כהן (איש דת)

כהן הוא אדם המשמש בתפקיד דתי או פולחני.^[1]

אין לבלבל ערך זה, העוסק בתואר לאנשי דת ופולחן מכל הדתות, עם הערך "כהן", העוסק בתואר לבני מעמד דתי מסוים ביהדות.

כהני שינטו ביפן

בדתות שונות קיימות משרות רבות ומגוונות, בעלות כינויים רבים (נביא, חוזה, איש־האלהים, כהן, מעונן, מנחש, מורה־חכם דת, מכשף, שמאן ועוד), שההבדלים ביניהם לא ברורים לגמרי, ומאפיינים שונים עשויים להתקבץ בתפקיד אחד. לרוב המונח "כהן" מתייחס לא לבעל תפקיד שעיקרו טכניקות מאגיות, אלא לאדם האמון על הביצוע הנכון של טקסי פולחן.^[2]

בחברות רבות, ראש יחידה חברתית מסוימת, כגון ראש השבט או המלך, נושא גם משרה דתית.^[1][3]

התואר "כהן" במזרח הקדום

ארון קבורת תבנת ועליו כתובת פיניקית המציינת שהנקבר הוא "כהן עשתרת מלך צִדֹנִם"

התארים "כהן" ו"כהנת" במשמעות של נושאי תפקידים בפולחן לאלים מופיעים בטקסטים כנעניים קדומים:^[4] בכתבי אוגרית^[5] ובכתובות פיניקיות^[6]. בכתובות אלה, המתייחסות לאלים כנעניים כגון בעל ועשתרת ורבים אחרים, מופיעים גם הצירופים "רב־כהנ" ו"רב־כהנת" – העומד או העומדת בראש הכהנים, תפקיד המקביל לכהן הגדול במקרא.^[7]

במקרא ובתרגומיו

הכהן הראשון שמוזכר בתנ"ך הוא "מַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" שהיה "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן",^[8][9] וכהנים נוספים שאינם משרתים במשכן או בבית המקדש נזכרים במקרא.^[10] למילה כהן מקבילות המילה הארמית כָּהֲנָא (הכהן) והמילה הערבית כַּאהִן (רואה עתידות).^[4][9]

בהקשר יהודי, מהעת העתיקה ועד ימינו, התואר כהן משמש לציון מעמד דתי של אלה המיוחסים לאהרן, כאשר בראשם עומד הכהן הגדול.^[11] שמם תורגם בתרגומי המקרא כ־ἱερεύς ביוונית ו־sacerdos בלטינית, שניהם מונחים הקשורים למילה "קודש", ומציינים אדם שעיסוקו היה ביצוע ריטואלים ציבוריים (במיוחד קרבנות) המכוונים לאלים, בשם קהילה מסוימת, כפי שהיה קיים בכל הדתות הגדולות בעת העתיקה.^[12]

כהנים לעבודה זרה מכונים לעיתים בתנ"ך כמרים,^[13] ומונח זה נכנס לשימוש בקרב מתרגמי התורה לארמית היהודיים בכל מקום שבו מוזכר "כהן" בהקשר של אלוהות זרה. משם המונח התגלגל גם לעברית החדשה יותר כתיאור לכהני הדת בנצרות (כומר). עם זאת, בכמה מקרים המילה "כהן" תורגמה כ"רבא" (=אדם חשוב), כאשר מדובר בכהן לאלוהות זרה שאין לגנותו, כגון פוטי פרע שהיה חותנו של יוסף, או יתרו שהיה חותנו של משה. יוצא דופן נוסף הוא מלכי צדק המוזכר לעיל, המתואר כ"משרת" ("משמיש") לאל עליון, שכן הוא לא נתפס ככהן לאל זר, אך גם לא ככהן הלכתי מבני אהרון.

בנצרות

ראו גם – כמורה

בנצרות, פְּרֶסביטֶרוֹס (ביוונית: πρεσβύτερος במשמעות "זקן", משם לאנגלית: Priest) הוא תפקיד מימי הכנסייה המוקדמת, המוזכר עוד בברית החדשה. הרעיון המקורי של תפקיד זה הגיע ממשרות כהונה בדתות שקדמו לנצרות.^[12]

ראו גם

• כהן (יהדות)

לקריאה נוספת

• צבי ורבלובסקי, האנציקלופדיה העברית כרך כ' (יעקב מליסה–כֻתנה), ערך "כֹּהֵן, כְּהֻנָּה", חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"א, עמ' 584–589

• William Robertson Smith, Owen Charles Whitehouse, "Priest", in: Hugh Chisholm (ed.), Encyclopædia Britannica (11th ed.) Vol. 22, 1911, Cambridge University Press, pp. 316–322

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כהן בוויקישיתוף