יוסף שרביט (רב)

הרב יוסף שרביט (כ"ב בשבט ה'תרפ"ב, 20 בפברואר 1922 – ח' בניסן ה'תשע"ו, 16 באפריל 2016) היה רב העיר הספרדי של אשקלון וחבר מועצת הרבנות הראשית.

המונח "יוסף שרביט" מפנה לכאן. לערך העוסק בהיסטוריון, ראו יוסף שרביט (היסטוריון).

הרב יוסף שרביט (מימין) לצד הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קורות חיים

נולד במרוקו לחנה ולרב מכלוף שרביט. בימי נעוריו למד תורה אצל אביו, בגיל 12 עברה משפחתו להתגורר בעיר פאס. שם למד הרב שרביט בכיתה הגבוהה בתלמוד תורה "אם הבנים" אצל הרב מימון מיארה. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה אחרת אצל הרב מאיר ישראל.

בפאס ובקזבלנקה כיהן הרב שרביט בסידורי חופה וקידושין וענייני גיטין והיה גם מוהל. בשנת תש"ט (1949), עם זרם העלייה שהקיף המונים מעולי מרוקו גם משפחתו של הרב שרביט יצאה בדרך לא חוקית עד שהגיעו למחנה העלייה באלג'יר, שם נציגי הסוכנות היהודית הקשו על אביו לעלות לישראל מפאת גילו המתקדם. לאחר 5 שנים, בשנת ה'תשי"ג (1953), עלתה המשפחה לישראל.

כשעלה לישראל, נסמך הרב שרביט לרבנות אצל הרב עובדיה הדאיה מטעם הרבנות הראשית לישראל ונתמנה כרב אזורי בגליל המערבי (עבור מושב גורן יערה ועבדון)^[1]. בשנת ה'תשט"ו (1955) נבחר לכהן כרב העיר בית שאן^[2]. בשנת ה'תש"ך (1960) נבחר לרב העיר אשקלון^[3][4] ביחד עם הרב משה דב וולנר, במקומו של הרב נתן פרג'ון שנפטר שנה קודם לכן. בשנת ה'תשל"ג (1973) נבחר למועצת הרבנות הראשית לישראל ונבחר שוב בשנת תשמ"ג. שנה לאחר מכן הוסמך לדיינות בידי הרבנות הראשית^[5]. בשנת תשנ"א (1991) התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול.

היה חבר פעיל גם בחבר הרבנים של הפועל המזרחי.

בכ' בתשרי ה'תשל"ד (1973) נהרג בנו מיכאל שרביט במלחמת יום הכיפורים באזור תעלת סואץ. לזכרו נבנה בית-כנסת "יד מיכאל" בשכונת ברנע באשקלון.

הרב שרביט היה חבר בכולל הרבנים באבן שמואל שבו היו מתאספים מדי יום שלישי כדי ללמוד תורה. בין הרבנים שנכחו באותו הכולל היו ידידיו הקרובים, הרב מרדכי אליהו, והרב בנימין אביעד רב אזורי של מועצה אזורית שפיר. וכן הרב חיים דוד הלוי, הרב שבתאי בן חיים רב אזורי של מועצה אזורית לכיש, ועוד.

הרב שרביט כיהן כרב העיר אשקלון עד לפטירתו^[6]. ובה נקבר.

חיבוריו

• שו"ת ארחות יושר (יוש"ר, ראשי תיבות: יוסף שרביט) ג' חלקים על ארבעת חלקי השולחן ערוך. (חלק א', באתר היברובוקס)
• נר מיכאל, ספר דרשות והספדים על בנו של הרב, מיכאל שרביט, לוחם צה"ל שנפל בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים.
• אמרי יושר, דרשות ודברי תורה לאירועים שונים, שו"ת על ארבעת חלקי הש"ע ובפרט על מנהגי יהדות מרוקו. בסוף הספר הודפס גם קונטרס מפתח יושר, מפתחות ומבואות לכל כתבי הרב, מאת תלמידו אלעד פורטל.

מקורות

הרב יוסף שרביט, שאלות ותשובות אורחות יושר חלק א', ירושלים, ה'תשל"ח, בהקדמה.

קישורים חיצוניים

• חכם יוסף שרביט, באתר "החכם היומי"