מכון פסטר (ירושלים)

מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים^[3]) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים. המכון הגיש עזרה לכל פונה אליו בלי הבדל דת וגזע ומומן על ידי ועד רופאים יהודים בברלין. הוא נקרא על שם לואי פסטר ופעל עד תחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 בבניין קפה פת (ירושלים).

מכון פסטר בירושלים;
המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים

תחום	בדיקות בקטריולוגיות, מניעה וטיפול בכלבת, באבעבועות שחורות, במחלות זיהומיות אחרות וייצור חיסונים
מדינה	פלשתינה (א"י)
מקום פעילות	מול חומת העיר העתיקה סמוך למתחם נוטרדם, ירושלים
מייסדים	ועד רופאים יהודים בברלין, שנתמך בראשיתו על ידי הנדיב נתן שטראוס, ואחר כך סייעה לו "אגודת הרופאים וחוקרי הטבע היהודים לענייני בריאות בארץ ישראל"
מנהל פעילות	ד"ר אריה בעהם
עובדים	רשימה חלקית: ד"ר שרה בן-עמי סולודר (1934-1919) ד"ר פנינה (פאולינה) זליקסון לבית בעהם (1928-1925)[1] ד"ר יוסף פעמוני (עד שנת 1927) שפרה בעהם (לבורנטית)[2]
תקופת הפעילות	1913 – תחילת שנות ה-40 של המאה ה-20

היסטוריה

עד שנת 1913 נאלצו אנשים חולי כלבת לנסוע לאיסטנבול או למצרים ולקבל שם את החיסון לכלבת.^[4] בעקבות שני מקרי מוות מכלבת בתחילת 1913 פנו נכבדי הקהילה בירושלים ובהם דוד ילין אל נתן שטראוס, בבקשה שיקים את מכון פסטר בירושלים^[5] במרץ 1913 הובטח שהמכון יוקם.^[6] באפריל 1913 החלה משלחתו של פטר מיהלנס לטפל באנשים שננשכו ונחשדו בנשיאת נגיף הכלבת.^[7] במהרה נפתח המכון הכל־לאומי בשותפות יהודית־גרמנית.^[8]

בשנת 1913 הוקם מכון פסטר מול חומת העיר העתיקה, סמוך למתחם נוטרדם.^[9] מטרתו הייתה מניעה וטיפול בכלבת, באבעבועות שחורות ובמחלות זיהומיות אחרות. המכון מוקם במבנה אבן דו קומתי.

לא היה כל קשר בין מכון פסטר בפריז למכון פסטר בירושלים. המכון מומן על ידי ועד רופאים יהודים בברלין ונוהל על ידי ד"ר אריה בעהם, שהתמחה במחלות טרופיות בהמבורג.^[10] המכון נתמך בראשיתו על ידי הנדיב נתן שטראוס, ובהמשך סייעה לו "אגודת הרופאים וחוקרי הטבע היהודים לענייני בריאות בארץ ישראל").^[11]

במחקר מקיף שעשה פרופ' פטר מיהלנס על תפוצת המלריה בירושלים בשנת 1912, נמצא כי יותר מ-20% מהתושבים חולים במחלה.^[12] בשנת 1918 מתו בירושלים כ-113 בני אדם ממלריה.^[13] בפברואר 1918 התפרצה השפעת הספרדית.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה המכון התמקד במלחמה במגפות הקטלניות שפקדו את ארץ ישראל, ובארגון עזרה רפואית.

המצוקה בירושלים הייתה קשה שכן המחסור בתרופות היה חמור, קצב התחלואה הלך וגבר ומספר הרופאים הלך ופחת. במצב זה, ארמ"ע (אגודת רופאים מדברי עברית), תחנת הבריאות העברית ומכון פסטר הופקדו על בריאות האוכלוסייה הירושלמית, ויזמו מתן עזרה רפואית לתושבי העיר.^[14]

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר הד"ר בעהם נלקח לשירות כרופא צבאי בצבא הטורקי והגרמני, ועם נסיגת הטורקים הוצב בנצרת ובהמשך בדמשק, נשארה שפרה בעהם^[15] בתור מנהלת המכון והמשיכה את עבודותיו בכל המחלקות. כאן הוטל עליה התפקיד של עזרה לתושבים היהודים והאחרים שסבלו מכל מיני מגפות ומחלות, שלמלחמה בהן היה צורך בטיפול בקטריולוגי, וגם בעזרה לשלטון הצבאי בשירותים רפואיים בענף זה.

פעילות המכון

בנוסף לעבודתו המדעית-רפואית מנהל המכון עסק גם בתזכירים והצעות תקציב למוסדות שונים: הממשלה, של האימפריה העות'מאנית, המשרד הארצישראלי בהנהלת ארתור רופין, יק"א ועוד. בעהם הגיש בקשות למימון, לבניה, לציוד, תרופות, ולייצור חומרי חיסון. גם בקשות מדוד ילין ו-אברהם אלברט ענתבי, אשר פעלו אצל השלטונות הטורקיים לטובת המכון.

שם המכון, הופיע ב-11 שפות, עדות לרבגוניות באוכלוסיית ירושלים: עברית, טורקית, ערבית, יוונית, ארמנית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ורוסית)^[16]

בשנת 1919, ד"ר שרה בן-עמי סולודר, חלוצה במיגור המלריה, החלה לעסוק במחקר למיגור המלריה במסגרת מכון פסטר.^[17] סולודר עסקה בתחום המלריה במכון עד שנת 1934.

ב-1928, לאחר 15 שנות פעילות, דווח על 4,560 ננשכים (יהודים וערבים) שקיבלו במכון טיפול מונע נגד כלבת, וכן על יצור של כמיליון תרכיבי חיסון נגד אבעבועות שחורות.^[18]

בחודש רגיל טיפל המכון ב-20–40 חולים, שהגיעו מכל רחבי ארץ ישראל ואף מדמשק ומאל עריש. רבים מהמטופלים היו חיילים.^[19]

לאחר כמה שנים נוספו סניפים בתל אביב, בפתח תקווה (1925) ובחיפה (1926).

השלטון הבריטי הציע לבעהם להעביר לממשלה את המכון ולהמשיך לנהלו לכל ימי חייו תמורת שכר גבוה, אך הוא סירב מכיוון ששאף שהמכון יהיה בבעלות המוסדות הלאומיים.

לאחר ששלטונות המנדט הבריטי והסתדרות מדיצינית הדסה קיבלו על עצמם את הפעלת וניהול המכון, פרש הד"ר אריה בעהם מניהול המכון ונתמנה למנהל המחלקה הבקטריולוגית בבית החולים הדסה בתל אביב.

מפרסומיו המדעיים של מכון פסטר בירושלים

• על הכלבת, או מחלת החיות השוטות, ממכון הפסטורי לרפוי הנשוכים בירושלם,,דפוס אברהם משה לונץ, תרע"ד, 1914^[20]
• על החלירע: מהותה, סיבתה, אופני התפשטותה וחוקי השמירה מפניה, מכון פסטר, ירושלים, תרע"ו, 1915.
• טיפוס המעיים : סקירה על מהות המחלה..., מכון פסטר, ירושלים, תרע"ז, 1916.
• גיליון של מכון פסטר לענייני הבריאות, הרפואה והביולוגיה בא"י, בעריכת ד"ר בעהם, חוברת א' (תשרי תרפ"ט), חוברת ב'-ג' (ניסן תרפ"ט).
• תולדות מכון פסטר בארץ-ישראל, מאת א. בעהם, 1929.
• ביולטין מכון פאסטר - ערך א. בעהם^[21]

לקריאה נוספת

• "לרגל יובל המאה למכון פסטיר בארץ ישראל", קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ט, ז-ח, עמודים 205–219, פרופ' שמואל קוטק, 1988, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
• "רשימה על מכון פסטיר בא"י", קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ט, ט-י, עמוד 339, פרופ' שמואל קוטק, 1989, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
• Davidovitch N, Zalashik R. Pasteur in Palestine: the politics of the laboratory. Sci Context. 2010 Dec;23(4):401-25. doi: 10.1017/s0269889710000165. PMID 21560596.