורניות המשולבות באנקדוטות שמחוץ לעולם הדתי. משנת 2001 הוא כתב טור פובליציסטי בשם "טיפול נקודתי" בכתב העת "נקודה" והיה חבר מערכת העיתון. עם סגירתו של כתב העת בשנת 2010 החל הטור להתפרסם במתכונת חודשית בעיתון "מקור ראשון". כתב מאמרים פובליציסטיים גם בעיתון מעריב. בשנת 2014 החל נבון לכתוב טור שבועי במוסף התרבות "מוצש" של העיתון "מקור ראשון". הוא מופיע גם בבמות תקשורתיות נוספות.

הרב נבון מלמד תלמוד, הלכה ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמכללת יעקב הרצוג. בעבר לימד גם במדרשת מגדל עוז והיה ראש בית המדרש החברתי במדרשת נשמת. במשך עשור (2006–2016) כיהן כרב קהילת השמשוני במודיעין. פרסם 18 ספרים, מתוכם 15 ספרים בנושאי יהדות, ושלושה ספרי פרוזה.

הרב נבון הוא תלמידו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. ערך עם אחרים את ספריו של הרב ליכטנשטיין על מסכתות טהרות, פסחים, ובבא בתרא, היה עורך משנה של ספרו קדושת אביב, ועורך של ספר הזיכרון לרב ליכטנשטיין, אשרי אדם עוז לו בך, ושל ספרו בדרשם פניך. תרגם מאנגלית את ספרו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, בכה תבכה בלילה, ואת ספרו של הרב ליכטנשטיין, תקווה לדורשיך.

ב-2012 השתתף בכנס היסוד של ארגון הרבנים "בית הלל" והיה פעיל בארגון בחודשים הראשונים לקיומו, עד שפרש מפעילות בו. משנת 2014 חבר ב"מועצת רבני צהר" - הגוף הרבני הגבוה של ארגון צהר.

חיים אישיים

נשוי לעורכת הדין יעל נבון (לבית פירר) ואב לשלושה בנים ולבת.

בן דודו הוא חבר הכנסת מתן כהנא.^[1]

ספריו והגותו

דעותיו של הרב נבון מתבססות על הגותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חותנו של הרב ליכטנשטיין. ספרו נאחז בסבך הוא מבוא להגותו של הרב סולובייצ'יק. בהשפעת הרב סולובייצ'יק, בולט במשנתו של הרב נבון דגש על ההלכה כמוטיב המרכזי ביהדות.

בניגוד לתפיסה הרווחת בציונות הדתית, הבאה לידי ביטוי בתפילה לשלום המדינה, מסתייג נבון מהגדרתה של המדינה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". עם זאת הוא מסתייג גם מן ההתנכרות למדינה בזרם שהוא מכנה "פוסט ציונות דתית". לדעתו, גם אם מדינת ישראל אינה "אתחלתא דגאולה" היא עדיין "אתחלתא דתקווה" - תקוות העתיד של העם היהודי ושל היהדות.^[2]

הרב נבון מצדד בעמדה פוליטית ימנית-שמרנית, ואף מציין את הזיקה בינה לבין אמונה דתית.^[3]

כמו כן, הביע התנגדות עזה לפעולות תג מחיר^[4] ולספר תורת המלך.^[5]

בספרו גשר בנות יעקב עוסק הרב נבון במעמד האישה בהלכה. הוא מתאר את גישתו כעמדת ביניים בין הגישה החרדית לבין הגישה הליברלית: "נקודת המוצא של החיים הדתיים היא ההמשכיות ולא השינוי... אך החיים מזמנים לנו התפתחויות חדשות, שדורשות לפעמים מענה חדש". בעזרת הפילוסופיה השמרנית של אדמונד ברק הוא מציע מודל לבחינת הצורך בשינויים באורח החיים הדתי. "החברה הדתית משתנה; אך היא משתנה כמו עץ, ולא כמו פלסטלינה".^{[דרושה הבהרה][6]}

בהשפעת הפילוסופיה השמרנית, מרבה נבון לכתוב גם על משמעותה של המסורת בחיים הדתיים - בניגוד למגמות ליברליות, אך גם בניגוד לריאקציה החרדית.^[7]

בספרו שיעורי בית מנתח נבון מזווית שמרנית את משבר המשפחה בעולם המערבי, שקשור לדבריו בעיקר בהתפתחויות תרבותיות, והמאיים לדבריו על עתידה של הציוויליזציה המערבית. הוא מציע כחלופה את הגישה היהודית לחיי המשפחה, מתוך הגותו של הרב סולובייצ'יק. בניגוד לבלעדיות המיוחסת כיום^{[דרוש מקור: מיוחסת על ידי מי?]} לרגש הרומנטי בקשר הזוגי, היהדות דורשת בנוסף אליו גם את הממד המוסדי שבנישואין; ובניגוד להתייחסות הרווחת לנישואין כחוזה, או אפילו כהסדר רופף, היהדות רואה בהם ברית. הוא רואה את המשפחה כמוסד חיוני, לא רק מתוך שיקולים תורניים, אלא גם מכוח ותיקותו של מוסד זה (שבגישה השמרנית מהווה הוכחה לחיוניותו - שאלמלא כן לא היה שורד לאורך אלפי שנים), וגם לאור נתונים עכשוויים^{[דרושה הבהרה]} על השלכות קשות שיש לערעור המשפחה המסורתית.^[8][9]

בספרו מכים שורשים הרחיב נבון את האמירות הללו לכדי טיעון כולל כנגד הפירוק הפוסטמודרני. לדבריו, מראשית העידן המודרני ישנו דגש גובר והולך על הבחירה האישית, בניגוד לזהות הנתונה. המגמה הזו הגיעה לדבריו לביטוי מסולף ומסוכן בעידן הפוסטמודרני. כיוון שהפוסטמודרניזם שולל כל זהות וכל מהות, העצמת הבחירה אינה מתיימרת עוד לכונן אינדיבידואל בעל עוצמה השולט בחייו, אלא מתמקדת בפירוק כל מעגלי הזהות הנתונים של האדם: העם, הקהילה, המשפחה, הזהות המגדרית והאישית - פירוק שאינו מתיימר כלל לבנות דבר חדש בתמורה. ואולם, לדברי נבון, כל מעגלי הזהות הללו אינם חיצוניים לאדם, אלא הם המכוננים את משמעות חייו; וכאשר מרוששים את האדם משורשים אלו מותירים אותו מרוקן ומנוכר.

ספרו הדיסטופי חופשי זה מתאר את הקיום האנושי בתל אביב של 2089: זהו קיום מנוכר ובודד, בתוך חברה מתפוררת, שאין בה משפחות, וקשרים אנושיים מבוססים בה על חוזים לטווח זמן מוגבל. הספר הוא ביטוי ספרותי לרעיונות שפיתח נבון בספריו הקודמים.^[10]

ספרו מדינה קטנה לעם גדול עוסק בחשיבה מדינית יהודית. הרב נבון מנתח את ההתייחסויות למדיניות במקרא ובחז"ל, ומוצא בהן מגבלות על תחום הפוליטיקה הממשלתית הכוחנית, במטרה להותיר מרחב רחב יותר למעגלי הקיום הטבעיים של האדם: משפחה, קהילה, עיר ועם. הוא מקשר זאת לתפיסה המקראית של הברית, המוצגת כחלופה לרעיון הליברלי של האמנה החברתית. בעוד שהאמנה החברתית מבססת את המדינה על הסכם אינטרסים בין יחידים מבודדים, הברית מהווה שכבה נוספת על בסיס זהות לאומית קיימת. לטענת הרב נבון, זו חלופה הן לגישה הליברטריאנית, המקדשת את זכויות הפרט בלבד, והן לגישה הפרוגרסיבית, המבקשת להשתמש בכוח המדינה כדי לכפות את ערכיה על האזרחים. במסגרת גישת הברית, הוא דן בנושאים כמו ממשל, חברה, דת ומדינה. הרב נבון מציין שהוא "מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות, אלא בעיקר למען הדת".

הספר לא תקין מנתח את תרבות התקינות הפוליטית ומציע לה חלופה יהודית. הרב נבון מדגיש שתקינות פוליטית אינה נימוס, אלא ביטוי של תפיסת עולם שמניחה שתי הנחות רדיקליות: החברה מבוססת על מלחמת מעמדות דכאנית, והדיכוי הזה מתחולל בעיקר בשדה השפה. מכאן נגזר הצורך לנטר את השפה ולטהר אותה ללא הרף. התקינות הפוליטית יונקת ממשפחה שלמה של תיאוריות, שנבון מכנה "תיאוריות הכוח": גישות נאו-מרקסיסטיות, פוסט-מרקסיסטיות ופוסטמודרניות, המוחקות את מושג האמת כתשתית לדיון הערכי ואת מושגי הזהות והשותפות כתשתית למבנה החברתי, ושופטות את העולם האנושי כמבוסס אך ורק על מאבקי כוח. הרב נבון מנתח מקורות יהודיים קלאסיים ומנסח מתוכם תפיסת עולם חלופית, הרואה בחברה זירה של שותפות ובשפה הזדמנות לתקשורת.^[11][12]

בספרו מתקרבים ורבים, שיצא לאור בתשפ"ג (2023) בעיצומו של המאבק סביב הרפורמה במשפט, טוען הרב נבון שהתהליכים ארוכי הטווח בחברה הישראלית מצביעים דווקא על התכנסות ורצף סביב מרכז כובד חברתי ורעיוני, שהוא לאומי, מסורתי וליברלי. את העימותים הקשים בחברה הישראלית הוא מציע להסביר בין היתר לאור העיקרון של "נרקיסיזם של הבדלים קטנים"(אנ') - דווקא זמנים של התקרבות עלולים לעורר עימותים, עקב נקודות המפגש והחיכוך המתרבות, ובגלל הצורך של כל שבט לבדל את זהותו ולהגן עליה.^[13][14]

הספר תתיישנו קורא תיגר על האמונה בקידמה הכרחית, אמונה המתבטאת בין היתר בשימוש בתואר "מיושן" ככינוי גנאי ו"מתקדם" ככינוי חיובי. נבון טוען בספר שמדע וטכנולוגיה אכן מתקדמים בדרך כלל, משום שאפשר לקודד את הידע המדעי בנוסחאות פשוטות, לצבור אותו ולהוסיף עליו; לא כך הדבר בנוגע למוסר, ערכים, חברה, תרבות ואמנות. בתחומים הללו אי אפשר להניח קידמה אוטומטית, וגם לא הידרדרות הכרחית, אלא יש לבחון כל שינוי לגופו. בחינה כזו תביא, לדבריו, למסקנה שחלק מחידושי החברה העכשווית אינם התקדמות אלא נסיגה.^{[15][16][17][18]}

ספריו

• הגדר הטובה: על משמעותה של ההלכה בחיינו, הוצאת "מוזאיקה", ירושלים, תשס"ג; הוצאה מחודשת: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תל אביב, 2011; מהדורה מורחבת: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, ראשון לציון, 2023
• פרשות, הוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ה - אוסף של טורי פרשת השבוע שפורסמו בעיתון "מקור ראשון"
• נאחז בסבך - שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק, הוצאת "מעליות", מעלה אדומים, תשס"ו; הוצאה מחודשת: ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תל אביב, 2011
• 831, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2010. ספר בלשי-עלילתי.
• גשר בנות יעקב: מעמד האישה בהלכה - בין עבר לעתיד, הוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד, תל אביב, 2011
• Genesis and Jewish Thought, KTAV Publishing House, New Jersey 2008
• חוה לא אכלה תפוח, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2012. הספר מציג 101 טעויות נפוצות בנושאי יהדות.^[19]
• ללכת על דגים, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2013, רומן
• תיקו: 101 ויכוחים גדולים של היהדות, הוצאת ידיעות ספרים, 2014^[20]
• ברכי נפשי: הלכות ברכות הנהנין, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2015
• שיעורי בית - הרב סולובייצ'יק על זוגיות, מיניות ומשפחה בימינו, ידיעות ספרים, 2016
• מכים שורשים - ביקורת יהודית על הפירוק הפוסטמודרני, ידיעות ספרים, 2018
• חופשי זה, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2019. ספר מדע בדיוני.
• מדינה קטנה לעם גדול, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2021.^[21][22][23]
• לא תקין - חלופה יהודית לתקינות הפוליטית ולתיאוריות הכוח, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2022
• מתקרבים ורבים: איך ב-75 שנה התגבשה החברה הישראלית, ולמה אנחנו לא מרגישים את זה, הוצאת ידיעות ספרים וספרי חמד, 2023
• תתיישנו - שש סיבות למה כדאי ללמוד מהעבר ולהפסיק להתעלם ממנו, ידיעות ספרים, 2024
• מעשה בצדיק ואלונקה - סיפורי חייהם של חללי ישיבות ההסדר בשנה הראשונה של מלחמת שמיני עצרת, ידיעות ספרים, 2025.^{[24][25][26][27][28]}

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חיים נבון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים נבון

• הפודקאסט של הרב חיים נבון, אפשר לחשוב

• חיים נבון, ברשת החברתית פייסבוק

סרטונים בערוץ של הרב חיים נבון, באתר יוטיוב

• דף הפייסבוק של הרב חיים נבון
• הספרים של חיים נבון, באתר "סימניה"
• רשימת המאמרים של חיים נבון באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של חיים נבון, באתר רמבי"ש
• מאמרים של הרב חיים נבון, באתר ספריית אסיף
• מאמריו באתר דעת
• מאמרים, ראיונות וכתבות באתר ערוץ 7

• עפרה לקס, רב ספרא, באתר ערוץ 7
• מיכאל אברהם, האם בנות צלפחד חלבו שולחנות?, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 במאי 2011, גיליון במדבר תשע"א – 720 - ביקורת על הספר "גשר בנות יעקב"
• יונתן אוריך, ‏צפו: הרב נבון חגג את יום הולדתו ה-40 יחד עם חבריו מהפייסבוק, באתר כיפה, 6 ביולי 2013
• יצחק בן דוד, ‏בין פירוק לנסירה: "מכים שורשים" מצליח לאזן את השיח אך לוקה בגמישות, בעיתון מקור ראשון, 14 בפברואר 2018
• עפרה לקס וגדעון דוקוב, חופשי ולא מאושר, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2019
• רן פוני, שסע? הרב חיים נבון: "יש מרכז כובד מסורתי שדתיים וגם חילונים מתכנסים סביבו", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2021
• תומר פרסיקו, האתוס הקפיטליסטי ורוח הציונות הדתית, באתר "פנס", 19 במאי 2021 - על "מדינה קטנה לעם גדול"
• שירית אביטן כהן, "לפעמים אנשים כועסים עליי שאני גוזל מהם את הקטסטרופה", באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2023

שיעוריו

• מאמריו בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
• שאלות ותשובות של הרב חיים נבון, באתר כיפה
• שיעוריו של הרב חיים נבון (אורכב 19.05.2014 בארכיון Wayback Machine) ב'אורות טלוויזיה יהודית'
• חיים נבון, "על כרחך אתה חי" - בשבח הזהות ובגנות הבחרנות, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• אלוהים לא יישאר אילם, באתר העין השביעית, תגובה למאמרו של חנוך מרמרי על דבריו
• הספד על הרב אהרן ליכטנשטיין, במדרשת לינדנבאום (סרטון).

מאמרים הגותיים

• מאמריו באתר מידה.
• חיים נבון, ‏"נלחמים על הבית: המאבק על המשפחה בישראל", השילוח, גיליון 3, פברואר 2017
• 'אמפתיה אינה לגיטימציה' - על גישה דתית להומוסקסואליות, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• "על אחווה ואחריות: מבט יהודי על שוק חופשי", השילוח, יוני 2018