שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יהושע זליג דיסקין
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב יהושע זליג דיסקין (י"ד באדר ה'תרנ"ח; 8 במרץ 1898 – כ"ו בכסלו תשל"א; 24 בדצמבר 1970) היה רב והוגה דעות חרדי, ממקורביהם של החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן. בין השנים 1947 – 1968 כיהן כרבה של פרדס חנה.
Remove ads
תולדותיו
סכם
פרספקטיבה
נולד בעיירה חסלוויץ' שברוסיה לרב שמעון משה דיסקין, רבה של לכוביץ', בעל "מדרש שמעוני"[1], שהיה דרשן ידוע ברוסיה, ולשרה, בת הרב אליהו בכרך מחסלוויץ, בעל שו"ת "בכורי האביב"[2]. בצעירותו קיבל חינוך תורני והוסמך לרבנות. בשנת תרפ"ו (1926) נישא למרים לאה, בת הרב שמעון יוסף ליפשיץ מאמצ'יסלב. לאחר נישואיו כיהן כרב בעיר פריאסלב[3]. פעל במחתרת להקמת חדרים וישיבות ברוסיה הסובייטית. השלטון הסובייטי חשף את פעילותו והוא נאסר פעמיים וישב בכלא הסובייטי.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושלושת ילדיו[4]. התוודע אל החזון איש והיה ממקורביו. בשנותיו הראשונות לא שימש בתפקיד תורני או רבני ולמחייתו עבד כמנהל חשבונות. עם זאת, מדי שבת נהג לדרוש בקביעות בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בשנת תרצ"ז החל לכהן כמורה בסמינר שרנסקי בתל אביב[5]. בשנות ה-40 היה דורש באופן קבוע בסעודה שלישית בבית הכנסת הגדול בתל אביב[6][7][8].
בשנת תש"ז (1947), בעצת החזון איש, קיבל על עצמו את משרת הרבנות במושבה פרדס חנה, לאחר עזיבת הרב הקודם צבי יהודה מלצר, שהתמנה כרבה של רחובות[3]. הרב דיסקין כיהן בתפקידו למעלה מעשרים שנה והיה אחראי על כל ענייני הדת בפרדס חנה. בשנות המדינה הראשונות הוא דאג לכשרות במחנה העולים בפרדס חנה[9]. היה חבר הנהלת מדרשית נעם שפעלה בפרדס חנה. שמו עלה לכותרות בשנת 1957 בגלל הקפדתו שלא לקבור גויים בבית הקברות היהודי[10][11][12][13][14]. בשנת 1962 התפרסם שוב בגלל סירובו לחתן יהודים עם בני קהילת בני ישראל מהודו[15][16].
מאז שנות הארבעים היה מקורב מאוד לרב יוסף שלמה כהנמן וסייע לו במוסדותיו השונים. בזקנותו פרש מן הרבנות והתיישב בבני ברק, ובה נפטר. נקבר בבית הקברות שומרי שבת[17].
Remove ads
הוגה וסופר
הרב דיסקין הרבה לפרסם מאמרי תורה והגות בבמות חרדיות שונות, בין השאר ב"המודיע", ב"דגלנו", ביטאונם של צעירי אגודת ישראל, ובירחון "בית יעקב", ביטאונה של תנועת בית יעקב בארץ ישראל.
חיים אישיים
סכם
פרספקטיבה
היה נשוי למרים לאה (לבית ליפשיץ). ילדיהם:
- הרב שמעון משה - מראשי ישיבת קול תורה ומחבר ספר משאת המלך (נפטר בט"ז תמוז תשנ"ט)
- הרב יוסף - מראשי ישיבת תפארת ציון (נפטר בו' שבט תשע"ו)
- הניה רחל - אשת הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה (נפטרה בי"ד תשרי תשס"ב)
|
|
||||||||||||||||||
| עץ משפחת אדלשטיין | אהרן יעקב דיסקין
אהרן יעקב דיסקין | |||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||
הניה רחל
הניה רחל |
שמעון משה דיסקין
שמעון משה דיסקין | |||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||
מאירה
מאירה |
שושנה
שושנה |
|||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- הרב י. ז. דיסקין, בעקבות ההתעוררות הרוחנית: מי היו החלוצים הראשונים לשיבת ציון (המשך), ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, מסירות נפש להצלת חייו של יהודי, ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, יהדות של שיגרא נטולת-חיות, ירחון בית יעקב
- הרב י. ז. דיסקין, סקירה על שו"ת "עמק שאלה" לכ"ק האדמו"ר מהורנוסטיפול, ירחון הפרדס
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads