שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ליברליזם כלכלי
תאוריה כלכלית ליברלית המבוססת על עקרונות של חירות אישית, רכוש פרטי והתערבות ממשלתית מוגבלת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית ליברלית מבוססת על עקרונות של חירות אישית, רכוש פרטי והתערבות ממשלתית מוגבלת. התאוריה השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים כלכליים מתוך ההנחה שמערכות כלכליות שואפות לאזן את עצמן באופן טבעי וזאת אם יתנו ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. תפקידה של הממשלה מוגבל אפוא להגנה על זכויות קניין, אכיפת חוזים המספקים מוצרים ציבוריים ושמירה על ביטחון פנים וחוץ.[1]
| ערך מחפש מקורות | |
עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית, ג'ון סטיוארט מיל והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".
האסכולה האוסטרית, רואה בעצמה כמייצגת את התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על-פי משנתו של לודוויג פון מיזס.
Remove ads
- חירות הפרט: ליברליזם כלכלי שם דגש חזק על חירות הפרט, הכוללת את חופש הבחירה, חופש ההתאגדות, חופש העיסוק וחופש הקניין.[2]
- השוק החופשי: ליברליזם כלכלי תומך בשוק חופשי שבו היצע וביקוש קובעים את המחירים, ללא התערבות ממשלתית.[2]
- תחרות: תחרות בריאה בשוק מעודדת יעילות, חדשנות, איכות, מחירים נמוכים, ושכר גבוה לעובד.[2]
- זכויות קניין: הגנה על זכויות קניין פרטיות חיונית לצמיחה כלכלית ולחירות הפרט.[2]
- ממשלה מוגבלת: תפקיד הממשלה צריך להיות מוגבל להגנה על זכויות הפרט, אכיפת החוק ומתן שירותים ציבוריים חיוניים.[2]
Remove ads
- צמיחה כלכלית: ליברליזם כלכלי מוביל לצמיחה כלכלית חזקה יותר מאשר מודלים כלכליים אחרים.[2]
- יעילות: שוק חופשי יעיל יותר בהקצאת משאבים מאשר התערבות ממשלתית.[2]
- חדשנות: תחרות בשוק מעודדת חדשנות ופיתוח טכנולוגיות חדשות.[2]
- חירות: ליברליזם כלכלי מגן על חירות הפרט ומאפשר לאנשים לחיות את חייהם כרצונם.[2]
- הוגנות: ליברליזם כלכלי מבוסס על עקרון ההוגנות, לפיו לכל אדם יש זכות שווה להזדמנויות.[2]
- הגנה על חלשים: ליברליזם כלכלי מבוסס על תחרות, שאמורה להבטיח מחירים נמוכים, ושכר גבוה לעובד.
Remove ads
- אי-שוויון: ליברליזם כלכלי עלול להוביל לאי-שוויון כלכלי משמעותי.[2]
- חוסר יציבות: שווקים חופשיים עלולים להיות לא יציבים ולגרום למשברים כלכליים.[2]
- ניצול: ליברליזם כלכלי עלול לאפשר ניצול של עובדים על ידי מעסיקים.[2]
- הזנחת צרכים ציבוריים: ליברליזם כלכלי עלול להוביל להזנחת צרכים ציבוריים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.[2]
סכם
פרספקטיבה
אדם סמית': פילוסוף וכלכלן סקוטי, נחשב לאבי הכלכלה המודרנית. סמית' תמך בשוק חופשי שבו היצע וביקוש קובעים את המחירים. לטענתו, התערבות ממשלתית בשוק גורמת יותר נזק מאשר תועלת ו"יד נעלמה" מכוונת את השוק החופשי לטובת הכלל.[3]
ג'ון סטיוארט מיל: פילוסוף וכלכלן אנגלי, תמך בחירות הפרט ובשוק חופשי תוך הגנה על זכויות חברתיות. מיל תומך בהתערבות ממשלתית מינימלית בכלכלה. לדעתו, הממשלה צריכה להתמקד בהגנה על זכויות הפרט, אכיפת החוק ומתן שירותים ציבוריים חיוניים. מיל מתנגד לסוציאליזם ולכל צורה אחרת של התערבות ממשלתית נרחבת בכלכלה. בנושא השוק החופשי, מיל מאמין ששוק חופשי הוא המערכת הכלכלית הטובה ביותר. לטענתו, שוק חופשי מוביל לצמיחה כלכלית, יעילות וחדשנות והוא תומך בתחרות חופשית ובזכות הקניין הפרטי.[4]
לודוויג פון מיזס: כלכלן אוסטרי, ממייסדי האסכולה האוסטרית, טען נגד התערבות ממשלתית בכלכלה.[2]
על פי תפיסתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד אנוכי, המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.
Remove ads
פרידריך האייק: כלכלן ופילוסוף אוסטרי, ממייסדי אסכולת שיקגו, הדגיש את חשיבות חירות הפרט והשוק החופשי.[5]
מילטון פרידמן: כלכלן אמריקאי, זוכה פרס נובל לכלכלה, תמך במדיניות מוניטרית יציבה ובשוק חופשי.[2]
רוברט נוזיק: פילוסוף אמריקאי, תיאר את התפיסה הליברלית-כלכלית במאמרו "The Economic Theory of Liberalism".[2]
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
יוזמה חופשית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads