שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ליימן פרנק באום
סופר, עורך ותסריטאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ליימן פרנק באום (באנגלית: Lyman Frank Baum; 15 במאי 1856 – 6 במאי 1919) היה סופר אמריקאי, הידוע בעיקר כמחבר אחד מספרי הילדים הפופולריים ביותר, הקוסם מארץ עוץ (ושלושה-עשר ספרי המשך).
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
Remove ads
קורות חיים
סכם
פרספקטיבה
באום נולד בצ'יטנאנגו, ניו יורק, הילד השביעי מתשעה ילדים שנולדו לסינתיה (לבית סטנטון) ובנג'מין וורד באום. רק חמישה מהילדים שרדו והגיעו לבגרות. הוא נקרא "ליימן" על שמו של האח של אביו, אך הוא לא חיבב את השם הזה, והעדיף להיקרא "פרנק".
בנג'מין באום היה איש עסקים עשיר, שעשה את הונו בשדות הנפט של פנסילבניה. באום הצעיר גדל באחוזת הוריו, Rose Lawn, שאותה זכר תמיד כסוג של גן עדן. כילד צעיר הוא התחנך בביתו, אך בגיל 12 נשלח ללמוד באקדמיה צבאית. הוא היה ילד חולמני שנטה לחלום בהקיץ, והוריו חשבו שיש "להקשיח" אותו. אחרי שנתיים אומללות לחלוטין בבית הספר הצבאי, הוא עבר אירוע שהוגדר אז כהתקף לב (אף כי לא סביר שבאמת היה כזה), והורשה לשוב לביתו.
באום התחיל לכתוב בגיל צעיר, אולי בגלל עניין שפיתח בתהליך הדפוס. אביו קנה לו מכבש דפוס זול, וביחד עם אחיו הצעיר, הארי קליי באום (שהיה תמיד קרוב לפרנק), הם הפיקו עיתון ביתי, The Rose Lawn Home Journal. האחים הפיקו מספר גיליונות של העיתון, ואפילו הצליחו למכור בו פרסומות.
ב-9 בנובמבר 1882, נישא באום למוד גייג', בתה של מטילדה ג'וסלין גייג', פעילה פמיניסטית מפורסמת ותומכת בזכות הבחירה לנשים. עיתון מקומי דיווח כי הטקס שלהם היה "שוויוני" וכי נדרי הנישואין שלהם היו "זהים בדיוק."[1]
ביולי 1888, עברו באום ואשתו לאברדין שבטריטוריית דקוטה, שם פתח חנות בשם "הבזאר של באום". נטייתו להעניק סחורות באשראי הובילה בסופו של דבר לפשיטת רגל של החנות, ולכן פנה באום לעריכת העיתון המקומי The Aberdeen Saturday Pioneer, שבו כתב טור בשם Our Landlady ("בעלת הבית שלנו"). לאחר מותו של פר רובץ בידי שוטרים מקומיים, כתב באום בטור שפורסם ב-20 בדצמבר 1890 קריאה להשמדה כוללת של כלל ילידי אמריקה. לא ברור אם באום התכוון לכך כסאטירה או לא, במיוחד לאור העובדה שחמותו, מטילדה ג'וסלין גייג', זכתה באימוץ של כבוד לשבט הוולף של אומת המוהוק והייתה מגינה נחרצת על זכויותיהם של הילידים האמריקנים. ב-3 בינואר 1891, חזר באום לעסוק בנושא במאמר מערכת בעקבות טבח וונדד ני.[2]
Remove ads
קריירת כתיבה
העיתון של באום כשל ונסגר בשנת 1891 ומשפחת באום עברה לשיקגו, שם התחיל פרנק לכתוב עבור ה-Chicago Evening Post. הוא כתב ופרסם קובץ של סיפורי אמא אווזה בפרוזה (1897), ובהמשך פרסם קובץ סיפורים היתוליים בשם "אבא אווז - הסיפור שלו" (1899). בשנת 1900 פרסם באום את הקוסם מארץ עוץ, בתוספת איוריו של ויליאם וולאס דנסלו. הספר זכה להצלחה מסחרית ולשבחים מצד הביקורת. בעקבות הצלחת הספר, כתב באום עוד 13 ספרים בסדרה, ואף עיבוד לתיאטרון.
Remove ads
עמדות פוליטיות
בשני מאמרי מערכת שכתב באום בעיתון שהוציא לאור בדרום דקוטה במהלך שנות התשעים של המאה ה-19, הוא הביע תמיכה בהשמדת האינדיאנים באמריקה: "אצולת אדומי העור חוסלה, וקומץ הנותרים אינו אלא להקה של כלבים מייללים, המלקקים את היד החובטת בהם. לפי חוקו של הכיבוש וצדקתה של התרבות, הלבנים הם אדוניה של יבשת אמריקה, והדרך הטובה ביותר לערוב לביטחונם של יישובי קו החזית, היא השמדתם המוחלטת של אחרוני האינדיאנים. מדוע לא בעצם? תהילתם חלפה, רוחם נשברה, גבורתם נמחתה. מוטב להם למות מלהתמיד בחיי אומללות אלו". לאחר הטבח בוונדד ני (אנ') כתב: "אם חפצים אנו לגונן על תרבותנו, מוטב שנמשיך בדרך זו ונמחה את זכרם של יצורים בלתי מאולפים ובלתי ניתנים לאילוף אלו מעל פני האדמה"[3][4][5]. למרות זאת, ייתכן כי דברים אלה לא עולים בקנה אחד עם אישיותו וחיבוריו האחרים המבקרים את פחדם של המתיישבים הלבנים מפני הילידים באמריקה.[6]
כאשר חי באום באברדין, שם שימש כמזכיר המועדון המקומי למען זכות בחירה שווה, טורים רבים בעיתון הרפובליקני The Aberdeen Saturday Pioneer עסקו בניסיון לשכנע את הציבור לתמוך בזכות הבחירה לנשים.[7] סוזן ב. אנתוני ביקרה באברדין והתארחה בבית משפחת באום. האידאולוגיה הפמיניסטית של גייג' - חמותו של באום - חלחלה באופן אוהד לספרי עוץ שלו. קשרים מסוימים של באום עם סופרג'יסטיות בתקופתו שימשו כנראה השראה לרבים מהאלמנטים בספר The Marvelous Land of Oz ("הארץ המופלאה של עוץ"). בסיפור זה, הגנרלית ג'ינג'ר מובילה את הבנות והנשים של עוץ במרד, חמושות במחטי סריגה; הן מצליחות ומאלצות את הגברים לבצע את מטלות הבית. ג'ינג'ר מתגלה כשליטה כושלת, אך הנסיכה עוצמה, התומכת בשוויון בין המינים, עולה לבסוף על כס המלכות. ספר המדע הבדיוני הפמיניסטי הקלאסי של שארלוט פרקינס גילמן, Herland משנת 1915, מגלה קווי דמיון רבים עם The Emerald City of Oz ("עיר הברקת של עוץ") משנת 1910; הקשר בין באום לגילמן מיוחס, ככל הנראה, לגייג'.[8]
קישורים חיצוניים
ליימן פרנק באום, ברשת החברתית Goodreads
- כתבי ליימן פרנק באום בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ליימן פרנק באום, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ליימן פרנק באום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לימן פרנק באום (1856-1919), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads