שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יאיר רחלי
חייל וסופר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
יאיר רחלי (נולד ב-5 ביולי 1929) הוא איש שירותי הביטחון, בעל אות גיבור ישראל וסופר ישראלי.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
רחלי נולד בחיפה ב-1929, בן הזקונים[1] של אליהו רחלי (רחלנקו) ושל פסיה (האפט). הוריו היו מראשוני העולים בעלייה השנייה. גדל בצפון תל אביב[1] ולמד בגימנסיה שלווה בעיר[2], בבית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן ובבית הספר החקלאי במקוה ישראל, שם סיים את לימודיו ב-1947[1]. אימו נפטרה ביולי 1944[3], כשרחלי היה בן 15[1].
בנעוריו היה חבר תנועת "המחנות העולים" ובסוף 1947 הצטרף לפלמ"ח[1], כחלק מההכשרה המגויסת של הנוער העובד ברמת יוחנן[2], והיה חבר הגדוד הראשון. בינואר 1948 השתתף בפעולת תגמול בשפרעם, עליה זכה באות גיבור ישראל ביולי 1949. בעיטור לו זכה תוארו מעשיו:
ביום ה-19 בינואר 1948, במבואות שפרעם, בשעת פעולת תגמול, חיסל טור' יאיר רחלי ברימונים עמדת אויב שסיכנה את אנשינו, ואיפשר בזאת את החלצותם משדה האש.
כן השתתף בקרב משמר העמק[1] ובקרב במלכיה, בו נפצע קשה. לאחר פציעתו התגורר רחלי בקיבוץ יזרעאל ונבחר להנהלת הקבוצה[4]. בשנת 1954 החל לעבוד כמדריך בכפר הירוק. אחר כך עבר עם אשתו לרמת החייל[1].
כעבור תקופה קצרה גויס, לבקשתו, ליחידת המבצעים של שירות הביטחון הכללי והשתתף במבצעי ריגול ומעקב בישראל ומחוץ לה. הוא היה מרכז הפעולה ללכידתו וחשיפתו של ישראל בר[1]. בנובמבר 1967, במהלך המצוד אחר הפושע הנאצי היינריך מילר, אף נתפס בעת פריצה לביתה של רעייתו סופי מילר ונכלא לשלושה חודשים במערב גרמניה[5]. בתקופה זו הייתה יחידת המבצעים משותפת לשב"כ ולמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים[1], ומאוחר יותר נותר רחלי לשרת במוסד.
לאחר פרישתו עבד כחוקר פרטי[6] והיה שותף בסוכנות ביטוח בשם "כנען סוכנות לביטוח". ב-1987 היה חבר בוועד הציבורי למען יונתן פולארד ורעייתו, שהקימו יוצאי הפלמ"ח[7].
בשנת 1991 החל רחלי בכתיבת ספרים העוסקים בשאלות פילוסופיות המשולבות בסיפורים מעברו בשירותי הביטחון. את ספרו הראשון, "משאו של רוכב אופניים", כתב יחד עם עדית זרטל[8].
בספרו זה ובריאיון שנתן לאיש גלי צה"ל דודו דיין, טען שאות הגבורה שניתן לו מקורו בתיאור, על ידי מפקד כיתה שהשתתף בפעולה, שרומם את פעולתו של רחלי בקרב בשפרעם הרבה מעבר לראוי[9]. הוא לא יחס לעיטורו חשיבות רבה[10] ובעבר אף סירב להתראיין לעיתונות בנושא זה[11]. רק בעשור הראשון של המאה ה-21[12] (וביתר שאת בעשור שלאחריו, עת היה לאחרון מבין מקבלי האות ממלחמת העצמאות שנותר בחיים), החל להתראיין לתקשורת. כן סירב להשתתף באירועים ממלכתיים[13].
ב-2017 קיבל סיכת הערכה מהרמטכ"ל גדי איזנקוט, באירוע לרגל 70 שנה לצה"ל שנערך בקריה[14].
רחלי מתגורר בכפר סבא. במרץ 1952 נישא לגאולה (לבית יעקבי)[15], אף היא לחמה במלחמת העצמאות, לה היה נשוי עד לפטירתה ב-2019.
Remove ads
ספריו
- משאו של רוכב אופניים, 1991
- נעלם אל עולמו, 1997
- אפילו השמש שוקעת, 2003
- דיור מוגן: סיפורים, 2004
- מונטן הטעה אותי, 2009
קישורים חיצוניים
- עיטור הגבורה שהוענק ליאיר רחלי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- יאיר רחלי, באתר הפלמ"ח
יאיר רחלי, באתר צה"ל, 26 בנובמבר 2017- אסף קמר, "התקרבתי אליהם ישירות, זרקתי רימון ופגעתי בול", באתר ynet, 10 ביוני 2023
- רשימת הפרסומים של יאיר רחלי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תמונות מאוסף יאיר רחלי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads