שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מידסומר
סרט אמריקאי-שוודי משנת 2019 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
"מידסומר" (באנגלית: Midsommar) הוא סרט אימה-פולקלורי משנת 2019 שכתב וביים ארי אסטר בכיכובם של פלורנס פיו, ג'ק ריינור, ויליאם ג'קסון הרפר, וילהם בלומגרן וויל פולטר. הסרט מתאר קבוצת סטודנטים שנוסעת לשוודיה על מנת להשתתף בפסטיבל שמתרחש אחת לתשעים שנה ומוצאים עצמם לכודים בידי כת פגאנית.
הסרט, שהוא הפקה אמריקאית-שוודית, תוכנן בתחילה להיות סרט סלאשר המתרחש בקרב כת שוודית.[5] אסטר התחיל לכתוב את התסריט בהתאם, אולם תוך כדי תהליך הכתיבה הוא עשה שינויים משמעותיים בעלילה, בפרט בקונפליקט המרכזי של הסרט.
הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-3 ביולי 2019 בהפצת A24 ובשוודיה ב-10 ביולי 2019 בהפצת Nordisk Film. הסרט זכה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע, כאשר רבים מהם שיבחו את הבימוי של אסטר ואת המשחק של פיו.
Remove ads
תקציר העלילה
סכם
פרספקטיבה
דני ארדור (פלורנס פיו) היא סטודנטית לפסיכולוגיה הסובלת מדיכאון לאחר שאחותה נטלה את חייה ואת חיי הוריהן באמצעות פחמן חד-חמצני. המוות שלהם מערער עוד יותר את מערכת היחסים שיש לדני עם בן-זוגה, כריסטיאן היוז (ג'ק ריינור), סטודנט לתואר שני באנתרופולוגיה.
בקיץ שלאחר מכן, דני מגלה כי כריסטיאן וחבריו, מארק (ויל פולטר) וג'וש (ויליאם ג'קסון הרפר), הוזמנו על ידי חברם השוודי פלה (וילהם בלומגרן), להשתתף בחגיגת אמצע הקיץ של ה"הורגה" – הקומונה המשפחתית שלו שבהלסינגלנד, שוודיה. פלה מסביר כי החגיגות הצפויות השנה מתרחשות רק פעם בתשעים שנה. כריסטיאן לא סיפר לדני על כוונתו לטוס לאירופה למספר שבועות, והשניים רבים. בניסיון לתקן את המצב, כריסטיאן, בחוסר-רצון, מזמין את דני להצטרף, והיא מסכימה.
הקבוצה טסה לשוודיה ומגיעה לקומונה, שם הם פוגשים את סיימון וקוני, זוג אנגלים צעירים שהוזמנו לפסטיבל על ידי אחיו של פלה, אינגמר. הוא מציע לקבוצה פסילוציבין, ובהשפעת הסמים דני חווה הזיות אודות אחותה המתה. המתיחות עולה לאחר שחברי הקבוצה עדים לטקס המכונה "אטסטופה" (Ättestupa) שבו בעל ואישה בני 72 מהקומונה משליכים את עצמם מראשו של צוק גבוה. בעוד הצופים האמריקאים והבריטים נסערים, מסבירים להם מארחיהם השוודים כי מדובר בביטוי רגיל לחלוטין של האופן שבו ה"הורגה" מתייחסים אל המוות, וכי כל חבר בקומונה שלהם צריך לעשות זאת בגיל 72. האירוע מטריד מאוד את הקבוצה, במיוחד את דני, אך הם מחליטים להישאר, בין השאר כי מסורות קיץ הן נושא התזה של ג'וש. סיימון וקוני מחליטים לעזוב. בזמן שקוני אוספת את חפציה, אחד מחברי הקומונה מודיע לה שסיימון כבר עזב לתחנת הרכבת בלעדיה. קוני, המבולבלת מעזיבתו של סיימון, מחליטה לעזוב לבדה.
כריסטיאן מחליט שגם הוא יכתוב את התזה שלו על ה"הורגה", למורת רוחו של ג'וש. ג'וש מתעניין במנהגים הרוחניים העתיקים של הקומונה, המבוססים על ציורים של אחד מחברי הקומונה שנולד כתוצאה מגילוי עריות שאותו מחשיבים השאר כנביא. מארק מטיל את מימיו על עץ עתיק, ומעורר את זעמו של אחד מחברי הקומונה. באותו הערב, אחת מחברות הקומונה מפתה את מארק ומובילה אותו למקום מבודד. בהמשך אותו הערב, ג'וש מתגנב למקדש במטרה לצלם את הספר הקדוש של הכת. אל המקום מגיע גבר עירום החובש מסכה העשויה מפניו של מארק. בעוד דעתו של ג'וש מוסחת, פטיש עץ גדולה מכה בראשו מאחור, ולאחר מכן גופתו נגררת אל מחוץ למקדש.
למחרת, בנות הקומונה משדלות את דני לקחת סמים פסיכדליים ולהשתתף בתחרות ריקודי עם. היא מנצחת בתחרות, ומוכתרת להיות "מלכת מאי", תואר נחשב בכת. במקביל, כריסטיאן, תחת השפעת סמים, מאולץ להשתתף בטקס מיני במטרה לעבר את מאיה, אחת מבנות הקומונה. לאחר שדני מגלה שכריסטיאן קיים יחסי מין עם מאיה, היא חווה התקף חרדה. זמן קצר לאחר מכן, כריסטיאן, עדיין מבולבל ומטושטש בשל היותו תחת השפעת סמים, מגלה את רגלו של ג'וש קבורה בחצר, ואת גופתו של סיימון, תלויה בפוזיציה של עיט של דם. אחד מזקני הקומונה נושף אבקה אל תוך פניו של כריסטיאן, ומשתק אותו.
כל חברי הכת מתאספים, יחד עם כריסטיאן המשותק, והם מסבירים לדני שכדי לטהר את הקומונה מהרוע שבה, עליהם להציע תשעה קורבנות אדם. ארבעת הקורבנות הראשונים הם אנשים מחוץ לקומונה, ג'וש, מארק, קוני וסימון, שפותו להגיע למקום על ידי פלה ואינגמר. ארבעת הקורבנות הבאים הם חברי הקומונה, שני הזקנים שכבר התאבדו, ועוד שני מתנדבים, אינגמר ומתנדב נוסף בשם אולף. דני, בתור מלכת מאי, צריכה כעת לבחור את הקורבן התשיעי והאחרון, שיכול להיות אדם זר או אחד מחברי הכת. דני שבורת הלב בוחרת להקריב את כריסטיאן. כשהוא עדיין משותק, כריסטיאן מוחדר אל תוך פגר של דוב ומוכנס אל תוך מקדש עשוי עץ, יחד עם כל הגופות ויחד עם שני המתנדבים שעדיין בחיים, שלהם נותנים משחה על מנת להקל על סבלם. המקדש מוצת ועולה באש. כשהוא נשרף והאש תופסת את אולף, הוא מתחיל לצרוח בייסורים. בחוץ, אנשי ה"הורגה" עונים ביללות למתנדב בעודם חוגגים את השלמת הטקס שלהם. דני מתייפחת מייסורים ומאימה, אך בהדרגה נרגעת ומתחילה לחייך.
Remove ads
שחקנים ודמויות
Remove ads
הפקה
במאי 2018 פורסם כי ארי אסטר יכתוב ויביים את הסרט, כאשר לארס קנודסן ישמש כמפיק. חברת ההפקות השוודית B-Reel Films הפיקה את הסרט יחד עם Square Peg, כאשר חברת A24 שימשה כמפיצת הסרט.[6] לדברי אסטר, ראשי B-Reel פנו אליו לביים סרט סלאשר שמתרחש בשוודיה, רעיון שאותו דחה בתחילה כי חש כי "אין לו דרך להיכנס לסיפור".[7] אסטר בסופו של דבר הגה עלילה בה שתי הדמויות המרכזיות חוות מתח במערכת היחסים שלהם שנמצאת בתהליך התפרקות, וכתב את התסריט סביבו סביב נושא זה. הוא תיאר את התוצאה כ-"סרט פרידה עטוף במעטפת של סרט אימה-פולקלורי".[7]
ביולי 2018 הצטרפו אל צוות השחקנים פלורנס פיו, ג'ק ריינור, ויל פולטר, וילהם בלומגרן, ויליאם ג'קסון הרפר, אלורה טורצ'יה וארצ'י מדקוויי.[8][9] צילומי הסרט החלו ב-30 ביולי 2018 בבודפשט, הונגריה, והסתיימו באוקטובר 2018.[10]
הפצה
ב-18 ביוני 2019 נערכה הקרנת טרום-בכורה לסרט, בבית הקולנוע Alamo Drafthouse שבניו יורק.[11] הסרט הופץ באופן רשמי בארצות הברית ב-3 ביולי 2019 ובממלכה המאוחדת ב-5 ביולי 2019.[12][13] בשוודיה הסרט יצא ב-10 ביולי 2019.
גרסת הבמאי
בתחילה, אורכו של הסרט כפי שערך אותו אסטר היה 171 דקות. חברת ההפקות A24 ביקשה ממנו לקצר את הסרט לקראת צאתו לאקרנים בהפצה מסחרית, והסרט הוקרן לראשונה בבכורה עולמית בניו יורק, במסגרת פסטיבל קולנוע לסרטי אימה ב-17 באוגוסט 2019.[14] הסרט עלה לאקרנים בהפצה ארצית בארצות הברית ב-30 באוגוסט 2019, והוא צפוי להיות זמין לצפייה בלעדית ב-Apple TV במהדורה דיגיטלית ב-24 בספטמבר 2019.[15]
מדיה ביתית
הסרט צפוי להיות משווק למכירה עבור מדיה ביתית על גבי Digital HD ב-24 בספטמבר 2019 ועל גבי DVD ו-Blu-ray ב-8 באוקטובר 2019.[16]
Remove ads
הכנסות ורווחים
נכון ל-15 בספטמבר 2019, הסרט הכניס 27.4 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ו-8.6 מיליון דולר באזורים אחרים, בסכום כולל של 36 מיליון דולר ברחבי העולם.[4]
בארצות הברית ובקנדה הציפיות היו כי הסרט יכניס סכום של 8–10 מיליון דולר במהלך חמשת הימים הראשונים להקרנתו ב-2,707 אולמות קולנוע.[17] בפועל, הסרט הכניס שלושה מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו, כולל 1.1 מיליון דולר מהקרנות טרום-בכורה. ה-Deadline Hollywood כינה זאת "פתיחה מבטיחה".[18][19] בסך הכל הכניס הסרט 10.9 מיליון דולר בשבוע הראשון להקרנתו, והיה הסרט השישי המכניס ביותר באותו השבוע בקופות הכרטיסים. על פי IndieWire, זוהי הכנסה ראויה, בהתחשב בתקציב המוערך של 8 מיליון דולר, אם כי הסרט צפוי להכנסות נוספות בשוק המדיה הביתית.[2][20] בסוף השבוע השני להקרנתו, הכנסות הסרט צנחו ב-44% ל-3.7 מיליון דולר, ולמקום השמיני בהכנסות.[21]
Remove ads
תגובות וביקורות
סכם
פרספקטיבה
באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 83% על סמך 311 ביקורות, עם ציון ממוצע של 7.54 מתוך 10. על פי דעת הרוב שבאתר, נכתב כי הסרט "שאפתני, מבוצע בצורה מרשימה, ומעל הכל מטריד ... [הסרט] ממשיך להוכיח כי התסריטאי-במאי ארי אסטר הוא יוצר סרטי אימה שיש לקחת אותו בחשבון".[22] ב-Metacritic, לסרט ממוצע משוקלל של 72 מתוך 100, המבוסס על 54 מבקרים, ציון המעיד על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[23] על פי סקר דעת קהל שנערך על יד CinemaScore, לסרט הוענק ציון "C+" בסולם שבין A+ עד F. ב-PostTrak הוענק לסרט ציון ממוצע של 3 מתוך 5 כוכבים, כש-50% מהנשאלים העניקו לסרט המלצת צפייה.[18]
ג'ון דיפור מה-"הוליווד ריפורטר" כתב כי הסרט "יותר מטריד מאשר מפחיד, [אבל זה] עדיין טיול שכדאי לצאת אליו".[24] אנדרו בארקר, שכתב עבור וראייטי, כתב כי זוהי "לא יצירת המופת או האסון שעליו מדברים הצופים הקולניים ביותר של הסרט. במקום זאת, מדובר במוזרות חריגה להפליא, שיצר קולנוען מוכשר שמאפשר לשאיפותיו להתעלות על ביצועיו".[25] דייוויד אדלשטיין מ-"Vulture" שיבח את הופעתה של פלורנס פיו, וציין כי אסטר העניק לסרט יותר טון של אופרה (וגנר, לא פוצ'יני) מאשר סרט מפחיד", אך הגיע למסקנה שהסרט "לא מגובש [דיו], בגלל שדחפיו כל כך מפוצלים. זה משל על ההתעוררות הדתית של האישה - זו גם פנטזיית הנקמה של האישה על גבר שלא ענה על צרכיה הרגשיים - זו גם הפנטזיה המזוכיסטית של הבמאי הגברי על סירוס בידי כת מטריארכאלית".[7]
אריק קון ב־IndieWire סיכם את הסרט כ-"סרט פרידה סוטה", והוסיף כי "אסטר לא תמיד מצליח להפתיע, אבל הוא מצטיין בלסובב את הסכין. אחרי deflowering שגורמת ל-"שדים" של קן ראסל להיראות מתון, אסטר מוצא דרכו לבדיקת מציאות מבהילה".[26] ג'ושוע רוטקופף של Time Out העניק לסרט דירוג של 5 מתוך 5 כוכבים, וכתב כי "חתיכה פראית, ועם זאת מפותחת, אימה עממית שוודית, ההמשך ההזוי של ארי אסטר לסרטו "תורשתי" מוכיח כי הוא במאי סרטי אימה ללא מתחרים".[27]
א.א. דווד (The A.V. Club) כתב כי הסרט "מתחרה עם "תורשתי" במחלקת ההלם האכזרי", והעניק לו ציון של "B+".[28] אריק פרנסיסקו (Inverse) כתב כי הסרט "מרגיש כמו ניצחון אחרי תורשתי", וכי אסטר "לוקח את זמנו המתוק כדי ללכוד את הצופים ברשתו". הוא מתאר את הסרט כ"גזלות דעת".[29] ריצ'רד ברודי (הניו יורקר) כתב כי הסרט "בנוי על חלל כה גדול של תובנה וחוויה, חלל כזה של אופי ומערכות יחסים, שאפילו הרמה הראשונה של בית הקלפים העלילתיים אינה יכולה להחזיק מעמד". הוא הוסיף, "בסופו של דבר הנושא של מידסומר פשוט באותה מידה שהוא רגרסיבי: אמריקאים, הישארו בבית".[30]
ניקולאס קייג' (שכיכב בסרט איש הקש שעוסק בנושא דומה) אמר שהסרט "היה מרגש" ושהיו בו צילומים בסגנונו של אינגמר ברגמן.[31] ג'ורדן פיל אמר שהסרט הוא סרט פגאני אייקוני עם "המראות המטרידים ביותר עד אימה שראיתי אי פעם בסרט".[32]
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מידסומר (באנגלית)
מידסומר, ברשת החברתית פייסבוק
מידסומר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מידסומר, ברשת החברתית אינסטגרם
"מידסומר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מידסומר", באתר AllMovie (באנגלית)
"מידסומר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מידסומר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מידסומר", באתר Metacritic (באנגלית)
"מידסומר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads