Loading AI tools
חממה טכנולוגית היא גוף עסקי דרכו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים ("פרה-סיד" (Pre-Seed) ו "סיד" (Seed)) להקים חברה על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים היזמים לתקופה קצובה, מימון וכן סיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (לרוב כולל מקום פיזי), עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או לגייס הון ממשקיעים נוספים. כמו כן מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור היזמים ובגיוס השקעת ההמשך. כל זאת תמורת למניות בחברה.
בתקופת השהות בחממה אמור היזם לבנות תוכנית עסקית מסודרת, להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית (כולל אבטיפוס או גרסת בטא של המוצר הסופי), ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס לקוחות ראשונים, להשקעה מסחרית או להצטרפות קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים.
רעיון החממות פותח בארצות הברית, שם החלו בשנות ה-60 להקים חממות עסקיות (Business incubators), שמטרתן הייתה לקדם יזמות עסקית. בשנות ה-80 נפוץ דגם החממות גם לבריטניה ואירופה. איגוד החממות האמריקאי מעריך כי יש כ-5000 חממות ברחבי העולם, מתוכן כ-1400 בארצות הברית, 270 בבריטניה ו-900 בשאר רחבי אירופה. לאחרונה, החלו להקים חממות עסקיות גם במדינות מתפתחות, בסיוע הבנק העולמי.
בדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים מברית המועצות, ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי.
החממות הראשונות נוהלו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והוקמו בדימונה, אופקים, רמת הגולן, פארק המדע קריית ויצמן[1] ובטכניון. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מיליון שקל.
תוך שנה מתחילת הפרויקט פעלו כבר 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי פריפריה. ראשית הפרויקט בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ותוכנית יוזמה. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של 28 חממות. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים וסה"כ כ-2000 פרויקטים עד שנת 2009.
בראשית שנות ה-2000 הופרטו חממות רבות, וב-2010 כל 24 החממות הטכנולוגיות הפזורות בארץ עברו מהלך של הפרטה, כשתחתיהן פעלו כ-150–200 חברות הזנק בכל זמן נתון. בנוסף אליהן פעלו 2 חממות תעשייתיות, המשקיעות במיזמים מוטי טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב תעשייתי. ב-2009 הסתכם תקציב החממות ב-186 מיליון שקל.[2] ב-2012 נבחרו 5 חממות חדשות לתקופה של 8 שנים.[3]
המודל הייחודי שפותח בישראל, המוכר לעיתים בעולם בתור "המודל הישראלי"[4] מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה, ולכן מרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע מכספם, ולכן המדינה מוכנה לקחת במקומם את רוב הסיכון. במודל הישראלי רוב כספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם חלקה העיקרי של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול.[5]
ראש מנהלת החממות מ-1990 ועד 2008 הייתה עו"ד רנה פרידור, ואחריה מונה יוסי סמולר, ומ-2014 ועד 2021 אניה אלדן.[6] מ-2022 מנהל חטיבת הזנק הוא חנן ברנד, ומנהל תוכנית החממות בחטיבת הזנק הוא חי אביטל.[7]
החממות הטכנולוגיות כיום
התכנית מנוהלת כיום על ידי חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, ובמסגרתה פועלים כ-15 חממות טכנולוגיות בכל רחבי הארץ המתמקדות בהקמה ובתמיכה בחברות בשלבים מוקדמים בתחומי "דיפ-טק" מבוססי מחקר ועתירי טכנולוגיה וסיכון, כגון מכשור רפואי, פארמה, ביו-קונברג'נס (טכנולוגיות שמתבססות על שילוב בין הנדסה לביולוגיה), קלינטק, פודטק, חקלאות, אנרגיה, חלל, חומרה ועוד. הזיכיון לניהול חממה ניתן ל-5 שנים ונקבע על ידי מכרז תחרותי המפוקח על ידי רשות החדשנות. בנוסף מפעילה רשות החדשנות 3 מעבדות חדשנות בתחומי האנרגיה ואקלים (ESIL), בינה מלאכותית ליישומי פארמה (AION Labs) וסייבר ליישומים פיננסיים (Finsec Innovation Lab).
ב-2022 הודיעה רשות החדשנות על בחירת 5 חממות חדשות, שזכו בהליך התחרותי. החממות שזכו פועלות בתחומי הפודטק (The Kitchen), מכשור רפואי (NGT), ביו-קונברג'נס (Incentive), טכנולוגיות חלל (Earth & Beyond) וכן אנרגיה מתחדשת (Net Zero).[8]
החברות שזוכות בתמיכת החממות ובאישור רשות החדשנות, מקבלות מימון משותף של עד 5 מיליון שקלים לתקופה של כשנתיים, כשההשקעה וכן השקעות נוספות בסיבובים מאוחרים יותר, פתוחות למשא ומתן עסקי חופשי.[9] כמחצית מהחברות מקורן ממסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות בישראל. את המענק מחזירה החברה כתמלוגים למדינה, רק במידה ותצליח ומתוך מכירותיה העתידיות (3% ממכירותיה לשנה) או אקזיט, במידה שהיא מצליחה להגיע לשלב זה והחברה הרוכשת מעוניינת להוציא את הקניין הרוחני של הטכנולוגיה המפותחת מחוץ לישראל .[9][10]
רשימת חממות טכנולוגיות פעילות בזיכיון רשות החדשנות 2023
בריאות:
- eHealth Ventures
- NGT HealthCare
- Incentive Incubator
- Galil Ofek Innovation
- MEDX Xelerator
- MindUp
- Cannegev
מזון, מים וחקלאות:
אנרגיה, תעשייה ודיפטק:
רשימת מעבדות חדשנות פעילות:
- רשימת החממות הטכנולוגיות הפועלות בישראל באתר רשות החדשנות
- חממות טכנולוגיות, באתר רשות החדשנות
- אמנון ויקסלבאום, איך ניגשים לחממות הטכנולוגיות?, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2007
- גיא גרימלנד, "אקזיט הוא לא מדד להצלחת החממות הטכנולוגיות", באתר TheMarker, 24 ביוני 2008
- רנן נצר, כתבה לסטארט-אפיסט: החממות שמטפחות את דור העתיד, באתר גלובס, 8 במרץ 2014
ענבל אורפז, אמיר טייג, החממה הטכנולוגית מחפשת משמעות, באתר TheMarker, 9 ביוני 2014- ענבל אורפז, הדור החדש של החממות: הכנה למרכזי פיתוח זרים או כר לצמיחת חברות בוגרות?, באתר TheMarker, 2 ביולי 2015
- אמיתי זיו, 700 מיליון שקל בחמש שנים לחממות - האם המדינה צריכה להשקיע בהיי־טק?, באתר TheMarker, 20 בדצמבר 2018
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
