שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מכילתא דרבי ישמעאל

מדרש הלכה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לתלמידי רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

המונח "מכילתא" מפנה לכאן. לערך העוסק בכתב עת תורני, ראו מכילתא (כתב עת).

שם המדרש

מכילתא פירושה משורה, מידה, אמת-מידה; ובהשאלה כללים בהם נדרשת התורה. לדעת רבי דוד צבי הופמן ויעקב נחום הלוי אפשטיין, הכוונה בהשאלה לחוק, מנהג, כלל, כלומר מידה במובן ברייתא[1] (משנה סדורה, אוסף חוקים)[א].

מדרש המכילתא כלול במה שחז"ל כינו "ספרי" או "ספרי דבי רב", בספר הלכות גדולות נקרא "מכילתא דואלה שמות", רב שרירא גאון כינהו "מכילתא דארץ ישראל" (ככל הנראה להבדיל בינו לבין מכילתא דרשב"י, שהיה נפוץ בבבל)[2], ורב ניסים גאון כינהו "מכילתא דרבי ישמעאל".

המכילתא נקראת "דרבי ישמעאל" כיוון שהחכם הראשון המוזכר בה[ב] הוא רבי ישמעאל[ג][4], או כי היא מבוססת על המידות של רבי ישמעאל (כלליו לדרישת התורה).

Remove ads

עריכתו ומקורותיו

ככל הנראה המדרש נערך על ידי תלמידי רבי יהודה הנשיא על יסוד מדרש של דבי רבי ישמעאל, ולפיכך רבים בו המאמרים מפי רבי ישמעאל ותלמידיו. מאמרים רבים שנאמרו בתלמודים ובמדרשים בשם רבי ישמעאל נמצאים במכילתא סתם (בלי שם אומרם). המדרש לפעמים מביא מאמרים ממכילתא דרבי שמעון הנקראים "דבר אחר", לציין שמקורם אחר. העורך גם השתמש במשנה (אותה קיבל בעל-פה מרבו - רבי יהודה הנשיא), בתוספתא של רבי נחמיה, במשנתו של רבי נתן, ובספרי אגדה[5].

תיארוך

הקונצנזוס המחקרי השתנה עם הזמן, וכיום מקובל לתארך את חיבור המכילתא למאה ה-3 לספירה, למרות שהמסכת המוקדמת ביותר בה עשויה להיות קדומה אף יותר. בשנת 1968, החוקר וכהולדר מיקם את חיבור המכילתא במצרים של המאה ה-8,[6] בעוד שעמיתו, נויסנר הצהיר כי הוא אינו סבור שקיימות שיטות מוצקות לתיארוך הטקסט.[7] בעבודות מאוחרות יותר, הקונצנזוס השתנה לתאריך מוקדם משמעותית,[8][9] כאשר שטמברגר, כהנא ואחרים מתארכים את הקומפילציה הסופית למאה השלישית לספירה.[10][11][12] המסכת המוקדמת ביותר הכלולה בה, נזיקין, עשויה להיות מוקדמת אף יותר.[8]

Remove ads

מבנה המדרש

ככל מדרשי ההלכה, המדרש מתמקד בנושאי ההלכה שבספר שמות, וכך הוא מתחיל בפרשה ההלכתית הראשונה בספר שמות, פרשת "החדש הזה לכם" שעוסקת בדיני קרבן הפסח, וכן דורש בצורה עקבית את פסוקי הקטעים ההלכתיים שבספר. עם זאת, במדרש יש קטעים אגדתיים נרחבים (כמחצית), אולם הוא לא רואה עצמו מחויב לדרוש את כל הפסוקים בתורה שתוכנם אינו הלכתי.[ד] לדעת יעקב נחום אפשטיין, הפרשיות הלא הלכתיות שנכנסו למכילתא נכנסו כיוון שהן ”עניינות חשובים, פרשיות שהיו נקראות בציבור”.[13]
המכילתא מחולקת לתשע "מסכתות":

  1. מסכתא דפסחא - שמות, י"ב, א' עד י"ג, ט"ז עוסקת בעיקר בענייני יציאת מצרים וקרבן פסח.
  2. מסכתא דויהי בשלח - שמות, י"ג, י"ז עד י"ד, ל"א עוסקת בקריעת ים סוף.
  3. מסכתא דשירתא - שמות, ט"ו, א' עד ט"ו, כ"א עוסקת בשירת הים.
  4. מסכתא דויסע - שמות, ט"ו, כ"ב עד י"ז, ז' עוסקת במסע בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, ובירידת המן.
  5. מסכתא דעמלק - שמות, י"ז, ח' עד י"ח, כ"ז עוסקת במלחמת עמלק ובעצת יתרו.
  6. מסכתא דבחודש - שמות, י"ט, א' עד כ', כ"ב עוסקת במעמד הר סיני.
  7. מסכתא דנזיקין - שמות, כ"א, א' עד כ"ב, כ"ג עוסקת בדיני הנזיקין שבפרשת משפטים.
  8. מסכתא דכספא - שמות, כ"ב, כ"ד עד כ"ג, י"ט - עוסקת בדינים הנוספים שבחצי השני של פרשת משפטים.
  9. מסכתא דשבתא - שמות, ל"א, י"ב–י"ז ובנוסף ל"ה, א'–ג' פרשיות השבת מתוך פרשות כי תשא וויקהל.

גלגולי המכילתא

סכם
פרספקטיבה

במחקרים שנעשו על קטעי גניזה גילו שיש שני ענפים: ענף מערבי ארצישראלי - הוא הנמצא בדפוסים ומקורותיו נמצאו בגניזת קהיר, וענף מזרחי בבלי שקטעים ממנו נתגלו במאוחר בגניזת קהיר.[14]

פרופסור מנחם כהנא גילה במחקרו שארבעה קטעי הגניזה שמהם הכין יעקב בצלאל לויטרבך את המהדורה השנייה של מהדורת הורוויץ, ועוד שלושה קטעים שפורסמו בידי חוקרים בני זמננו,[15] כולם חלקים מאותו העותק, המשמר הרבה מאוד מידע חשוב ואמין. בין היתר עותק זה מכיל את החלוקה הקדומה לתשע מסכתות בעלות נושא, וחלוקת מִשְׁנֶה לפרשות שבתוכן הלכות. בעותק זה השתמרה הלשון הקדומה, על מינוחו ותחבירו, שכמוהו נמצאו ב"עדי הנוסח הטובים" של כתבים אחרים מתקופת אחר החורבן. בעותק הושלמו חסרונות רבים של קטעים שהושחתו בשיני הזמן או שאבדו, וכן נמצאו נוסחים מדויקים שנשתבשו עם השנים במהלך דורות ההעתקה הידנית, מפאת אי הבנה של המעתיקים.[16]

השוואות נוסחים

  • ספר אות אמת שינויי נוסחאות לכתבי יד המכילתא, פראג שנת ה'שפ"ד
  • אתר בר-אילן לעדי נוסח של ספרות התנאים הכולל מלל של כתבי היד מן הגניזה, כתב יד אוקספורד, מינכן, וטיקן (ותיקן), רומי-קזנטרנזה, ודפוס ראשון.
  • באתר כתיב של הספרייה הלאומית ניתן לראות את צילומי כל כתבי היד של המכילתא

מהדורות דפוס

Remove ads

מפרשי המכילתא

Remove ads

לקריאה נוספת

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
  • ויקיטקסט ביבליוגרפיה של המכילתא דרבי ישמעאל, באתר ויקיטקסט

    • מכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
    מכילתא דרבי ישמעאל (עם פירוש קו המידה) באתר היברובוקס
    כתבי יד ודפוסים ראשונים

    חומר עזר
    Remove ads

    ביאורים

    1. [א]
      כגון: אמר ר"ש לתלמידיו בניי שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סז, עמוד א).
    2. [ב]
      וליתר דיוק: בתוכנה, היינו במדרש הראשון על הפסוקים, שמגיע אחרי הפתיחתא.
    3. [ג]
      ”(ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!.[3]”
    4. [ד]
      כך למשל המכילתא מדלגת מסוף פרשת משפטים אל פרשת ויקהל, מבלי לדרוש את פרשיית חטא העגל.
    Remove ads

    הערות שוליים

    Loading related searches...

    Wikiwand - on

    Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

    Remove ads
    Remove ads