בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחת משושלות המלוכה החזקות ביותר באירופה במשך מאות שנים. הוא איבד את מעמדו הפוליטי אחרי מלחמת העולם הראשונה. בסוף 1918, עם פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, בוטלה המלוכה האוסטרית, ומאז בית הבסבורג לא מחזיק בשום תפקיד פוליטי רשמי.

המונח "הבסבורג" מפנה לכאן. לערך העוסק בטריטוריה של הענף האוסטרי של בית הבסבורג, ראו ממלכת הבסבורג.

בית הבסבורג
Habsburger
אוסטריה, הונגריה, פורטוגל, מקסיקו, בוהמיה וספרד

מדינה	אוסטריה, הונגריה, ספרד
בית האב	Etichonids
תארים	קיסר אוסטריה ארכידוכס אוסטריה מלך קסטיליה מלך אראגון מלך ספרד מלך פורטוגל ממלכת הונגריה הקיסר הרומי הקדוש קיסר מקסיקו
מייסד	ראדבוט, רוזן הבסבורג
השליט האחרון	קרל הראשון באוסטריה קרלוס השני בספרד
ראש הבית הנוכחי	התמזג עם בית לורן ליצירת בית הבסבורג-לורן. בראש הבית המאוחד עומד קרל פון הבסבורג
תקופת השושלת	המאה ה-12 – 1780 באוסטריה 1700 בספרד 1640 בפורטוגל
אתניות	אוסטרית, ספרדית, גרמנית
ענפים	ספרד ההבסבורגית

בית הבסבורג היו קיסרי גרמניה למשך מספר מאות ועד 1806, לאחר מכן קיסרי האימפריה הרומית הקדושה, ושליטי אוסטריה, כאשר לאורך הזמן הוכתרו כדוכסים (1282–1453) ולאחר מכן כארכידוכסים עד 1804. בית זה הקים את האימפריה ההבסבורגית (1526–1804) וצאציו כיהנו כקיסרי האימפריה האוסטרית (1804–1867), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1867–1918).

בנוסף למלכויות ולכתרים המרכזיים שצוינו, לבית הבסבורג היו תארים וכתרים נוספים שנשלטו לזמן קצר או באופן חלקי, כולל מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558) תחת פליפה השני, מלך ספרד מנישואיו למרי הראשונה, מלכת אנגליה (1864–1867) קיסר מקסיקו כשמקסימיליאן הראשון שלט במקסיקו אך הוצא להורג לאחר תקופה קצרה, הדוכס הגדול של טוסקנה (1790–1859) שנשלטה תחת האימפריה האוסטרית, דוכס פארמה (1814–1847) ודוכס מודנה (1814–1859) ששלטו באזורים שונים באיטליה. לבית הבסבורג היו גם תארים נוספים בממלכות ומדינות אירופאיות אחרות.

מקור השם

השם נגזר מהמלה בגרמנית "הביכטסבורג", שפירושה "טירת הנִצים", שהייתה מושב המשפחה במאות ה-12 וה-13 בהבסבורג בשווייץ. מדרום מזרח גרמניה הרחיבה המשפחה את השפעתה ונכסיה לקצוות המזרחיים של האימפריה הרומית הקדושה, לשטח המקביל בערך לאוסטריה של היום (1278–1382). תוך שניים-שלושה דורות ההבסבורגים הצליחו להשיג תפיסה מקוטעת-בתחילה של הכתר הקיסרי שיישאר בידיהם במשך כמה מאות שנים (1273–1291, 1298–1308, 1438–1740, ו-1745–1806).

היסטוריה

רוזנות הבסבורג

בערך בשנת 1027 הקים ראדבוט, רוזן הבסבורג את טירת הבסבורג, ומונה לרוזן הנחלה מסביב לטירה. יורשיו הרחיבו את הנחלה, והשתלטו על השטחים שכוללים את הקנטונים של שווייץ של ימינו: שוויץ, ארגאו, אונטרוולדן ואורי, ועל שטחים שונים באלזס.

בשנת 1232 הקים רודולף השלישי, רוזן הבסבורג את רוזנות הבסבורג-לאופנבורג, שהתקיימה עד לשנת 1408. בנו של רודולף השלישי - אברהרד הראשון, רוזן הבסבורג-לאופנבורג הקים בשנת 1273 את בית הבסבורג-נוי-קיבורג, שהתקיים עד לשנת 1417.

דוכסות אוסטריה

ערך מורחב – דוכסות אוסטריה

בשנת 1273 נבחר רודולף הראשון מהבסבורג למלך גרמניה, אולם אוטוקר השני, מלך בוהמיה, ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה סירבו לבחירה, ובשל כך פתח רודולף בשנת 1274 במלחמה נגד אוטוקר. בשנת 1276 כבש רודולף את דוכסות קרינתיה, ובשנת 1278 הביס רודולף בקרב מרשפלד(אנ') את אוטוקר, שאף נהרג בקרב, ובכך נעשה רודולף לשליט אוסטריה. שושלתו של רודולף – בית הבסבורג, שלטה באוסטריה כ-640 שנה. סביב המאות ה-14 וה-15 הרחיבו ההבסבורגים את שטחיהם והחלו לצבור מחוזות בקרבת דוכסות אוסטריה, שהייתה דוכסות קטנה שחלשה לאורך הדנובה ועל שטיריה. בשנת 1335 השיג (אלברכט השני) את קרניולה (דוכסות קראין) שבסלובניה ואת קרינתיה, ובשנת 1368 את טירול. מחוזות אלו הפכו לחלק מהירושה שקיבלו השליטים ההבסבורגים, ונקראו "טריטוריות הירושה".

במאות ה-14 וה-15 ידע בית הבסבורג עליות ומורדות. בהסכם נוינברג שהתרחש ב-1379 תחת שלטונם של אלברכט השלישי ולאופולד השלישי פוצלה אוסטריה ביניהם, אלברכט החזיק באוסטריה עצמה, בעוד שלאופולד החזיק בטריטוריות הירושה. ב-1402 התרחש עוד פיצול, ארנסט הקשוח קיבל את שטיריה, קרינתיה וקרניולה, ופרידריך הרביעי, דוכס אוסטריה את טירול ואת דרום מערב אוסטריה שהיה אוסף של טריטוריות הבסבורגיות (אזור המזוהה עם ברובו שוואביה). האיחוד מחדש בוצע על ידי פרידריך החמישי, דוכס אוסטריה (השלישי כקיסר האימפריה הרומית הקדושה) ובנו של ארנסט הקשוח, לאחר נפילת הטורים ההבסבורגיים אלברט והבכירים הטירולינים.

בשנת 1438 נבחר הדוכס אלברכט מאוסטריה ליורש של חמיו, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית לוקסמבורג. על אף שאלברכט מלך רק במשך שנה (כאלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה), מאז מלכותו כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה היו משושלת הבסבורג, מלבד חריגה אחת.

האימפריה הרומית הקדושה

ערך מורחב – האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה של קרל החמישי

בשנת 1453 העלה פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה את דוכסות אוסטריה למעמד של ארכידוכסות. ההבסבורגים החלו לרכוש שטחים רבים מחוץ לאדמות הירושה על ידי נישואים: בשנת 1477 מקסימיליאן, ארכידוכס אוסטריה בנו היחיד של הקיסר פרידריך השלישי נשא לאשה את מארי, דוכסית בורגונדיה, היורשת של דוכסות בורגונדיה שבצרפת וכך השיג את רוב מדינות השפלה וחלקים מצרפת לטובת בית ההבסבורג; בנו שלו, פיליפ "היפה", נשא לאישה את הנסיכה חואנה ("המשוגעת"), יורשת אראגון וקסטיליה וכך השיג לטובת ההבסבורגים את ספרד ונחלותיה האיטלקיות, אפריקאיות ונחלות העולם החדש; ונכדו, הקיסר קרל החמישי, בנו של פיליפ, שלט על שטח עצום שעליו לא מלך מעולם שום מלך אירופאי, ונקראה "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".

פיצול האימפריה של בית הבסבורג

כאשר ויתר קרל החמישי (שנקרא בספרד "קרלוס הראשון") על כתרו, הוא בחר להוריש את ספרד ואת האימפריה הרומית הקדושה ליורשים שונים. כתוצאה מכך התפצלה המשפחה לבית הבסבורג האוסטרי ובית הבסבורג הספרדי.

