שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ילדים זה שמחה
שיר של הברירה הטבעית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
"ילדים זה שמחה" הוא משיריה הבולטים והמצליחים של להקת הברירה הטבעית, שחיבר יהושע סובול והלחין שלמה בר, סולן הלהקה, להצגה "קריזה" (מאת איציק ויינגרטן) שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנת 1976.
השיר נכלל באלבום "אלי שורשים" של הברירה הטבעית שיצא ב-1979.
Remove ads
תוכן השיר ומשמעותו
סכם
פרספקטיבה
יהושוע סובול סיפר שכששאל את ההורים בעיירות הפיתוח מדוע הם עושים כל כך הרבה ילדים, הם ענו במילים אלו ממש: "ילדים זה שמחה" ולפעמים גם "ילדים זה ברכה", והוא הביא את הדברים בשיר בדיוק כפי שנאמרו, השגיאה הדקדוקית בכללם (יש לומר "ילדים זו שמחה" או "ילדים הם שמחה").[2]
האירוניה בשיר נראית בעוצמה גדולה יותר ככל שהוא מתקדם. בעוד שבבית הראשון מדובר בהולדת שלושה או ארבעה ילדים, ובבית השני בחמישה או בשישה ילדים, בבית השלישי כבר ניכרת ההגזמה, לכאורה, במשפט
"[...] תביאו עשרים ילדים". האירוניה בשיר מגיעה לשיא בבית האחרון, העוסק באופן נוקב בפער החברתי בישראל של שנות ה-70:
"אֱלוֹהִים הוּא גָּדוֹל/ קָשֶׁה לוֹ לִסְבֹּל/ שֶׁאֶחָד יְקַבֵּל אֶת הַכֹּל./
לָאֶחָד הוּא דּוֹחֵף כֶּסֶף, כֹּחַ וְכֵיף/ וְלָכֶם הוּא נוֹתֵן יְלָדִים".
פירושו מקובל של השיר
בהקשר של ההצגה "קריזה", שעסקה בהפליית עדות המזרח, בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה, השיר מבקר את יחס הממסד שמזניח אותם, וספק מעודד אותם להוליד הרבה ילדים בשביל המדינה ("הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים"), ספק מנחם אותם שלא נורא אם המדינה אינה נותנת להם, מכיוון שיש להם ילדים המביאים להם שמחה.[3] "תביאו שישה ילדים, תקבלו הנאה וכבוד מקרובים, אתם אוהבים ילדים".
הביקורת מתקשרת למדיניות עידוד הילודה של בן-גוריון, שהעניק פרסים למשפחות "מצטיינות" בתחום זה.[4] בשנים הראשונות שלאחר הקמתה של מדינת ישראל, העניקה המדינה את "פרס הילודה" – מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר,[5] שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס, המזוהה עם דוד בן-גוריון, קָשר קֶשר בל יינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל. בפועל, מדיניות עידוד הילודה, יושמה במידה ניכרת במשפחות עניות יוצאות עדות המזרח, דבר שזכה בדיעבד לביקורת חברתית, המשתמעת גם בשיר זה.
פירושים אלטרנטיביים
האצבע המאשימה מופנית אל הורים שמולידים הרבה ילדים ללא יכולת לכלכלם, ומצדיקים זאת בטובת המדינה[1] ובכך שזה "כָּתוּב בַּתּוֹרָה/ אוּלַי בִּגְמָרָא/ לְכוּ תִּשְׁאֲלוּ אֶת הָרַב".
מילות השיר גם התפרשו בקרב רבים כפשוטן: אושר ושמחה שהילדים מביאים איתם, ורבים כמה שיותר – טוב יותר; "תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים", או אולי כעידוד על כך שהקשיים השוטפים בגידול ילדים מתגמדים מול השמחה שיביאו איתם לאורך זמן. הפזמון הושמע לא פעם כשיר שמח במנותק מהקשרו ומבתי השיר.[6]
Remove ads
גרסתה של דנה אינטרנשיונל
בשנת 2014 יצאה גרסת הכיסוי של דנה אינטרנשיונל כשיר הנושא למצעד הגאווה בתל אביב באותה שנה, שהיה בסימן חיי משפחה ושוויון בקהילה. לביצוע זה הוכן וידאו קליפ שצולם בבית כנסת בהשתתפות ילדים דתיים, מבלי שהם ובני משפחותיהם היו מודעים להקשר של הביצוע (במסגרת מצעד הגאווה), דבר שגרר מחאה.[7][8] בכמה ראיונות שהתקיימו עם דנה אינטרנשיונל ובהם נשאלה על האם ברצונה להיות אם, סיפרה הזמרת כי הגם שהיא תומכת בזכותו של כל אדם באשר הוא להקים משפחה, היא עצמה אינה מעוניינת להיות אם.[9] במרוצת השנים, זכתה הגרסה להצלחה רבה בישראל ומחוצה לה ובשנת 2022 דורגה במקום השנים-עשר ברשימת "20 שירי הגאווה הטובים ביותר – בכל הזמנים".[10]
מיקומי שיא
היסטוריית יציאות לאור
Remove ads
גרסאות כיסוי נוספות
בשנת 1994 יצאה לאור גרסת הכיסוי של ריטה לשיר מתוך האלבום "אהבה גדולה".
השיר בוצע בפסטיגל 1998 על ידי מיכל ינאי, שרית חדד, דנה ברגר ואפרת רייטן.
קישורים חיצוניים
מידע על היצירה "ילדים זה שמחה" באתר מיוזיק בריינז- מילות השיר "ילדים זה שמחה" באתר שירונט
- ילדים זה שמחה, באתר אקו"ם
מאיה קוסובר, ילדים זה שמחה – שלמה בר והברירה הטבעית, בפודקאסט "שיר אחד", 2 באפריל 2020- לדף השיר באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads