שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מילות הגיון

חיבור פילוסופי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

מילות הִגיון[1] (במקור בערבית: מקאלה פי צנאעת אלמנטק – מאמר בענף ההיגיון) הוא שמו של חיבור פילוסופי שנכתב, ככל הנראה, על ידי הרמב"ם.

עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...

על הספר

סכם
פרספקטיבה

הספר מרכז באופן נהיר ותמציתי את עיקרי הלוגיקה של אריסטו, על פי האורגנון: מרכיביה של טענה, סוגי הסילוגיזם, וכו'. במספר מקומות עוסק הספר בנושאים פילוסופיים שמעבר ללוגיקה.[2] ג'ואל קרמר שיער שמרבית החומר נשאב מכתבי אל-פאראבי.[3] העילה לחיבור הספר מתוארת בפתיחתו:

"שאל שר אחד מבעלי החכמות התורתיות ומאנשי הצחות והמליצה בלשון הערב לאיש עין במלאכת ההגיון, שיבאר לו ענייני השמות הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון, ויבאר לו הסכמת אנשי המלאכה לפי מה שהסכימו עליו, ושיכון בהם לשון קצרה מן המלות ולא ירבה לכפול העניינים, כדי שלא יארכו הדברים, כי אין כונתו לגדל כבודו ללמוד המלאכה הזאת למה שסופר ממנה, כי ההקדמות המונחות למי שירצה ללמוד המלאכה הזאת רבות, אבל הייתה כונתו ידיעת הסכמתם ברוב השאלותם לא זולתה".[4]

על הפתיחה, וכן על פי תוכן הספר, מבין דיווידסון שהספר חובר עבור איש מוסלמי בעל שם.[5] לעומתו סבר הרב קאפח כי את הטקסט חיבר הרמב"ם עבור "שר משרי התורה, מלומד גדול, ראש ישיבה, או רב גדול".[6] הספר נכתב במקור בערבית, ותורגם לעברית ארבע פעמים:

הספר מחולק לי"ד שערים, מספר החוזר בכמה מכתבי הרמב"ם ובראשם במשנה תורה המחולק גם הוא לי"ד חלקים ועל כן מכונה גם "הי"ד החזקה" על דרך המליצה.

יש חוקרים המערערים על ייחוסו של הספר לרמב"ם, בין היתר כיוון שהרמב"ם עצמו אינו מזכיר אותו בשאר כתביו, ובשל חוסר ייחוס ברור לרמב"ם בכתבי היד של הטקסט – במקורו ובתרגומיו. כתב יד אחד, שיצא בטורקיה בשנות ה-60 של המאה ה-20, מייחסו ל"יעקב אבו יצחק אבן יוסוף".[9]

Remove ads

מהדורות

לקריאה נוספת

  • ישראל יעקב דינסטאג, "ביאור מלות ההגיון להרמב"ם, ביבליוגרפיה של הוצאות תרגומים ביאורים ומחקרים", בתוך: ארשת ב, תש"ך עמ' 7 ואילך.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט מילות הגיון, באתר ויקיטקסט
  • Remove ads

    הערות שוליים

    Loading related searches...

    Wikiwand - on

    Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

    Remove ads