יוסף חמיץ

רבי יוסף חמיץ (Camis; בכתבי מקובלי זמנו נכתב לעיתים בקיצור: הרי"ח) היה רב, פילוסוף, רופא, ומקובל מחכמי יהדות איטליה במאה ה-17.

קורות חיים

נולד בראשית המאה ה-17, היה מתלמידיו של רבי יהודה אריה ממודנה^[1] ונסמך לרבנות על ידו ועל ידי חכמי ונציה. בהמשך למד באוניברסיטת פדובה ובשנת שפ"ד (1624) קיבל תואר דוקטור לרפואה ופילוסופיה. כתב הסמיכה שכתב לו רבו, אושר בידי רבי יוסף סאמיגה לבקשת רבי יצחק גרשון^[2].

לדעת שמעון ברנשטיין^[3], התאמץ די מודינא לרכוש את לב תלמידו זה כדי למנוע אותו מלהיסחף אחרי המקובלים, ומשערים כי אף הקדיש עבורו את ספרו "ארי נוהם" התוקף בחריפות את חכמת הקבלה וחכמיה^[4][5] הוא הקדיש לו גם את מאמרו "בן דוד" התוקף את האמונה בגלגול נשמות, ויש שייחסו בשל כך, בטעות, את חיבור המאמר לרבי יוסף חמיץ עצמו^[6] אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו; חמיץ דבק בשני מקובלים מובהקים שהיו לרבותיו: רבי אהרן ברכיה די מודינה ורבי מנחם די לונזאנו^[7].

בשנת ת"ז (1647) שקל עלייה לארץ ישראל ותכנן להקים בירושלים ישיבה בתמיכת נדיבים יהודים-איטלקים^[8]. לשם כך הוא נמלך בעצתו של רבי שמואל אבוהב וביקש ממנו את עזרתו בהשפעתו על עשירי איטליה על מנת שיסייעו לו במימון הישיבה. ר' שמואל אבוהב יעץ לו לשלוח שליחים ישירות אל העשירים ולא להסתפק בפנייה אליהם במכתב. לא ידוע מה עלה בתוכנית זו והאם אכן עלה לארץ ישראל, אך ידוע כי בסוף ימיו התגורר כמה שנים באי זאנטי. לפי מאיר בניהו בשנת ה'תי"ח (1658) מימש לבסוף את תוכניתו ועלה לארץ, אך אין מידע כלשהו אודותיו לאחר מכן ואין ידוע בבירור אם נשאר בארץ ומה עשה בה^[9].

לדברי ישעיהו תשבי יש לזהות מספר מסמכים שבתאיים ככתביו של רבי יוסף חמיץ. אם זיהוי זה נכון, הרי שהוא תמך בתנועה השבתאית גם לאחר התאסלמותו של שבתי צבי; אך תשבי סייג זאת, לדבריו משנתו של חמיץ לא השתנתה בתקופת תמיכתו בשבתאות, כך ששבתאותו מסתכמת בתמיכה באישי התנועה, שבתי צבי ונתן העזתי כמשיח ונביא. לכן ניתן להסביר את תמיכתו בתנועה לאחר ההמרה, כהמשך למתח המשיחי בו היה נתון, מתוך תקוה כי ההמרה תתגלה כמכשול בדרך לגאולה. מסמכים אלו, אותם חקר תשבי, נכתבו בין השנים תכ"ז-תל"ה (1667-1675), ואם זיהוי מחברם נכון, יש לאחר את שנת פטירתו של חמיץ לפחות עד 1675.

כתביו

• בליל חמיץ כולל שירים ושבחים לכבודו... (ויניציאה: בראגאדין שפ"ד), אוסף שירים ממחברים שונים שנאסף ונדפס על ידי רבו יהודה אריה די מודינא לרגל הסמכתו כרופא ופילוסוף.
• דרך אמת (ונציה תי"ח), הוא חלק אחד מתוך ספר גדול יותר בשם "אור נוגה"
• שרידים מכתבי הפילוסוף, הרופא והמקובל ר' יוסף חמיץ. עם הספר "בליל חמיץ". נדפסו מחדש עם הערות ומבוא מאת נחמיה שמואל ליבאוויטץ

חיבורים אבודים

ספרו "יודעי בינה"^[10] על הזוהר, נכתב על ידו על 33 הדפים הראשונים של ספר הזוהר לחומש בראשית, והושלם בידי הרמ"ז. הספר אבד, והחיד"א בספרו "מעגל טוב" מצטט עדות לפיה רבי בנימין הלוי יעץ לרמ"ז שרצה להדפיס את הספר, שלא להדפיסו, אך הוא רצה להדפיסו (ונציה ה'ת"י) ובמהלך ההדפסה נשרף בית הדפוס ועותקי הספר. חיד"א עצמו ראה עותק של "יודעי בינה" שתחילתו וסופו בכתב יד, ובאמצע כ-100 עמודי דפוס שניצלו מן השריפה. כתב היד (האוטוגרף עצמו) השתמר, הוא היה באוסף שלמה מוסיוף בירושלים, ועבר לרשות הספרייה הלאומית ומתואר ברשימת גרשם שלום^[11][12].

בסדר הדורות מיוחסים לו בטעות גם הספרים "אור עולם", "ראש יוסף", ו"תבואות שמש". אך הם אינם אלא מפתחות בכתב-יד לספרו "יודעי בינה".

לקריאה נוספת

• שמעון ברנשטיין, מי חבר את הספר "בליל חמיץ"? (פרק בתולדות התרבות של היהדות באיטליה), בתוך: הצופה לחכמת ישראל, שנה ט"ו, עמ' 231–243.
• ישעיהו תשבי, תעודות על נתן העזתי בכתבי רבי יוסף חמיץ, בתוך: ספונות, א (תשי"ז), עמ' פ-קיז.
• אפרים קופפר, רבי יוסף חמיץ בזאנטי ומאמרו בחנוך לנער, בתוך: ספונות, יב (תשל"ח) עמ' 199–216.

קישורים חיצוניים

• דרך אמת, ויניציאה תי"ח, באתר היברובוקס
• שרידים מכתבי הפילוסוף הרופא והמקובל ר' יוסף חמיץ עם הספר בליל חמיץ, ירושלים: דרום, תרצ"ז, באתר אוצר החכמה
• שמואל יוסף פין, יוסף חמיץ, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 471, באתר היברובוקס
• מידע על יוסף חמיץ בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיפוש יוסף חמיץ בעיתונות יהודית היסטורית
• יוסף חמיץ, באתר "החכם היומי"
• יוסף בן יהודה חמיץ, דף שער בספרייה הלאומית