לאופולד אאואר

לאופולד אַאוּאֶר (בגרמנית: Leopold Auer; בהונגרית: Auer Lipót;‏ 7 ביוני 1845 – 15 ביולי 1930) היה כנר, מורה, מנצח ומלחין יהודי-הונגרי שפעל ברוסיה, בגרמניה ובארצות הברית.

לאופולד אאואר
Auer Lipót
Leopold Auer

לידה	7 ביוני 1845 וספרם, ממלכת הונגריה, חלק מהאימפריה האוסטרית
פטירה	15 ביולי 1930 (בגיל 85) לושביץ, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות פרנקליף
מדינה	ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), הונגריה, האימפריה הרוסית
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	הונגרית, רוסית
כלי נגינה	כינור
בן או בת זוג	Nadezhda Pelikan
ילדים	Zoya Auer, Maria Auer

קורות חיים

אאואר נולד בשנת 1845 בעיר וספרם בהונגריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית, כבן למשפחה יהודית. מאוחר יותר במהלך חייו, ב-1883 ברוסיה, התנצר לדת הנוצרית האורתודוקסית.^[1] אביו, שמעון אאואר, היה צבע יליד צ'כיה ואמו, רוזליה (רוז'י) לבית גרוס נולדה ביישוב לובאשברן במחוז פייר, נפת סקשפהרוואר של ימינו. תחילה למד כינור אצל מורה מקומי, ליפוט לידל, כנר ראשון בתזמורת. הוא המשיך את לימודיו אצל דוד רידלי-כוהנה בבודפשט, ז'אק דונט וגאורג הלמסברגר (1858-1855) בווינה ולבסוף אצל יוזף יואכים בהאנובר (1865-1863). אחרי 1863 פעל כקונצרטמייסטר בדיסלדורף ואחרי 1866 בהמבורג. אחר כך ב-1868 היה אאואר כנר ראשון ברביעיית האחים מילר והשתתף בסיורי ההופעות שלה.^[2] באותה שנה השתקע בסנקט פטרבורג שם התמנה ככנר ראשי וסולן בקפלה הקיסרית והחליף את הנריק וייניאבסקי כפרופסור לכינור בקונסרבטוריון. הוא כיהן בתפקיד האחרון משנת 1868 עד 1917 וגידל כמה דורות של כנרים. היה פעיל גם כקונצרטמייסטר, כנר סולן ובהרכבים קאמריים. עם הקפלה הקיסרית ערך סיורי קונצרטים באנגליה ובארצות אחרות. ב-1911 עזב זמנית את רוסיה והתגורר בדרזדן. חזר לסנט פטרסבורג ב-1914 ופעל שם עד למהפכה ב-1917. נסע לאוסלו ואחר כך בשנת 1918 עבר לארצות הברית, שם לימד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה.

אאואר זכור כאחד הפדגוגים החשובים לכינור. הוא לימד כנרים רבים, שהתפרסמו בהמשך חייהם, בהם אפרם צימבליסט, ארי פזובסקי, יוסף אחרון, נתן מילשטיין, מישה אלמן, קונסטנטי גורסקי, יאשה חפץ, ז'ורז' בולנז'ה, דוד ברטייה, צציליה האנזן, מירון פוליאקין, פרנסיס מקמילן, אדי בראון, קתלין פארלו, מקס רוזן, וטושה זיידל. בין היצירות הרבות שהקדישו לו מלחינים נודע בעיקר הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי, שאותו סירב תחילה לנגן, משום שראה בו יצירה שאינה ניתנת לביצוע. אף על פי כן, הוא ניגן את הקונצ'רטו בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, לאחר שהכניס שינויים מסוימים באי-אילו מעברים. גם ביצועים של הקונצ'רטו על ידי תלמידיו (מלבד נתן מילשטיין) הסתמכו על העיבוד של אאואר.

אאואר כתב מספר קטן של יצירות לכלי שלו, ביניהן "רפסודיה הונגרית" לכינור ופסנתר, קדנצות לקונצ'רטו לכינור של בטהובן ולקונצ'רטו לכינור של ברמהס. כתב שני ספרים: "נגינה בכינור כפי שאני מלמד אותה" (1920) ו"חיי הארוכים במוזיקה" (1923). Kathleen Parlow, Eddy Brown, Francis MacMillan, and more recently Sascha Heifetz, Toscha Seidel, and Max Rosen, had long since preceded him; and the reception accorded him in this country, as a soloist and one of the greatest ex

אאואר מת בלושביץ, פרבר של דרזדן, גרמניה, ונקבר בבית הקברות פרנקליף בהארטסדייל, ניו יורק.

חייו הפרטיים

אאואר היה נשוי בהתחלה לנדין פליקן (1932-1855), ממוצא ליטאי-פולני (האימפריה הרוסית), שהייתה ידועה ברוסית כנדז'דה יבגנייבנה. היא הייתה בת של אאוגן פליקן, פרופסור לרפואה משפטית והגיינה בסנקט פטרסבורג ושל זויה פבלובנה לבית אזנק'צבסקי, נכדה של המלחין מ.פ.אזנצ'בסקי, של ההיסטוריון הצבאי מטביי אזנצ'בסקי ואחיינית של האגרונום פבל אזנצ'בסקי. אאואר היה נשוי לה בין השנים 1901-1874. נולדו להם ארבע בנות:

• • זויה אונקובסקאיה (1918-1875) שהייתה נשואה עד 1901 לקפטן מחיל הים הרוסי. נודלו לה שלושה ילדים - שני בנים - איוואן שהתחתן עם בת של הנסיך פ.פ.גוליצין-אגלאידה, לב אונקובסקי ושחקן הקולנוע הרוסי-אמריקאי מישה אאואר ששמו בלידה היה מיכאיל אונקובסקי (1967-1905)
  • נדז'דה סיבור (1976-1876) הנשואה לכנר בוריס סיבור (ליבשיץ). בת שלה, נטליה סיבור הייתה הנבלנית והמורה לנבל נטליה סיבור (1995-1903) וליזה סיבור שמתה מכלבת הגיל שש עשרה.
  • נטליה מיקלשבסקאיה (1933-1879), זמרת
  • מריה אונקובסקאיה (1959-1883), גם כן זמרת, שהייתה מאהבת של המשורר מקסימיליאן וולושין ואחר כך התחתנה עם הגרוש של אחותה, זויה, הקפטן סמיון אונקובסקי.

בנה היה שחקן התיאטרון מיכאיל אונקובסקי נספה בגולאג בקולימה ב-1940

אשתו השנייה של לאופולד אאואר הייתה החל מ-1924 הפסנתרנית והקונצרטמייסטרית ואנדה בוגוצקה שטיין (1961-1875) שליוותה אותו בהופעותיו וכמה מההקלטותיו

עם צאצאיו של אאואר נמנה גם המלחין ג'רג' ליגטי שהיה נכד של אחיו, האמן שאמו אאואר. גם הפילוזופית היהודיה- הונגריה אגנש הלר היייתה קרובה של לאופולד אאואר מצד אמה. האקורדיוניסטית ווויברפוניסטית הג'אז ורה אאואר (1996-1919) היא נינה אל לואפולד אאואר.

ספרים

• Violin Playing and Teach It
• 1923 My Long Life in Music (חיי הארוכים במוזיקה)

לקריאה נוספת

• אבנר בהט, מוזיקה יהודית - שער לאוצרותיה וליוצריה, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2011
• Hermann Mendel, August Reissmann, Billert, Ferdinand David Musikalisches conversations-lexikon L.Heimann, Berlin 1870 Band S.345 I

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאופולד אאואר בוויקישיתוף

• לאופולד אאואר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• לאופולד אאואר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לאופולד אאואר, באתר Discogs (באנגלית)
• לאופולד אאואר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לאופולד אאואר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לאופולד אואר (1845-1930), דף שער בספרייה הלאומית

• תלמידי יוזף יואכים