מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאניתمحمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר1844 – 3 ביולי1918) הידוע גם בשמו רשאד, כיהן כסולטאן ה-35 האימפריה העות'מאנית משנת 1909 עד לשנת 1918, והיה הסולטאן הלפני אחרון של האימפריה. בתקופת שלטונו, מהמט החמישי פעל תחת מונרכיה חוקתית, ונמנע מהתערבויות נרחבות בנושאי ממשל, ונתן את דעתו במידה מצומצמת על פעילות משרדי הממשלה. השנים הראשונות של כהונתו נחשבות לתקופה של מאבקי כוח ומחלוקות פוליטיות בין זרמים שונים בקרב הטורקים הצעירים, בעוד התקופה המאוחרת יותר מאופיינת במלחמות ובשלטון הדוק של מועצת האיחוד והקידמה ושלושת הפאשאות.
הנסיך מחמד רשאד, שנולד ב-2 בנובמבר 1844 בארמון צ'ראאן שבאיסטנבול, היה בנו של הסולטן אבדילמג'יט הראשון. רשאד גדל לצד שלוש אחיות גדולות ממנו: פאטמה סולטן, רפיה סולטן והאטיס סולטן, אשר הייתה התאומה של רפיה סולטן ונפטרה בגיל צעיר. לאחר פטירת אמם ב-1851, נתקלו האחים בשינוי משמעותי בחייהם כאשר בת זוגו הבכירה של אביהם, לקחה אותם תחת חסותה.
הוא נהנה מחברתו של דודו עבדול עזיז . מהמד הפך לנסיך הכתר בשנת 1876 עם עלייתו של אחיו עבדול חמיד השני, אך למעשה הוחזק במעצר בית בארמון דולמאבהצ'ה, והיה תחת מעקב צמוד. עבדול חמיד הקפיד לא לתקשר איתו באופן אישי.במהלך תקופה זו הוא למד שירהפרסית ופיתח את יכולת הפיוט שלו, שזכתה מאוחר יותר לשבחים.
לאחר הסרת ההגבלות הרבות בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים, זכה מהמד לפופולריות כיורש הכתר על ידי השתתפות בטקסים שחגגו את החוקה, למורת רוחו של אחיו האבסולוטי הקודם.[2]
ב-11 בנובמבר1914 הכריז ג'יהאד נגד מדינות ההסכמה. הייתה זו הכרזת הג'יהאד המחייבת האחרונה, לאור התפרקות הח'ליפות ב-1924. אף על פי שמוסלמים רבים חיו בשטחי האימפריה העות'מאנית, להכרזה לא הייתה השפעה משמעותית על מהלך המלחמה. למעשה, במרד הערבי של 1916 הערבים לחמו דווקא נגד העות'מאנים, בהצטרפם לכוחות הבריטים במלחמה.
מהמט החמישי נפטר כשהיה בן 73, ב-3 ביולי 1918, ארבעה חודשים בלבד לפני כניעת מעצמות המרכז, ולפיכך הוא לא נאלץ לחזות בהתפרקות האימפריה העות'מאנית. הוא בילה את מרבית חייו בארמונות דולמאבהצ'ה (Dolmabahçe) וילדז (Yıldız) באיסטנבול, ונקבר בעיר זו.
סרטונים נדירים של מהמט החמישי, בארכיון הסרטונים של Associated Press, קטעים מהשנים 1909 עד 1919