שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

למלא את החלל

סרט מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למלא את החלל
Remove ads

למלא את החלל (הופץ באנגלית בשם: Fill the Void) הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויה של הבמאית החרדית רמה בורשטין העוסק בקהילה החרדית. הסרט זכה בשבעה פרסי אופיר בקטגוריות שונות בשנת 2012, יותר מכל סרט אחר באותה שנה, ביניהם בפרס לסרט הטוב ביותר[2]. הסרט גם זיכה את הדס ירון בפרס השחקנית הטובה ביותר ב"פסטיבל ונציה", והיא הישראלית היחידה שזכתה עד כה בפרס זה.

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...
Thumb
הדס ירון
Thumb
מימין לשמאל: רזיה ישראלי, הילה פלדמן, הדס ירון ועירית שלג

295,000 (כ-40%) מצופי הקולנוע בסרטים ישראלים בישראל בשנת 2012 רכשו כרטיס לסרט, ובכך הפכו אותו לסרט הישראלי הנצפה ביותר בישראל באותה שנה ולסרט הישראלי המרוויח ביותר באותה שנה[1].

Remove ads

עלילת הסרט

שירה מנדלמן (הדס ירון), בת למשפחה חרדית חסידית מכובדת, הגיעה לפרקה. היא בודקת בחשאי את השידוך המיועד לה, בחור בשם פנחס, שנחשב עילוי. פנחס מוצא חן בעיני שירה ובעיני בני משפחתה, וכל שנותר הוא לערוך מסיבת ווארט לקראת החתונה. אולם אז נפטרת אחותה הגדולה אסתר (רננה רז), ומותירה אחריה תינוק ואלמן צעיר, יוחאי (יפתח קליין).

כעת מופנים המאמצים לחיפוש שידוך ליוחאי, האלמן הטרי. מגיעה הצעת שידוך מבלגיה, אך חמותו (עירית שלג) חוששת כי אם חתנה יינשא לאישה שמתגוררת בחו"ל, הוא ירחיק ממנה את נכדהּ, מרדכי; לפיכך, היא מעוניינת לשדך בין בתהּ, שירה, ליוחאי. במקביל נרקמת מערכת יחסים עדינה, רגישה וכואבת בין יוחאי לבין שירה. שירה ניצבת בפני ההחלטה, האם לפעול לפי רצונה או למלא את רצונות בני משפחתה.

Remove ads

שחקנים

הפקת הסרט

בורשטין שאפה ליצור יצירה שתשקף את חיי הקהילה החרדית מהמבט החרדי, ולא מהזווית החילונית כפי שהיא מוצגת לעיתים תכופות בקולנוע הישראלי[3]. את ההשראה שאבה בורשטיין מהשתתפותה בחתונה אמיתית של בת למשפחת חסידי גור עם האלמן של אחותה המנוחה.

מתוך רצון להעלות את האמינות של הסרט, חלק מהניצבים ומאנשי הצוות המקצועי היו חרדים. בגלל נוכחותם של חרדים על הסט פעלה ההפקה תחת מגבלות שונות כגון הפרדה בין גברים לנשים. מתוך מטרה להכיר את הקהילה החרדית ערכו השחקנים סיורים בבני ברק, ביקרו אצל אדמו"רים, השתתפו בטישים, בחתונה חרדית והתארחו בביתה של בורשטין לארוחת ליל שבת.

על פי בורשטיין, בשלב מסוים היא שקלה להוציא את הסרט בלא שיישא את שמה או למשוך את ידיה ממנו, לאחר שהחיכוך עם העולם החילוני שדרש הסרט הקשה עליה, אולם המשיכה לאחר שהן הרב שאתו התייעצה והן בעלה עודדו אותה[3].

הפצת וקבלת הסרט

הסרט התקבל לפסטיבל הקולנוע ירושלים, אך השתתפותו בפסטיבל בוטלה כדי שיוכל להשתתף בפסטיבל ונציה[4], שבו נערכה הקרנת הבכורה שלו. כוכבת הסרט, השחקנית הדס ירון, זכתה בפסטיבל בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט[5].

הקרנת הבכורה של הסרט בישראל התקיימה בפסטיבל חיפה[6]. כן הוקרן הסרט במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו (TIFF), ובאוקטובר 2012 במסגרת פסטיבל הסרטים של לונדון, שם זכה לשבחים רבים[7].

הסרט יצא לאקרנים בישראל ב-18 באוקטובר 2012 והיה לסרט הישראלי הנצפה ביותר בשנה זו[8]. בשנת 2012 צפו בסרט כ-295 אלף צופים (לשם השוואה, בשנת 2011 הסרט הנצפה ביותר היה "הערת שוליים" בו צפו כ-250 אלף צופים).

הזכויות להפצה באירופה נרכשו בידי הסוכנות "Match Factory" שהפיצה גם את הסרטים הישראליים "ואלס עם באשיר" ו"עג'מי", ונרכש להפצה באיטליה בידי הסוכנות "Red Luck".

Remove ads

פרסים

הסרט היה מועמד לפרס אופיר ב-13 קטגוריות, ומתוכן זכה ב-7 פרסים: הפרס על הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר (רמה בורשטין), הבימוי הטוב ביותר (רמה בורשטין), השחקנית הטובה ביותר (הדס ירון), שחקנית המשנה הטובה ביותר (עירית שלג), הצילום הטוב ביותר (אסף סודרי) והאיפור הטוב ביותר (אתי בן-נון). מועמדויות נוספות היו בקטגוריות שחקן המשנה, עריכה, ליהוק, עיצוב אמנותי, עיצוב תלבושות ופסקול. הסרט נשלח לייצג את ישראל בהתמודדות על מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" (אך לא קיבל מועמדות)[2][9].

הוא גם היה מועמד לפרסי סרט הביכורים ותסריט הביכורים הטובים ביותר בפסטיבל "אינדי ספיריט", פסטיבל הקולנוע העצמאי בארצות הברית, כסרט הזר היחידי שהשתתף בתחרות[10].

הסרט זכה בפרס הצילום בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בשנת 2013.[11]

Remove ads

מורשת

באוגוסט 2025 משרד החינוך הודיע על תוכנית לימודים חדשה לתלמידי מגמות קולנוע ותקשורת שתתמקד ביצירה הטלוויזיונית הישראלית והשפעתה על החברה, התרבות והזהות הישראלית. התוכנית תיכנס לתוקף בשנת הלימודים תשפ"ו ותיועד לתלמידי תיכון וחטיבות עליונות הלומדים ברמת חמש יחידות לימוד בקולנוע ותקשורת. התוכנית תכלול גם סרטים בולטים מהקולנוע הישראלי, החל מתקופת טרום המדינה, בהם "למלא את החלל" לצד "סאלח שבתי", "צ'רלי וחצי", "דיזנגוף 99", "בלוז לחופש הגדול", "החיים על פי אגפא", "קלרה הקדושה", "הכוכבים של שלומי" ו"גבעת חלפון אינה עונה".[12]

Remove ads

לקריאה נוספת

  • צחי כהן, לְמה דומה קולנוע? קריאות תרבותיות בקולנוע בן־זמננו, הוצאת כרמל, 2021, הפרק "מבעד למחיצה", עמ' 114–118.

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads