מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

רקע

ערך מורחב – היסטוריה של גרמניה

• גרמניה והיישויות המדיניות שקדמו לה החלה את דרכה כמקטע המזרחי של הממלכה הפרנקית, אשר נחצתה על ידי חוזה ורדן בשנת 843. שליטי המחצית המזרחית כינו את עצמם rex Francorum - מלך הפרנקים, ואחר כך רק rex - מלך. ההתייחסות ל"גרמנים" כאומה לא הופיעה עד המאה האחת-עשרה, כאשר האפיפיור גרגוריוס השביעי כינה את אויבו היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כ- rex teutonicorum, מלך הטווטונים במטרה לתייג אותו כזר. מלכי גרמניה הגיבו בעקביות בכך שכינו עצמם rex Romanorum - מלך הרומאים, במטרה להדגיש את השלטון האוניברסלי שלהם. תואר זה נשאר עד תום האימפריה בשנת 1806, אם כי לאחר 1508 השליטים הוסיפו לתארם גם את התואר "מלך גרמניה"
• הממלכה הועברה בירושה רק לעיתים רחוקות; המוצא היה רק אחד הגורמים שקבעו את רצף המלכים. המלך נבחר רשמית על ידי בכירי האצולה בממלכה, כיאה למסורת הפרנקית. בשנת 1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, הוקם גוף קבוע בן שבעה נסיכים בוחרים, והם אשר בחרו את המלך. הסדר זה נקבע בבולת הזהב של 1356(אנ')
• החל ב-982 תוארם של מלכי גרמניה היה אימפרטור אוגוסטוס רומנום (Imperator Augustus Romanorum) עד השלב שבו נסעו אל האפיפיור ברומא, שם הכתיר אותם האפיפיור בתואר rex Italiae - מלך הרומאים וכן הוכתרו בכתר הברזל של לומברדיה(אנ')
• ב-1508, המלך מקסימיליאן הראשון, שטרם הוכתר על ידי האפיפיור, הכריז כי מעתה ואילך ישתמש בתואר "קיסר-נבחר", שאותו אימצו כל הקיסרים הבאים. יורשו, קרל החמישי, היה הקיסר האחרון אשר הוכתר על ידי האפיפיור. מעתה ואילך, כל הקיסרים יהיו "קיסרים-נבחרים", אף על פי שתוארם הרשמי היה "הקיסר". במקביל, יורשיהם הנבחרים של הקיסרים לבית הבסבורג כיהנו גם כ"מלכי הרומאים" במהלך חיי אבותיהם, תואר שזנחו עם הפיכתם לקיסרים

מחוזה ורדן ועד שושלתו של אוטו – שליטי פרנקיה המזרחית (843–936)

ערך מורחב – השושלת הקרולינגית

השושלת הקרולינגית קרויה על שמו של מלך הפרנקים קרל מרטל. השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור.

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	לודוויג הגרמני	11 באוגוסט 843		23 באוגוסט 876	השושלת הקרולינגית	לודוויג השני
	קרל מבוואריה(אנ')	28 באוגוסט 876		22 במרץ 880	השושלת הקרולינגית	שלט על דוכסות בוואריה ואילו לודוויג השלישי שלט על סקסוניה
	לודוויג השלישי(אנ')	28 באוגוסט 876		20 בינואר 882	השושלת הקרולינגית	לודוויג הצעיר, שלט על דוכסות סקסוניה, ואחרי פטירתו של קרל מבווריה גם על בוואריה
	קרל השמן	882	12 בפברואר 881	11 בנובמבר 887	השושלת הקרולינגית	מ-28 באוגוסט 876 שלט על פרנקיה המזרחית, ואחרי מותו של קרל מבוואריה גם על פרנקיה המערבית
	ארנולף מקרינתיה	30 בנובמבר 887	25 באפריל 896	8 בדצמבר 899	השושלת הקרולינגית
	לודוויג הילד	21 בינואר 900		ספטמבר 911	השושלת הקרולינגית
	קואנרד הראשון	10 בנובמבר 911		23 בדצמבר 918	קונרדינים(אנ')
	היינריך הראשון	23 באפריל 919		2 ביולי 936	השושלת האוטונית	מ-912 דוכס סכסוניה
	ארנולף, דוכס בוואריה	919		921	השושלת האוטונית	מתחרה להיינריך, שלט על דוכסות בוואריה

גרמניה תחת האימפריה הרומית הקדושה (962–1806)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה

המלך נבחר על ידי הבוחרים הגרמנים ולאחר מכן המשיכו רוב המלכים לרומא להיות מוכתרים כקיסר על ידי האפיפיור.

השושלת האוטונית (936–1014)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#השושלת האוטונית (936–1014)

אוטו הראשון היה דוכס סקסוניה וקיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה. הוא הוכתר על ידי יוחנן השנים עשר בתמורה לעזרה צבאית שנתן לאפיפיור.

השושלת הסליאנית ומשפחת סלם (1024–1125)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#השושלת הסליאנית ומשפחת סלם (1024–1125)

בתקופת שלטונו של היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, כיהנו במקביל עוד שלושה מלכים.

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	רודולף מריינפלדן (אנ')	15 במרץ 1077	-	15 באוקטובר 1080	ריינפלדן	מ-1057 היה הדוכס של שוואביה כיהן במקביל להיינריך הרביעי
	הרמן מסלם(אנ')	6 באוגוסט 1081	-	28 בספטמבר 1088	משפחת סלם (אנ')	כיהן במקביל להיינריך הרביעי
	קונרד השני, מלך איטליה (אנ')	30 במאי 1087	-	27 ביולי 1101	משפחת סלם

בית סופלינבורגר (1125–1137)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית סופלינבורגר (1125–1137)

מלך אחד בלבד, לותאר השני.

בית הוהנשטאופן ובית ולף (1138–1254)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הוהנשטאופן ובית ולף (1138–1254)

התקופה שבין הקיסרים – האיטררגנום הגדול (1245–1273)

אחרי החרם שהטיל האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי על פרידריך השני.

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	היינריך ראספ הרביעי(אנ')	22 במאי 1246		16 בפברואר 1247	תורינגיה	מלך במקביל לפרידריך השני
	וילם השני, רוזן הולנד	3 באוקטובר 1247		28 בינואר 1256	רוזנות הולנד(אנ')	מלך במקביל לפרידריך השני ולקונראד הרביעי
	ריצ'רד, רוזן קורנוול	13 בינואר 1257		2 באפריל 1272	בית פלנטג'נט	מלך במקביל לאלפונסו
	אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה	1 באפריל 1257		1275	בית בורגונד-איווריאה(אנ')	מלך במקביל לריצ'רד

בית הבסבורג ובית נסאו (1273–1308)

ערכים מורחבים – בית הבסבורג ובית נסאו

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	רודולף הראשון, מלך גרמניה	29 בספטמבר 1273		15 ביולי 1291	בית הבסבורג
	אדולף מנסאו(אנ')	5 במאי 1292		23 ביוני 1298	בית נאסאו
	אלברכט הראשון, מלך גרמניה	24 ביוני 1298		1 במאי 1308	הבסבורג

בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437)

בית הבסבורג (1438–1740)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הבסבורג (1438–1740)

בית ויטלסבאך (1742–1745)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית ויטלסבאך (1742–1745)

מלך אחד בלבד, קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בית הבסבורג-לורן (1745–1806)

ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה#בית הבסבורג-לורן (1745–1806)

בשנת 1806 התמוטטה האימפריה הרומית הקדושה תחת הלחץ הצבאי שהפעיל נפוליאון מצרפת. משנה זו ועד ליסוד האימפריה הגרמנית (1871) לא היה שליט יחיד על טריטוריה גרמנית מאוחדת.

הקונפדרציה של הריין (1806–1813)

ערך מורחב – הקונפדרציה של הריין

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	נפוליאון בונפרטה	12 ביולי 1806		19 באוקטובר 1813
	קרל תיאודור פון דלברג(אנ')	25 ביולי 1806		26 באוקטובר 1813
	אז'ן דה בוארנה	26 באוקטובר 1813		דצמבר 1813

הקונפדרציה של הריין התמוטטה בשנת 1813, לאחר המערכה הכושלת של נפוליאון נגד האימפריה הרוסית. רבים מחבריה הצטרפו למחנה הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, לאחר תבוסת נפוליאון בקרב לייפציג.

הקונפדרציה הגרמנית (1815–1866)

ערך מורחב – הקונפדרציה הגרמנית

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה	20 ביוני 1815		2 במרץ 1835	בית הבסבורג-לורן	כשליט אוסטריה ובוהמיה, בתואר פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית
	פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה	2 במרץ 1835		12 ביולי 1848	בית הבסבורג-לורן	כקיסר אוסטריה עמד בראש הקונפדרציה הגרמנית
	יוהאן, ארכידוכס אוסטריה	12 ביולי 1848		20 בדצמבר 1849	בית הבסבורג-לורן	ויקאר הרייך(אנ') של האימפריה הגרמנית (1849-1848)(אנ'),
	פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה	26 במאי 1849		29 בנובמבר 1850	בית הוהנצולרן	נשיא איחוד ארפורט(אנ')

הקונפדרציה הצפון-גרמנית 1867–1871

ערך מורחב – הקונפדרציה הצפון-גרמנית

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	וילהלם הראשון, קיסר גרמניה	1 ביולי 1867		1 בינואר 1871	בית הוהנצולרן

הקיסרות הגרמנית 1871–1918

ערך מורחב – הקיסרות הגרמנית

תמונה	שם מלוכני	תחילת כהונה	תחילת שלטון כקיסר	סיום כהונה	בית מלוכה	תארים נוספים והערות
	וילהלם הראשון, קיסר גרמניה	1 בינואר 1871		9 במרץ 1888	הוהנצולרן
	פרידריך השלישי, קיסר גרמניה	9 במרץ 1888		15 ביוני 1888	הוהנצולרן
	וילהלם השני, קיסר גרמניה	15 ביוני 1888		28 נובמבר 1918	הוהנצולרן	התפטר(אנ')

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכים וקיסרים גרמניים בוויקישיתוף