שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ישקר

חברה לייצור כלי חיתוך לעיבוד שבבי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישקר
Remove ads

ישקר בע"מ היא חברה המייצרת כלי חיתוך ממתכת קשה (מתק"ש), המיועדים לתעשיית העיבוד השבבי ולייצור מוצרי מתכת מתקדמים. בין מגוון מוצריה ניתן למצוא בין היתר כלים ושימות למחרטות וכרסומות.

עובדות מהירות נתונים כלליים, סוג ...

החברה פעילה בישראל ובמקומות אחרים בעולם, בבעלות חברת ברקשייר האת'וויי האמריקאית. נשיא החברה ומייסדה הוא סטף ורטהיימר, מנכ"ל החברה הוא אילן גרי, שהחליף בתפקידו את יעקב הרפז ששימש בתפקיד מאז שנת 1985 ומשמש כיו"ר קבוצת IMC.

מפעלה הראשי של החברה ומשרדיה נמצאים באזור התעשייה תפן, שבסמוך לכפר ורדים, ול"ישקר" מפעל נוסף בישראל, באזור תעשייה דלתון.

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

המפעל הראשון של החברה נוסד בשנת 1952 בעיר נהריה כמפעל משפחתי קטן. שמו הוא ראשי תיבות של "ישראל קרביד" (קרביד היה החומר ממנו יוצרו המוצרים הראשונים של החברה)[1]. בשנת 1956 רכשה החברה ידע וציוד מקונצרן אדמס (אנ')[2] ובשנת 1957, בעת שהיו בחברה 15 עובדים, עברה החברה למפעל חדש בצפון נהריה[3]. בשנת 1964 זכתה החברה בפרס קפלן[4], בעת שבחברה עבדו כ-70 עובדים[2]. בשנת 1966 הגיע מספר העובדים בחברה ל-100 והחברה הודיעה על כוונה להשקיע 1.5 מיליון ל"י בהרחבת המפעל[5]. בשנת 1969 הגיע מספר העובדים במפעל ל-200[6].

את ההון הראשוני סיפק המשקיע בלו דוהן[דרוש מקור]. בשנת 1963 רכש דיסקונט השקעות 36% ממניות החברה[7]. בשנת 1966 עמד חלקה בחברה על 28.6%[8]. בהמשך הגיע אחזקת דיסקונט השקעות בחברה לכ-50%[9][10]. בהמשך החברה עברה לפארק תעשייה תפן ומשפחת ורטהיימר יזמה את הקמת כפר ורדים על מנת לספק מגורים לעובדי המפעל.

באוקטובר 1988 קנה ורטהיימר 22% ממניות ישקר מידי דיסקונט השקעות, שנותרה עם בעלות של קצת יותר מ-25%[11]. למרות לחצים של דיסקונט השקעות, ורטהיימר התעקש לשמור על ישקר כחברה פרטית שאינה מונפקת בבורסה[12] ואף התנגד לפרסום דו"חות עסקיים של ישקר לציבור. בלחצה של משפחת ורטהיימר, ביקשו בדיסקונט השקעות, שהייתה חברה ציבורית ומחויבת על כן לפרסם דו"חות של השקעותיה לציבור, פטור מפרסום הדו"חות של ישקר לציבור. אך למרות שבקשתם סורבה הסתפקו בהגשת דו"חות ישקר לרשות לניירות ערך ונמנעו בשנים 1990-1995 מצירוף הדו"חות של ישקר לדיווח לבורסה, שהתפרסם לציבור[13]. בשנת 1995 התעקשה דיסקונט השקעות לכלול את דו"חות ישקר בדו"חותיה לבורסה וחברת ישקר סירבה להעביר לה את הדו"חות. בעקבות זאת תבעה דיסקונט השקעות את ישקר ובית המשפט העליון קבע שעל ישקר החובה לספק את הדו"חות לידי דיסקונט השקעות[14]. באוגוסט 1997 רכשה משפחת ורטהיימר את מניות דיסקונט השקעות בחברת ישקר. דיסקונט השקעות הסכימה למכור את המניות רק לאחר שמשפחת ורטהיימר רכשה מניות רבות של אי.די.בי., בעלת השליטה בדיסקונט השקעות, ובכך איימה על השליטה של משפחת רקנאטי באי.די.בי.[15].

במהלך השנים התרחבה החברה ורכשה מפעלים וחברות שונות במדינות נוספות, כולל בארצות הברית, הודו, סין, גרמניה, צרפת, איטליה וקוריאה הדרומית[16]. עם ההתרחבות הקימה משפחת ורטהיימר את קבוצת IMC המרכזת את פעילותן של 15 חברות שונות, כאשר ישקר היא הגדולה ביותר מביניהן.

בשנת 1998 רכשה קבוצת IMC את חברת טגוטק בע"מ (בעבר KTC) אשר ממוקמת בדגו (Daegu) בחלקה הדרומי של דרום קוריאה.

במאי 2006 נרכשו 80% מקבוצת IMC על ידי חברת "ברקשייר האת'וויי" האמריקאית, שבניהולו של וורן באפט, בסכום של 4 מיליארדי דולרים, על פי שווי שוק של 5 מיליארד דולרים וללא חברת "טכנולוגיית להבים". עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר לאחת המשפחות העשירות בישראל. במאי 2013 מימשה ברקשייר האת'ווי את האופציה לרכישת 20% הנותרים בחברה תמורת 2.05 מיליארד דולר ונכון ל-2014, ישקר בבעלות מלאה של ברקשייר האת'ווי.

בספטמבר 2008 רכשה[17] ישקר מבנק ההשקעות היפני נומורה כ-95% ממניותיה של החברה היפנית טונגאלוי (Tungaloy Corporation), תמורת קרוב למיליארד דולר.

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads