שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יונה לנדסופר

מחבר שו"ת מעיל צדקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, תוכן, ומגדולי רבני בוהמיה. מכונה המעיל צדקה על שם ספרו.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

תולדותיו

נולד לאליהו בומסלא, סופר דמתא בפראג[1], וגיטל בת רבי בצלאל הלוי ברנדיס, שהיה בנו של הרב הקצין שמואל ברנדיס, בנם של הרב הקצין שמעון וגיטל ברנדיס, בת המהר"ל מפראג. רבי יונה גדל בפראג, למד אצל רבי אברהם ברודא, והתפרסם כאחד מחכמיה, על אף שנפטר בגיל צעיר (34), עשה רושם גדול בעולם ההלכה עוד בחייו.

נישא לסלאווה בת ר' בנימין זאב שפירא ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא אב"ד ור"מ דפראג (בנישואיו הראשונים). אמה סלאווע בת ר' מנחם ב"ר יצחק הנקרא "מענדלי בס"[2] אב"ד פרנקפורט, נפטרה בעת לדתה, ט' באלול תל"ב[3], ונקראה על שמה[4].

היה סופר סת"ם במקצועו[5]. ורכש לעצמו במקביל ידע רחב במדעים[6]. בני דורו שבחו את גדולתו, החיד"א כותב עליו "חיבר ספר מאורי אור על הגהת ס"ת נחמד מאד"[7], וה'דמשק אליעזר' כותב "אומרים בני דורו על רבינו שאין זה ילוד אשה"[8]. שימש כנציג באחד הוויכוחים מול השבתאיים, יחד עם רבי משה חסיד, לתפקיד זה נבחר על ידי רבו רבי אברהם ברודא.[9]

התכתב עם רבי צבי אשכנזי "החכם צבי", והשלים בינו לבין רבו, רבי אברהם ברודא "האשל אברהם". נחלה בגיל צעיר, ונתעוור, ונפטר בגיל 34 ביום ט' בתשרי תע"ג בפראג ושם נקבר[10]. צוואתו נדפסה בספר 'דרך טובים', שנדפס בפרנקפורט דמיין תע"ז.

Remove ads

חיבוריו

כתב ספרים רבים, אך רק שלושה מתוכם הודפסו, לאחר פטירתו, עם הסכמות מגדולי הרבנים בדור שלאחריו: רבי יחזקאל לנדא, רבי אלעזר פלקלש, רבי יונתן אייבשיץ:

את ספר מעיל צדקה הכין לדפוס בחייו, והדפיסו בעילום שם, אף על פי שהיה זה סוד גלוי בעיר, כפי שכותב הרב יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה, בהסכמתו: "ידעו מאן ניהו מר" - ידוע מיהו הכותב. מתוך ספר זה מפורסמת קביעתו את שיעור ה'גריס', שהוא השיעור המקסימלי של כתם שנמצא על בגד, אשר ניתן לתלות במקור חיצוני ולסייגו מדין נדה. לספר צורף שרטוט בגודל אמיתי, ובמשך דורות היו משתמשים בו להשוות ולמדוד כתמים. מה שגרם לשיבוש במהדורת צילום חדשה של הספר, שלא הביאה בחשבון שהשרטוט תוכנן לגודל מסוים. בסוף הספר בא קונטרס בנושאי הנדסה, שכתב כתשובה לשאלה שנשאל מחכמי ההנדסה בדורו "מלוקט מדברי אוקלידס".

גם הספר 'בני יונה' משמש כספר יסוד ומעמדו מכובד בהלכה, אחת מפסיקותיו המפורסמות היא "חומשין שנדפסו על ידי עכו"ם, אין נמנעין מקרוא בהן".

על ספר זה כתב רבי אברהם דוד מבוטשאטש את ספרו דעת קדושים.

ספר 'כנפי יונה' מקיף את שולחן ערוך יורה דעה עד לסימן קי"א.

Remove ads

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads