שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
יצחק אייזיק חבר
רב ופוסק ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב של מספר עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב שהיה תלמידו של הגאון מווילנה.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים. | |
Remove ads
תולדותיו
חבר נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה, לרבי יעקב חבר[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור[2]. מגיל 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב[3], שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19. אשתו הראשונה נקראה שפרינצא, והיא נפטרה בטיקטין בי"ט תשרי תר"ט (1848)[4]. אשתו השנייה נקראה רבקה מרים[5]. בגיל צעיר התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין. בארבע שנותיו האחרונות שימש ברבנות סובאלק. חבר נפטר בגיל 64 בכ"ט בחשון תרי"ג (1852).
Remove ads
בתורת הקבלה
תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות -”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל”[6]. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה. בדורו נודע ר' יצחק אייזיק כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו.
Remove ads
ספריו
סכם
פרספקטיבה
חיבוריו בנגלה
- בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סודילקוב תקצ"ו.
- בית יצחק, ענייני ברירה[7], וילנה תרע"ג
- בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין[8], ורשה תרמ"א
- תשובות בנין עולם[9] על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א.
- תשובות בנין עולם על אבן העזר[10], מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח. (מהדורה חלקית נדפסה בוורשה תרס"ד).
- סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה[11], ורשה תר"ד.
- הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.
חיבוריו בנסתר
- פתחי שערים חלק א'[12], ורשה תרמ"ח
- פתחי שערים חלק ב'[13], שם.
- ברית יצחק[14], ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח
- בית עולמים[15], ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט
- מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה[16], יוהנסבורג תרט"ו
- גנזי מרומים[17], ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
- אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד
- פרי יצחק[18], ביאור על ספר יצירה, הוראדנא תקנ"ח
דרושים
ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב
- ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א[22]
- באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א[23]
- ביאור לביאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
- ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז
חלק ניכר מכתביו נשאר בכתבי יד, והוצא לאור לאחר מותו על ידי בניו, נכדיו או מוציאים לאור אחרים.
משפחתו
בנו רבי יוסף כיהן אף הוא ברבנות עיירות, וחיבר מספר חיבורים, בהם "שער יוסף"[24], "כפלים לתושיה"[25] על שיר השירים, ו"זרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח"[26] (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו "יד חזקה"[27]).
כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד, האחד על אביו, "נפש נקי"[28], והשני על אביו וכן על רבי אריה לייב שפירא אב בית דין קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם "ציון לנפש"[29].
בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads