מושל קרוליינה הדרומית

מושל קרוליינה הדרומית (באנגלית: Governor of South Carolina) הוא המושל וראש המדינה של מדינת קרוליינה הדרומית שבארצות הברית. לפי החוקה של המדינה, המושל הוא ראש הרשות המבצעת ומשמש כראש ממשלה. המושל הוא המפקד הראשי של המשמר הלאומי כל עוד לא נקרא המשמר לשירות עבור הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. תחומי האחריות של המושל כוללים בין היתר את כתיבת ונשיאת נאום מצב האומה השנתי בפני בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית, הגשת תקציב המדינה והבטחת אכיפת חוקי המדינה.

מושל קרוליינה הדרומית
Governor of South Carolina

סמל המושל
איוש נוכחי	הנרי מקמסטר
תאריך כניסה לתפקיד	24 בינואר 2017
דרכי מינוי	בחירות ישירות
תחום שיפוט	קרוליינה הדרומית קרוליינה הדרומית
מעון	אחוזת מושל קרוליינה הדרומית
מושב המשרה	קולומביה, קרוליינה הדרומית
משך כהונה קצוב	4 שנה
ייסוד המשרה	9 בינואר 1779
איוש ראשון	ג'ון ראטלדג'
governor.sc.gov

המושל ה-117 והנוכחי של קרוליינה הדרומית הוא הנרי מקמסטר, שהושבע לתפקידו בינואר 2017 בעקבות התפטרותה של המושלת ניקי היילי, שמונתה לשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות.

הדרישות לתפקיד

ישנן שלוש דרישות חוקתיות למועמד לתפקיד המפורטות בסעיף השני של הפרק החמישי בחוקת קרוליינה הדרומית:

• ”על המושל להיות לפחות בן 30.”
• ”על המושל להיות אזרח ארצות הברית ותושב קרוליינה הדרומית במשך חמש השנים שקדמו ליום הבחירות.”
• ”איש לא יהיה רשאי למלא את תפקיד המושל לו יתכחש לקיומה של ישות עליונה.” תוקף דרישה זו מוטל בספק לאור פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית מ-1961 בתיק "טורקאסו נ. ווטקינס", אשר קובעת כי החוקה האמריקאית אוסרת על מדינות ארצות הברית ועל הממשלה הפדרלית להתנות תפקיד ציבורי במבחן דתי, מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. עם זאת, דרישה זו עדיין לא הוסרה מהחוקה של קרוליינה הדרומית. בכל מקרה, תחת האקלים הפוליטי הנוכחי של המדינה, לא-סביר שתושבי המדינה יבחרו באדם אשר הכחיש בגלוי את קיומו של אלוהים^[1].

תקופת כהונה

על פי סעיף ארבע בפרק החמישי לחוקת קרוליינה הדרומית, המושל מכהן תקופת כהונה בת ארבע שנים שראשיתה בשעת הצהריים ביום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בחודש ינואר שלאחר היום בו נבחר, וסיומה בצהרי יום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בינואר שארבע שנים לאחר מכן. הסעיף השלישי מוסיף וקובע כי איש לא ייבחר לתפקיד המושל ליותר משתי תקופות כהונה רצופות. כלומר, פלוני יכול למלא את תפקיד המושל ללא הגבלה כל עוד הוא לא כיהן ביותר משתי תקופות כהונה רצופות. מכיוון שהנרי מקמאטר נכנס לתפקיד המושל לאחר התפטרותה של ניקי היילי, הוא רשאי לכהן שתי תקופות כהונה רצופות, משמע 8 שנים, נוסף על שארית הכהונה של היילי.

סמכויות, חובות ואחריויות

לפי חוקת קרוליינה הדרומית, המושל:

עושה שימוש ב"סמכות עליונה"[2]. ממנה דירקטורים ל-14 סוכנויות ממשלתיות, אך מרבית המינויים כפופים לאישור בית המחוקקים. משמש כמפקד העליון של המשמר הלאומי של קרוליינה הדרומית. משמש כמפקד העליון של המשמר המדינתי של קרוליינה הדרומית, אשר מסייע למשמר הלאומי המאורגן לביטחון המולדת במדינה. ממתיק עונשי מוות ומאסרי עולם. נושא את נאום מצב המדינה בפני בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית. מכנס את בית המחוקקים למושב נוסף ב"נסיבות מיוחדות". נועל את הישיבות בבית המחוקקים כראות עיניו.

מטיל וטו או וטו חלקי על הצעות חוק וחוקים. מכריז על מצב חירום ומפקח על סעד במקרה של אסון לאומי. רשאי לסגור בתי ספר ציבוריים ומשרדי ממשלה בשעת חירום אזרחית או בשל מזג האוויר. מפקח על כל משרדי ממשלת קרוליינה הדרומית. מגיש לבית המחוקקים בכל חודש ינואר הצעה לתקציב המדינה[2]. משמש כיושב ראש כבוד של מועצת הנאמנים של כל האוניברסיטאות המדינתיות. ממנה באורח זמני את נציגי המדינה בסנאט של ארצות הברית אם אחד משני מושביה של קרוליינה הדרומית אינו מאויש מסיבה כלשהי עד לקיום בחירות בזק. ממנה (או משעה) שריפים מחוזיים במקרים של אינטררגנום.

מגורים

אחוזת המושל

אחוזת המושל, השוכנת ברחוב ריצ'לנד 800 בשכונת ארסנל היל שבקולומביה, היא מעונו הרשמי של מושל קרוליינה הדרומית. האחוזה נבנתה ב-1855 ושימשה במקור כמגורי הסגל באקדמיית ארסנל, אשר יחד עם אקדמיית המצודה בצ'ארלסטון הקימה את "המצודה" – האקדמיה הצבאית בקרוליינה הדרומית (The Citadel). אקדמיית ארסנל על ידי כוחותיו של ויליאם שרמן בפברואר 1865 ומעולם לא נפתחה מחדש, ובניין מגורי הסגל היה המבנה היחיד ששרד את ההצתה ובכך נהפך למעונו הרשמי של המושל ב-1868. חוקת המדינה קובעת כי המושל חייב להתגורר בעיר בה מתכנס בית המחוקקים.

היסטוריה

חוקת קרוליינה הדרומית משנת 1776 קבעה כי המושל (שנודע כנשיא ולא כמושל) ייבחר על ידי האספה הכללית של קרוליינה הדרומית, ולא בבחירות ישירות בידי תושבי המדינה. שנתיים אחר כך, ב-1778, תוקנה החוקה ושונָה תוארו של ראש הרשות המבצעת מנשיא למושל. חוקה חדשה נכנסה לתוקפה ב-1865 בעקבות כיבושה של קרוליינה הדרומית בידי צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. חוקה זו קבעה כי המושל ייבחר בבחירות ישירות, אך המשיכה להגביל את זכות הבחירה לגברים לבנים. ב-18 באוקטובר 1865 היה ג'יימס לורנס אור (אנ') המושל הראשון של קרוליינה הדרומית שנבחר בבחירות ישירות.

בעקבות סירובה של המדינה לאמץ את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, הקונגרס האמריקאי החרים את כל משרדי ממשלת קרוליינה הדרומית. ממשל צבאי זמני בראשותו של הגנרל אדוארד קאנבי הוקם עד לעריכת בחירות חדשות לאחר כתיבת החוקה של 1868. לכל האזרחים הגברים מעל גיל 21, בלי קשר לגזעם, ניתנה זכות בחירה והמושל הורשה להיבחר לשתי קדנציות רצופות.

היבחרו של בנג'מין טילמן ב-1890 לתפקיד המושל בתמיכתם של רפורמיסטים אגרריים אילצה את המדינה לכנס ועידת חוקה. החוקה של 1895 הנהיגה מס גולגולת וחייבה את הבוחרים לעבור מבחן אוריינות. פעולות אלה הונהגו במטרה למנוע את זכות הבחירה של האפרו-אמריקאים. חוקה זו הרחיבה בנוסף את סמכויות המושל תוך אפשרות למתן וטו על תקציב המדינה. תחילה, בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר את תוקף החקיקה המחייבת את הבוחרים בתשלום מס גולגולת, וקבע כי מבחני האוריינות אינם בהכרח בלתי-חוקתיים. ב-1964, התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית קבע כי אין זה חוקי שמדינות ארצות הברית תדרושנה תשלום מס גולגולת כדי להצביע בבחירות פדרליות, ובית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה המאשרת להטיל מס גולגולת לשם הצבעה בבחירות בארצות הברית, קבע אז כי הטלת מס גולגולת כהתניה להצבעה בבחירות היא הפרה של סעיף ההגנה השווה בתיקון ה-14 לחוקה. ביטול מבחן האוריינות דרש חקיקה פדרלית, אשר תוקפה אושר בידי בית המשפט העליון.

במקור, המושלים כיהנו תקופות כהונה בנות שנתיים ללא הגבלה לבחירה מחדש. ב-1926 תוקנה החוקה ותקופת הכהונה של המושל הוארכה לארבע שנים, אך האפשרות להיבחר ליותר משתי קדנציות בוטלה.

רשימת מושלי קרוליינה הדרומית

המספור הרשמי של מושלי קרוליינה הדרומית מתחיל מהקמתה של פרובינציית קרוליינה הדרומית ב-1670. ג'ון ראטלדג', שהיה מושל המדינה הראשון לאחר הכרזת עצמאותה ב-1776, היה המושל ה-31, וכך ממשיך המספור עד היום. למעשה ראטלדג' ויורשו בתפקיד, רולינס לאונדס, היו "נשיאי קרוליינה הדרומית", ורק ב-1779 הפכה הגדרת התפקיד מנשיא ל"מושל קרוליינה הדרומית". כל מושל שמושבע ממוספר פעם אחת בלבד, ללא קשר למספר הכהונות הבלתי רצופות שבהן כיהן.

מכינונה של קרוליינה הדרומית ב-1776 ועד היום כיהנו 86 גברים ואישה אחת כמושלי המדינה ב-81 תקופות כהונה.

מס'	תמונה	שם (שנות חיים)	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה		בחירות	סגן המושל[א]
31		ג'ון ראטלדג' (1739–1800)	26 במרץ 1776	5 במרץ 1778 (התפטר)[ב]		עצמאי	המושל נבחר על ידי בית המחוקקים ולא בבחירות ישירות.	התפקיד לא היה קיים
32		רולינס לאונדס (1721–1800)	5 במרץ 1778	9 בינואר 1779		עצמאי
(31)		ג'ון ראטלדג' (1739–1800)	9 בינואר 1779	31 בינואר 1782		עצמאי		תומאס בי כריסטופר גדסדן
33		ג'ון מתיוס (1744–1802)	31 בינואר 1782	4 בפברואר 1783		עצמאי		ריצ'רד הטסון
34		בנג'מין גרארד (1740–1788)	4 בפברואר 1783	11 בפברואר 1785		עצמאי		ריצ'רד ברספורד (התפטר ב-15 במרץ 1783) ויליאם מולטרי (מונה ב-16 בפברואר 1784)
35		ויליאם מולטרי (1730–1805)	11 בפברואר 1785	20 בפברואר 1787		עצמאי		צ'ארלס דרייטון
36		תומאס פינקני (1750–1828)	20 בפברואר 1787	26 בינואר 1789		המפלגה הפדרליסטית		תומאס גדסדן
37		צ'ארלס פינקני (1757–1824)	26 בינואר 1789	5 בדצמבר 1792		המפלגה הפדרליסטית		אלכסנדר גילון
(35)		ויליאם מולטרי (1730–1805)	5 בדצמבר 1792	17 בדצמבר 1794		המפלגה הפדרליסטית		ג'יימס לדסון
38		ארנולדוס ונדרהורסט (1748–1815)	17 בדצמבר 1794	8 בדצמבר 1796		המפלגה הפדרליסטית		לואיס מוריס
(37)		צ'ארלס פינקני (1757–1824)	8 בדצמבר 1796	18 בדצמבר 1798		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		רוברט אנדרסון
39		אדוארד ראטלדג' (1749–1800)	18 בדצמבר 1798	23 בינואר 1800 (נפטר בעת כהונתו)		המפלגה הפדרליסטית		ג'ון דרייטון
40		ג'ון דרייטון (1766–1822)	23 בינואר 1800	8 בדצמבר 1802		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ריצ'רד וין
41		ג'יימס ברצ'יל ריצ'רדסון (1770–1836)	8 בדצמבר 1802	7 בדצמבר 1804		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		אזקיאל פיקינס
42		פול המילטון (1762–1816)	7 בדצמבר 1804	9 בדצמבר 1806		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		תומאס סאמטר הבן
(37)		צ'ארלס פינקני (1757–1824)	9 בדצמבר 1806	10 בדצמבר 1808		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ג'ון הופקינס
(40)		ג'ון דרייטון (1766–1822)	10 בדצמבר 1808	8 בדצמבר 1810		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		פרדריק נאנס
43		הנרי מידלטון (1770–1846)	8 בדצמבר 1810	10 בדצמבר 1812		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		סמואל פארו
44		ג'וזף אלסטון (1779–1816)	10 בדצמבר 1812	10 בדצמבר 1814		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		אלדרד סימקיס
45		דייוויד רוג'רסון ויליאמס (1776–1830)	10 בדצמבר 1814	5 בדצמבר 1816		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		רוברט קרסוול
46		אנדרו פיקנס (1779–1838)	5 בדצמבר 1816	8 בדצמבר 1818		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ג'ון קת'ברט
47		ג'ון גדס (1777–1828)	8 בדצמבר 1818	7 בדצמבר 1820		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ויליאם יאנגבלאד
48		תומאס בנט הבן (1781–1865)	7 בדצמבר 1820	7 בדצמבר 1822		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ויליאם פינקני
49		ג'ון לייד וילסון (1784–1849)	7 בדצמבר 1822	3 בדצמבר 1824		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		הנרי בראדלי
50		ריצ'רד אירווין מנינג הראשון (1789–1836)	3 בדצמבר 1824	9 בדצמבר 1826		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ויליאם בול
51		ג'ון טיילור (1770–1832)	9 בדצמבר 1826	6 בדצמבר 1828		המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית		ג'יימס ויתרספון
52		סטיבן דיקייטר מילר (1787–1838)	6 בדצמבר 1828	9 בדצמבר 1830		מפלגת המבטלים (Nullifier Party)		תומאס ויליאמס
53		ג'יימס המילטון הבן (1786–1857)	9 בדצמבר 1830	10 בדצמבר 1832		מפלגת המבטלים (Nullifier Party)		פטריק נובל
54		רוברט היין (1791–1839)	10 בדצמבר 1832	9 בדצמבר 1834		מפלגת המבטלים (Nullifier Party)		צ'ארלס קוטוורת' פינקני השני
55		ג'ורג' מקדאפי (1790–1851)	9 בדצמבר 1834	10 בדצמבר 1836		המפלגה הדמוקרטית		וייטמארש בנג'מין סיברוק
56		פירס מייסון באטלר (1798–1847)	10 בדצמבר 1836	7 בדצמבר 1838		המפלגה הדמוקרטית		ויליאם דובוס
57		פטריק נובל (1787–1840)	7 בדצמבר 1838	7 באפריל 1840 (נפטר בעת כהונתו)		המפלגה הדמוקרטית		ברנבס קלט הנגאן
58		ברנבס קלט הנגאן (1798–1855)	7 באפריל 1840	9 בדצמבר 1840		המפלגה הדמוקרטית
59		ג'ון פיטר ריצ'רדסון השני (1801–1864)	9 בדצמבר 1840	8 בדצמבר 1842		המפלגה הדמוקרטית		ויליאם קלוני
60		ג'יימס הנרי המונד (1807–1864)	8 בדצמבר 1842	7 בדצמבר 1844		המפלגה הדמוקרטית		אייזק ויתרספון
61		ויליאם אייקן הבן (1806–1887)	7 בדצמבר 1844	8 בדצמבר 1846		המפלגה הדמוקרטית		ג'. פ. ארווין
62		דייוויד ג'ונסון (1782–1855)	8 בדצמבר 1846	12 בדצמבר 1848		המפלגה הדמוקרטית		ויליאם קיין
63		וייטמארש בנג'מין סיברוק (1793–1855)	12 בדצמבר 1848	13 בדצמבר 1850		המפלגה הדמוקרטית		ויליאם הנרי גיסט
64		ג'ון יו מינס (1812–1862)	13 בדצמבר 1850	9 בדצמבר 1852		המפלגה הדמוקרטית		ג'ושוע ג'ון וורד
65		ג'ון לורנס מנינג (1816–1889)	9 בדצמבר 1852	11 בדצמבר 1854		המפלגה הדמוקרטית		ג'יימס אירבי
66		ג'יימס הופקינס אדמס (1812–1861)	11 בדצמבר 1854	9 בדצמבר 1856		המפלגה הדמוקרטית		ריצ'רד דה טרוויל
67		רוברט פרנסיס ויתרס אולסטון (1801–1864)	9 בדצמבר 1856	10 בדצמבר 1858		המפלגה הדמוקרטית		גבריאל קאנון
68		ויליאם הנרי גיסט (1807–1874)	10 בדצמבר 1858	14 בדצמבר 1860		המפלגה הדמוקרטית		מ. א. קארן
69		פרנסיס פיקנס (1805–1869)	14 בדצמבר 1860	17 בדצמבר 1862		המפלגה הדמוקרטית		ו. ו. הארלי
70		מילדג' לוק בונהאם (1813–1890)	17 בדצמבר 1862	18 בדצמבר 1864		המפלגה הדמוקרטית		פלוודן וסטון (נפטר ב-25 בינואר 1864)
71		אנדרו גורדון מאגרת' (1813–1893)	18 בדצמבר 1864	25 במאי 1865 (הודח)[ג]		המפלגה הדמוקרטית		רוברט מקאו
ממשלת המדינה פוזרה עד להקמתה מחדש על ידי הממשלה הפדרלית של ארצות הברית.			25 במאי 1865	30 ביוני 1865
72[ד]		בנג'מין פרנקלין פרי (1805–1886)	30 ביוני 1865	29 בנובמבר 1865		המפלגה הדמוקרטית (יוניוניסט)	התפקיד בוטל באופן זמני
73		ג'יימס לורנס אור (1822–1873)	26 בנובמבר 1865	6 ביולי 1868		עצמאי	1865[ה]	ו. ד. פורטר
74		רוברט קינגסטון סקוט (1826–1900)	6 ביולי 1868	7 בדצמבר 1872		המפלגה הרפובליקנית	1868 1870	למואל בוזר אלונזו רנזייר
75		פרנקלין מוזס הבן (1838–1906)	7 בדצמבר 1872	1 בדצמבר 1874		המפלגה הרפובליקנית	1872	ריצ'רד האוול גליבס
76		דניאל הנרי צ'מברלין (1835–1907)	1 בדצמבר 1874	14 בדצמבר 1876		המפלגה הרפובליקנית	1874	ריצ'רד האוול גליבס
תוצאות הבחירות של 1876 היו שנויות במחלוקת. הן המושל היוצא, דניאל הנרי צ'מברלין, והן יריבו בבחירות, הדמוקרט וייד המפטון השלישי, טענו לניצחונם בבחירות. שניהם הרכיבו ממשלה ופעלו כמושלים תוך התעלמות מהממשלה היריבה.			14 בדצמבר 1876	11 באפריל 1877	רק ב-11 באפריל 1877 הכירו הרפובליקנים בניצחון הדמוקרטים והמפטון החל לכהן כמושל יחיד.
77		וייד המפטון השלישי (1818–1902)	11 באפריל 1877	26 בספטמבר 1879 (התפטר)[ו]		המפלגה הדמוקרטית	1876 1878	ויליאם דאנלופ סימפסון
78		ויליאם דאנלופ סימפסון (1823–1890)	26 בספטמבר 1879	1 בספטמבר 1880 (התפטר)[ז]		המפלגה הדמוקרטית
79		תומאס בות'וול ג'טר (1827–1883)	1 בספטמבר 1880	30 בנובמבר 1880		המפלגה הדמוקרטית
80		ג'ונסון הגוד (1829–1898)	30 בנובמבר 1880	1 בדצמבר 1882		המפלגה הדמוקרטית	1880	ג'ון דובי קנדי
81		יו סמית' תומפסון (1836–1904)	1 בדצמבר 1882	10 ביולי 1886 (התפטר)[ח]		המפלגה הדמוקרטית	1882 1884	ג'ון קלהון שפרד
82		ג'ון קלהון שפרד (1850–1931)	10 ביולי 1886	30 בנובמבר 1886		המפלגה הדמוקרטית
83		ג'ון פיטר ריצ'רדסון השלישי (1831–1899)	30 בנובמבר 1886	4 בדצמבר 1890		המפלגה הדמוקרטית	1886 1888	ויליאם מולדין
84		בנג'מין טילמן (1847–1918)	4 בדצמבר 1890	4 בדצמבר 1894		המפלגה הדמוקרטית	1890 1892	יוג'ין גרי ו. ה. טימרמן
85		ג'ון גארי אוונס (1863–1942)	4 בדצמבר 1894	18 בינואר 1897		המפלגה הדמוקרטית	1894	ו. ה. טימרמן
86		ויליאם האסלדן אלרב (1862–1899)	18 בינואר 1897	2 ביוני 1899 (נפטר בעת כהונתו)		המפלגה הדמוקרטית	1896 1898	מילס בנג'מין מקסוויני
87		מילס בנג'מין מקסוויני (1855–1909)	2 ביוני 1899	20 בינואר 1903		המפלגה הדמוקרטית	1900	רוברט סקרבורו
88		דאנקן קלינץ' הייוורד (1864–1843)	20 בינואר 1903	15 בינואר 1907		המפלגה הדמוקרטית	1902 1904	ג'יימס טילמן ג'ון סלואן
89		מרטין פרדריק אנסל (1850–1945)	15 בינואר 1907	17 בינואר 1911		המפלגה הדמוקרטית	1906 1908	תומאס גורדון מקלאוד
90		קולמן ליווינגסטון בליז (1868–1942)	17 בינואר 1911	14 בינואר 1915 (התפטר)[ט]		המפלגה הדמוקרטית	1910 1912	צ'ארלס אורליוס סמית'
91		צ'ארלס אורליוס סמית' (1861–1916)	14 בינואר 1915	19 בינואר 1915		המפלגה הדמוקרטית
92		ריצ'רד אירווין מנינג (1859–1931)	19 בינואר 1915	21 בינואר 1919		המפלגה הדמוקרטית	1914 1916	אנדרו בת'י
93		רוברט ארצ'ר קופר (1874–1953)	21 בינואר 1919	20 במאי 1922 (התפטר)[י]		המפלגה הדמוקרטית	1918 1920	ג'. ט. לילס וילסון גודפרי הארווי
94		וילסון גודפרי הארווי (1866–1932)	20 במאי 1922	16 בינואר 1923		המפלגה הדמוקרטית
95		תומאס גורדון מקלאוד (1868–1932)	16 בינואר 1923	18 בינואר 1927		המפלגה הדמוקרטית	1922 1924	א. ב. ג'קסון
96		ג'ון גרדינר ריצ'רדס הבן (1864–1941)	18 בינואר 1927	20 בינואר 1931		המפלגה הדמוקרטית	1926[י"א]	תומאס בות'וול באטלר
97		איברה צ'ארלס בלקווד (1878–1936)	20 בינואר 1931	15 בינואר 1935		המפלגה הדמוקרטית	1930	ג'יימס שפרד
98		אולין ג'ונסטון (1896–1965)	15 בינואר 1935	17 בינואר 1939		המפלגה הדמוקרטית	1934	ג'וזף אמיל הארלי
99		ברנט מייבנק (1899–1954)	17 בינואר 1939	4 בנובמבר 1941 (התפטר)[ו]		המפלגה הדמוקרטית	1938	ג'וזף אמיל הארלי
100		ג'וזף אמיל הארלי (1880–1942)	4 בנובמבר 1941	27 בפברואר 1942 (נפטר בעת כהונתו)		המפלגה הדמוקרטית
לא היה מושל			27 בפברואר 1942	2 במרץ 1942
101		ריצ'רד מנינג ג'פריס (1889–1964)	2 במרץ 1942	19 בינואר 1943		המפלגה הדמוקרטית
(98)		אולין ג'ונסטון (1896–1965)	19 בינואר 1943	2 בינואר 1945		המפלגה הדמוקרטית	1942	רנסום ג'דסון ויליאמס
102		רנסום ג'דסון ויליאמס (1892–1970)	2 בינואר 1945	21 בינואר 1947		המפלגה הדמוקרטית
103		סטרום ת'ורמונד (1902–2003)	21 בינואר 1947	16 בינואר 1951		המפלגה הדמוקרטית	1946	ג'ורג' טימרמן
104		ג'יימס פרנסיס ברנס (1882–1972)	16 בינואר 1951	18 בינואר 1955		המפלגה הדמוקרטית	1950	ג'ורג' טימרמן
105		ג'ורג' טימרמן (1912–1994)	18 בינואר 1955	15 בינואר 1959		המפלגה הדמוקרטית	1954	פריץ הולינגס
106		פריץ הולינגס (1922–2019)	20 בינואר 1959	15 בינואר 1963		המפלגה הדמוקרטית	1958	ברנט מייבנק הבן
107		דונלד ראסל (1906–1998)	15 בינואר 1963	22 באפריל 1965 (התפטר)[ו]		המפלגה הדמוקרטית	1962	רוברט איוונדר מקניר
108		רוברט איוונדר מקניר (1923–2007)	22 באפריל 1965	19 בינואר 1971		המפלגה הדמוקרטית	1966	ג'ון וסט
109		ג'ון וסט (1922–2004)	19 בינואר 1971	21 בינואר 1975		המפלגה הדמוקרטית	1970	ארל מוריס הבן
110		ג'יימס אדוארדס (1927–2014)	21 בינואר 1975	10 בינואר 1979		המפלגה הרפובליקנית	1974	ויליאם ברנטלי הארווי הבן (דמוקרט)
111		ריצ'רד ריילי (נולד ב-1933)	10 בינואר 1979	14 בינואר 1987		המפלגה הדמוקרטית	1978 1982[י"ב]	ננסי סטיבנסון מייקל דניאל
112		קארול קמפבל הבן (1940–2005)	14 בינואר 1987	11 בינואר 1995		המפלגה הרפובליקנית	1986 1990	ניק תאודור
113		דייוויד ביזלי (נולד ב-1957)	11 בינואר 1995	13 בינואר 1999		המפלגה הרפובליקנית	1994	בוב פילר
114		ג'ים הודג'ס (נולד ב-1956)	13 בינואר 1999	15 בינואר 2003		המפלגה הדמוקרטית	1998	בוב פילר (רפובליקני)
115		מארק סנפורד (נולד ב-1960)	15 בינואר 2003	12 בינואר 2011		המפלגה הרפובליקנית	2002 2006	אנדרה באוור
116		ניקי היילי (נולדה ב-1972)	12 בינואר 2011	24 בינואר 2017 (התפטרה)[י"ג]		המפלגה הרפובליקנית	2010 2014	קן ארד גלן מקונל ינסי מקגיל (דמוקרט) הנרי מקמסטר
117		הנרי מקמסטר (נולד ב-1947)	24 בינואר 2017	מכהן		המפלגה הרפובליקנית	2018 2022	פאמלה איווט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מושל קרוליינה הדרומית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מושל קרוליינה הדרומית (באנגלית)

ביאורים

1. סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
2. התפטר עקב מחלוקת עם בית המחוקקים על עקרונות חוקת המדינה.
3. הודח ונאסר על ידי צבא האיחוד.
4. מונה על ידי נשיא ארצות הברית אנדרו ג'ונסון.
5. בחירות אלו היו הראשונות בהן נבחר המושל בבחירות ישירות.
6. התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
7. התפטר כדי לכהן כנשיא בית המשפט העליון של קרוליינה הדרומית.
8. התפטר כדי לשמש כעוזר מזכיר האוצר של ארצות הברית.
9. התפטר כדי להימנע מנוכחות בטקס ההשבעה של ריצ'רד אירווין מנינג.
10. התפטר כדי לקבל תפקיד במועצת ההלוואות הפדרליות לחקלאים.
11. הבחירות הראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים.
12. המושל הראשון שנבחר לשתי תקופות כהונה רצופות של ארבע שנים כל אחת.
13. התפטרה כדי לשמש כשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות.