יוסף יואל ריבלין

יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית. אביו של ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל העשירי.

יוסף יואל ריבלין

לידה	11 באוקטובר 1889 ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	15 באפריל 1971 (בגיל 81)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל
ענף מדעי	מזרחנות
פרסים והוקרה	פרס טשרניחובסקי

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון

ביוגרפיה

יוסף יואל ריבלין נולד בירושלים ב-11 באוקטובר 1889 לראובן ריבלין, נצר למשפחת ריבלין, ולאיטא רבקה שפירא (אחותו של אברהם שפירא), שנפטרה בלדתה אותו.

למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ב"בית הספר למל" ובבית המדרש למורים של חברת עזרה. מאוחר יותר היה אחד היהודים היחידים אשר למדו בבית הספר המוסלמי העצמאי רָוְדַת אל-מעארף (روضة المعارف). הוא היה מן המורים הראשונים בבית המדרש העברי למורים מייסודו של דוד ילין^[1] ומראשי התומכים בחינוך עברי במלחמת השפות.

בשנת 1917 נכלא בדמשק לאחר שגויס בעל כורחו לצבא העות'מאני, ולאחר שחרורו נשאר בה ולימד בבית הספר העברי לבנות. ביחד עם קבוצת מחנכים ארץ ישראליים חזר לארץ ישראל בסוף 1918, ובינואר 1919 נשלח שוב לדמשק על ידי דוד ילין וראשי מערכת החינוך כדי לנהל את בית הספר העברי לבנות. יחד עמו נשלח יהודה בורלא לנהל את בית הספר העברי לבנים. מדמשק הרבה לכתוב בעיתון "דואר היום" תחת שם העט "מקומי".

בשנת 1922 לימד בטבריה. למד באוניברסיטת פרנקפורט וקיבל בה תואר דוקטור לערבית ולימודי האסלאם. ב-1927 נתמנה לעוזר מחקר באוניברסיטה העברית, ובהמשך מונה לפרופסור באוניברסיטה זו. ב-1929 נתמנה חבר בוועד הלשון העברית. משקמה האקדמיה ללשון העברית, היורשת של ועד הלשון, ריבלין נעשה אחד מחבריה עד מותו^[1].

היה מהמורים הראשונים שלחמו יחד עם בן יהודה ודוד ילין על הוראת העברית במכללות להוראה.^[2]

בשנים 1930–1941 כיהן כיו"ר הסתדרות המורים.

בשנים 1944–1948 שימש כיו"ר המכון הארץ ישראלי לפולקלור ואתנולוגיה^[3].

תרגם מספרות האסלאם לעברית, כולל תרגום של הקוראן (יצא לאור בשנת 1936) וסיפורי אלף לילה ולילה (32 כרכים יצאו לאור בשנים 1947–1971). תרגומו את הקוראן נצמד לטקסט הערבי ולכן הוא מליצי וקשה לקריאה שוטפת, אולם הוא מצטיין בנאמנות לַכָּתוּב כמעט ללא סטייה. פרסם מחקרים על תולדות היישוב ומזרחנות. בשנת 1932 פרסם את "חיי מחמד", ביוגרפיה עברית של נביא האסלאם מוחמד.

ריבלין ראה חשיבות רבה בתרגום יצירות מערבית לעברית, בגלל הקרבה התרבותית והלשונית ביניהם. זו הסיבה שבחר לתרגם את שיריו של המשורר הערבי ענתרה אבן שדאד - תרגום שהתפרסם בשנת 1916. מאותה סיבה ראה לנכון לתרגם לעברית את הקוראן "אחד מהיצירות הרוח השמית היותר מפליאות"^[2]

מאז קום המדינה היה פעיל בתנועת החרות ובשנת 1957 נזכר כמועמד אפשרי לנשיאות מטעמה.

עמד בראש הוועד להנצחת ידידו מילדות ד"ר פסח חברוני וערך את ספרו "כתבים מתימטיים".

ביום העצמאות התשכ"ח 1968 נמנה עם משיאי המשואות^[4].

על שמו נקרא רחוב בשכונת המדע בעיר רחובות.

משפחתו

ריבלין היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה רחל, בתו של יצחק יחזקאל יהודה. היא נפטרה ב-1935 ללא ילדים. אחרי מותה נישא בשנית, לרחל "ריי" ריבלין, חברת מועצת העיר ירושלים, מראשי "בני ברית", אלמנתו של יהושע בנזימן, לה היו שני ילדים, אתי ואבנר. לזוג נולדו שני ילדים נוספים, ראובן (רובי), נשיא מדינת ישראל העשירי, ואליעזר (לייזי)^[5][6].

פרסומים

• חוברת ללימוד הקריאה הערבית, הוצאת אומנות, תל אביב, תרצ"ג.
• (כמתרגם:) אלקראן, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ו. ראו גם: תרגום הקוראן לעברית.
• מאה שערים, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער – המדור הדתי של ההסתדרות הציונית, תש"ז.
• (כמתרגם:) אלף לילה ולילה, 30 כרכים, קריית ספר, ירושלים, 1947–1978.
• (כמתרגם:) יצחק יהודה גולדציהר, הרצאות על האסלאם (בעריכת המדעית של מאיר פלסנר), מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"א.
• פירוש הרמב"ם למגילת אסתר מתורגם לראשונה לעברית, תשי"ב.
• "סיפור יוסף ומשה בקראן", בתוך: שמעון ברנשטיין וגרשון א. חורגין (עורכים), ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי: למלאת שלשים שנה לעבודתו הברוכה בשדה המדע והרבצת התורה באמריקה, הוצאת ועד היובל, ניו יורק (גרסה אלקטרונית באתר "דעת").
• שירת יהודי התרגום: פרקי עלילה וגבורה בפי יהודי כורדיסתן, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ט.
• "קידוש השם ביהדות המזרח", בתוך: מחניים, גיליון מ"א (תש"ך). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת").
• "ימים נוראים אצל עדות המזרח", בתוך: מחניים, גיליון ס' (תשכ"א), עמ' 164–167. (גרסה אלקטרונית באתר "דעת").
• "נשואין בישוב הישן של האשכנזים בירושלים", בתוך: מחניים, גיליון פ"ג (תשכ"ג). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת").
• "עלילת דמשק", בתוך: מחניים, גיליון קי"א (תשכ"ז). (גרסה אלקטרונית באתר "דעת").

ראו גם

• תרגום הקוראן לעברית

לקריאה נוספת

• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, פרק טו: ראשית היישוב היהודי בירושלים מחוץ לחומה, מזכרונות יוסף יואל ריבלין, תרט"ו–תרכ"ט (1855–1869), עמ' 191–193.
• יוסף אביב"י, "קול התור - דור אחר דור", מכילתא א (תש"פ), עמ' 159–336.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף יואל ריבלין בוויקישיתוף

• כתבי יוסף יואל ריבלין בפרויקט בן-יהודה
• רות רודד, הסדנה החברתית | בין ריבלין האב לריבלין הבן, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2014
• רשימת הפרסומים של יוסף יואל ריבלין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יוסף סדן, "אלוהים, שמנו יאיר אף אם לא תיגע בו אש", באתר הארץ, 31 באוגוסט 2005
• ראובן ריבלין, מירושלים לדמשק ולירושלים – על יוסף יואל ריבלין ע"ה
• יחיאל מיכל גלעדי, לדמותו של פרופ' ר' יוסף יואל ריבלין ז"ל, טורי ישורון, כ"א, סיון תשל"א
• משפחת ריבלין, הארכיון הציוני המרכזי
• כרטיס הקבר של יוסף יואל ריבלין, באתר הר הזיתים
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר יוסף יואל ריבלין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1498
• יוסף יואל ריבלין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

• Hanan Harif, "Islam in Zion? Yosef Yo'el Rivlin's Translation of the Qur'an and its Place within the New Hebrew Culture", Naharaim 10, 1 (2016), 39-56,