ספרד ההבסבורגית

ערך מורחב – ספרד ההבסבורגית

ספרד ההבסבורגית השתרעה מהפיליפינים עד לארצות השפלה, והייתה, למשך זמן, הכוח הגדול באירופה. מהסיבה הזו, תקופה זו בהיסטוריה של ספרד נקראת גם עידן ההתרחבות. אף על פי שבדרך כלל נזכרת בשטחה במרכז אירופה, הרחיבה ממלכת הבסבורג את שליטתה גם לספרד מ-1516 עד ל-1700. תחת שליטת בית הבסבורג, הגיעה ספרד לשיא השפעתה וכוחה, אך גם התחילה את דעיכתה האיטית.

ימי העליונות של ספרד במאה ה-16 החלו עם הניצחון על העות'מאנים בקרב לפנטו ב-1571, ועם סדרת ניצחונות על אנגליה במלחמת אנגליה-ספרד (1585-1604). במהלך אמצע המאה ה-17, ימי הגדולה הספרדים בשלטון בית הבסבורג החלו בדעיכה ארוכה שנפתחה בסדרת הפסדים במלחמת שמונים השנים, וכן באובדן הארמדה הגדולה. במהלך מלחמת שלושים השנים כותרה ספרד ההבסבורגית, ובחציה השני של המאה ה-17 הובסה בידי הצרפתים, תחת הנהגתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. שלטון הבסבורג בספרד בא לסופו במותו של קרלוס השני, מלך ספרד, מה שהביא לפתיחתה של מלחמת הירושה הספרדית. תקופת השלטון ההבסבורגי בספרד נחשבת לתור הזהב של ספרד, ועידן הפריחה התרבותית שלה.

ממלכת הבסבורג

ערך מורחב – ממלכת הבסבורג

ראשיתה של ממלכת הבסבורג נעוץ במותו של לאיוש השני, מלך הונגריה במהלך קרב מוהאץ' נגד צבא האימפריה העות'מאנית. הארכידוכס פרדיננד הראשון מבית הבסבורג הפך למלך בוהמיה ובהמשך לאחר חלוקת שטחי ממלכת הונגריה, זכה גם בשטחי מערב וצפון הונגריה וזאת בתמיכתו של אחיו קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.^[1]

ראשית ימיה של האימפריה לוותה במאבקי חוץ לבלימת כוחה של האימפריה העות'מאנית ומאבקי פנים בין קתולים לפרוטסטנטים. במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1591–1606) הצליחו האוסטרים לבלום את התקדמות העות'מאנים במרכז אירופה וחזרו ובלמו את העות'מאנים מהגעה לווינה. מלחמת שלושים השנים שהחלה כמלחמת דת בין פרוטסטנטים מורדים לשלטון הקתולי והסתיימה בחתימת שלום וסטפאליה, מיצבה עוד יותר את הפיאודליזם בתוך האימפריה הרומית הקדושה והבליטה את חולשתו של השלטון המרכזי אל מול אוסף נסיכויות וממלכות. ממלכת הבסבורג מיצבה עצמה כגורם הדומיננטי באימפריה.^[2] במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664) צרו העות'מאנים בשנית על וינה, אך צבא ממלכת הבסבורג הצליח להודפם.

במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) הנחיל צבא הממלכה בפיקודו של הנסיך אויגן מסבויה תבוסה מוחצת לעות'מאנים, והם איבדו שטחים נרחבים במרכז אירופה ואולצו לחתום על הסכם קרלוביץ. מספר שנים מאוחר יותר ניצחו ההבסבורגים שוב במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) והעות'מאנים נאלצו לחתום על הסכם שלום פוז'ארוואץ תוך אובדן שטחים נוסף בסרביה, בוסניה והרצגובינה. בתקופה זו הגיעה ממלכת הבסבורג לשיא עוצמתה.^[3][4]

בשנים 1740–1748 התחוללה מלחמת הירושה האוסטרית ובמרכזה העימות האישי בין פרידריך השני, מלך פרוסיה מבית הוהנצולרן לבין מריה תרזה מבית הבסבורג. הסכסוך הפך למלחמה אזורית ובסיומה, שלזיה נותרה בידי הפרוסים לאחר שנכבשה על ידי פרידריך השני, ואוסטריה מסרה כמה דוכסויות בצפון איטליה לאויבתה, ממלכת ספרד, ולבעלת בריתה, סרדיניה. הסכסוך פגע ביציבותה וחוזקה של האימפריה הרומית הקדושה.

שיטת הצמיחה של האימפריה של בית הבסבורג הייתה בעזרת קשרי נישואין מוצלחים ביותר, שהוסיפו להם עוד ועוד נחלות ושטחים. לא בכדי היה המוטו של אותה תקופה "מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני! מה שנותן מרס לאחרים, לך נותנת האלה ונוס." הנוסח המקורי הוא לטיני:

Bella gerant alii. tu, felix Austria, nube!

Nam quae Mars aliis, dat tibi regna Venus.

בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 החלישו מאוד המלחמות הנפוליאוניות את כוחה של האימפריה הרומית הקדושה וממלכת הבסבורג בתוכה. הצטרפותם לקואליציה האנטי-צרפתית השלישית ותבוסתם הקשה בקרב אולם ובקרב אוסטרליץ הובילו לחתימת חוזה פרסבורג. ב-6 באוגוסט 1806 התפרקה האימפריה הרומית הקדושה, הקיסר פרנץ השני ויתר על תוארו והכריז על עצמו קיסר אוסטריה.^[5]

האימפריה האוסטרית

ערך מורחב – האימפריה האוסטרית

דגל המלוכה ההבסבורגית; שימש גם כדגל האימפריה האוסטרית עד ה-Ausgleich בשנת 1867.

הקיסר פרנץ השני (שנקרא גם פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה) השתמש בתואר הבא: "אנחנו, פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה בחסד האל, מלך ירושלים, הונגריה, בוהמיה, דלמטיה, קרואטיה, סלאבוניה, גליציה ולודומריה, ארכידוכס של אוסטריה, דוכס לורן, זלצבורג, וירצבורג, פרנקוניה, שטיריה, קרינתיה וקרניולה; הדוכס הגדול של קרקוב; נסיך טרנסילבניה; מרקיז (מרגרב) מורבייה; דוכס סנדומיר, מזוביה, לובלין, שלזיה העלית והתחתית, אושוויץ וזטור, טשן ופריול; נסיך ברכטסגאדן ומרגנת'היים; נסיך-רוזן של הבסבורג, גוריציה וגרדיסקה ושל טירול; והמרגרב של לוסטיה העילית והתחתית ושל איסטריה".

בשנות ה-60 של המאה ה-19 ניטש מאבק בין אוסטריה לפרוסיה על ההגמוניה בגרמניה, ולבסוף הפסידה אוסטריה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מה שהוביל לאיחוד גרמניה תחת בית הוהנצולרן. בשנת 1867 הוקמה האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהתקיימה עד לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

ערך מורחב – האימפריה האוסטרו-הונגרית

הונגריה, שהייתה למעשה תחת שלטון ההבסבורגים מאז 1526 אך בעיקר תחת כיבוש האימפריה העות'מאנית במשך 150 שנה, נכבשה מחדש בשנים 1683–1699. בשנת 1867 זכתה הונגריה בהכרה כממלכה עצמאית תחת ה-Ausgleich או "פשרה" (ראו אוסטרו-הונגריה), עד הדחת ההבסבורגים מאוסטריה והונגריה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה.

כיום

ראש בית הבסבורג כיום (2017) הוא קרל, ארכידוכס אוסטריה (נולד ב-1961), בנו הבכור של אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. אוטו היה יורש העצר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, החל מעליית אביו קרל הראשון, קיסר אוסטריה בשנת 1916 לכס המלכות ועד להכרזת הרפובליקה. במשך שנים נאסר על אוטו הבסבורג לשהות באוסטריה ובקשתו לשוב אליה היה נושא למחלוקת פוליטית עזה במדינה.^[6] יש צאצאים אחרים של בית הבסבורג בקולומביה, בוונצואלה ובאקוודור.

עץ משפחה

מקרא:   קשר הורות   קשר נישואים   גבר   אישה   בני בית הבסבורג קיסרי האימפריה הרומית הקדושה למלכי בית הבסבורג – ראו משמאל לבית הבסבורג-לורן – ראו מטה

ראדבוט, רוזן הבסבורג ראדבוט, רוזן הבסבורג

מונרכים מבית הבסבורג   מלכי גרמניה (האימפריה הרומית הקדושה)   מלכי בוהמיה   מלכי הונגריה   דוכסי בורגונדיה (שליטי ארצות השפלה)   מלכי ספרד   מלכי ספרד ושליטי ארצות השפלה   מלכי גרמניה, הונגריה ובוהמיה   מלכי פורטוגל   מלכי ספרד ופורטוגל   מלכי הונגריה ושליטי ארצות השפלה

רוזני גוריציה מבית מיינהרד (גר') רוזני גוריציה מבית מיינהרד (גר')

רוזני טירול מבית טירול (גר') רוזני טירול מבית טירול (גר')

אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג

מיינהרד השלישי, רוזן גוריציה מיינהרד השלישי, רוזן גוריציה

אדלהייד מטירול אדלהייד מטירול

רודולף הראשון 1273–1291 רודולף הראשון 1273–1291

מיינהרד השני, דוכס קרינתיה מיינהרד השני, דוכס קרינתיה

אלברכט הראשון 1298–1308 אלברכט הראשון 1298–1308

אליזבת מקרינתיה אליזבת מקרינתיה

מלכי בוהמיה מבית פז'מיסל (צכ') מלכי בוהמיה מבית פז'מיסל (צכ')

אלברכט השני, דוכס אוסטריה אלברכט השני, דוכס אוסטריה

רודולף הראשון 1306–1307 רודולף הראשון 1306–1307

ריקסה אלז'בייטה ריקסה אלז'בייטה

ואצלב השני, מלך בוהמיה ואצלב השני, מלך בוהמיה

לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה

אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה

מלכי הונגריה מבית אנז'ו (הו') מלכי הונגריה מבית אנז'ו (הו')

ארנסט, דוכס אוסטריה ארנסט, דוכס אוסטריה

אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה

זיגיסמונד, מלך בוהמיה זיגיסמונד, מלך בוהמיה

מריה, מלכת הונגריה מריה, מלכת הונגריה

פרידריך השלישי 1440–1493 פרידריך השלישי 1440–1493

דוכסי בורגונדיה מבית ולואה דוכסי בורגונדיה מבית ולואה

אלברכט השני 1437–1439 1438–1439 אלברכט השני 1437–1439 1438–1439

אליזבת מלוקסמבורג אליזבת מלוקסמבורג

מקסימיליאן הראשון 1486–1519 מקסימיליאן הראשון 1486–1519

מארי, דוכסית בורגונדיה מארי, דוכסית בורגונדיה

מלכי אראגון וקסטיליה מבית טרסטאמרה (ספ') מלכי אראגון וקסטיליה מבית טרסטאמרה (ספ')

אליזבת מאוסטריה אליזבת מאוסטריה

לסלו החמישי 1440–1457 1453–1457 לסלו החמישי 1440–1457 1453–1457

מלכי פורטוגל מבית אביש מלכי פורטוגל מבית אביש

פיליפ היפה 1482–1506 פיליפ היפה 1482–1506

חואנה, מלכת קסטיליה חואנה, מלכת קסטיליה

אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה

איזבלה מפורטוגל איזבלה מפורטוגל

קרל החמישי 1519–1556 1516–1556 1506–1556 קרל החמישי 1519–1556 1516–1556 1506–1556

פרדיננד הראשון 1531–1564 1526–1564 פרדיננד הראשון 1531–1564 1526–1564

אנה מבוהמיה והונגריה אנה מבוהמיה והונגריה

מריה מספרד מריה מספרד

מקסימיליאן השני 1562–1576 מקסימיליאן השני 1562–1576

קרל השני, ארכידוכס אוסטריה קרל השני, ארכידוכס אוסטריה

אליזבת דה ולואה אליזבת דה ולואה

פליפה השני 1556–1598 1580–1598 פליפה השני 1556–1598 1580–1598

אנה מאוסטריה אנה מאוסטריה

רודולף השני 1575–1612 רודולף השני 1575–1612

מתיאס 1612–1619 מתיאס 1612–1619

איזבלה 1598–1621 איזבלה 1598–1621

פליפה השלישי 1598–1621 פליפה השלישי 1598–1621

מרגרטה מאוסטריה מרגרטה מאוסטריה

פרדיננד השני 1619–1637 פרדיננד השני 1619–1637

מריה אנה מספרד מריה אנה מספרד

פרדיננד השלישי 1636–1657 פרדיננד השלישי 1636–1657

אליזבת מצרפת אליזבת מצרפת

פליפה הרביעי 1621–1665 1621–1640 פליפה הרביעי 1621–1665 1621–1640

מריאנה מאוסטריה מריאנה מאוסטריה

פרדיננד הרביעי 1653–1654 פרדיננד הרביעי 1653–1654

לאופולד הראשון 1658–1705 לאופולד הראשון 1658–1705

מריה תרסה מספרד מריה תרסה מספרד

קרלוס השני 1665–1700 קרלוס השני 1665–1700

דוכסי לורן מבית לורן דוכסי לורן מבית לורן

יוזף הראשון 1690–1711 יוזף הראשון 1690–1711

קרל השישי 1711–1740 1714–1740 קרל השישי 1711–1740 1714–1740

מלכי ספרד מבית בורבון מלכי ספרד מבית בורבון

פרנץ הראשון 1745–1765 1737–1765 פרנץ הראשון 1745–1765 1737–1765

מריה תרזה 1740–1780 1743–1780 מריה תרזה 1740–1780 1743–1780

דוכסי מודנה מבית אסטה דוכסי מודנה מבית אסטה

יוזף השני 1765–1790 יוזף השני 1765–1790

לאופולד השני 1765–1790 1790–1792 לאופולד השני 1765–1790 1790–1792

פרדיננד פרדיננד

מריה באטריצ'ה ד'אסטה מריה באטריצ'ה ד'אסטה

פרנץ השני 1792–1835 פרנץ השני 1792–1835

פרדיננד השלישי 1790–1824 פרדיננד השלישי 1790–1824

פרנץ הרביעי 1814–1846 פרנץ הרביעי 1814–1846

מארי לואיז 1814–1847 מארי לואיז 1814–1847

פרדיננד הראשון 1835–1848 פרדיננד הראשון 1835–1848

פרנץ קרל פרנץ קרל

לאופולד השני 1824–1859 לאופולד השני 1824–1859

פרנץ החמישי 1846–1859 פרנץ החמישי 1846–1859

פרנץ יוזף 1848–1916 פרנץ יוזף 1848–1916

מקסימיליאן הראשון 1864–1867 מקסימיליאן הראשון 1864–1867

קרל לודוויג קרל לודוויג

פרדיננד הרביעי 1859–1860 פרדיננד הרביעי 1859–1860

מונרכים מבית הבסבורג-לורן   קיסרי מלוכת הבסבורג   הדוכסים הגדולים של טוסקנה   דוכסי מודנה ורג'ו   דוכסית פארמה   קיסר מקסיקו

פרנץ פרדיננד פרנץ פרדיננד

אוטו פרנץ אוטו פרנץ

בית הוהנברג בית הוהנברג

קרל הראשון 1916–1918 קרל הראשון 1916–1918

אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה

קרל פון הבסבורג ראש הבית הנוכחי קרל פון הבסבורג ראש הבית הנוכחי

שליטי בית הבסבורג

דוכסי אוסטריה

• פרידריך הראשון, דוכס אוסטריה (1296–1330)
• לאופולד הראשון, דוכס אוסטריה (1290–1326)
• אלברכט השני, דוכס אוסטריה (1298–1358)
• רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה (1339–1365)
• פרידריך השלישי, דוכס אוסטריה (1347–1362)
• אלברכט השלישי, דוכס אוסטריה (1348–1395)
• אלברכט הרביעי, דוכס אוסטריה (1377–1404)
• לאופולד השלישי, דוכס אוסטריה (1351–1386)
• וילהלם, דוכס אוסטריה (1370–1406)
• לאופולד הרביעי, דוכס אוסטריה (1371–1411)
• ארנסט, דוכס אוסטריה (1377–1424)

קיסרי האימפריה הרומית הקדושה

בית הבסבורג

• רודולף הראשון, מלך גרמניה, 1273 – 1291
• אלברכט הראשון, מלך גרמניה, 1298–1308
• אלברכט השני, מלך גרמניה, 1438–1439
• פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1440–1493
• מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1493–1519
• קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1519–1556
• פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1556–1564
• מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1564–1576
• רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1576–1612
• מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1612–1619
• פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1619–1637
• פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1637–1657
• לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1658–1705
• יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1705–1711
• קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1711–1740

בתו של קרל השישי – מריה תרזה שלטה יחד עם בעלה פרנץ הראשון, ותוארה היה ארכידוכסית אוסטריה ומלכת הונגריה ובוהמיה.

בית הבסבורג-לורן

• פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1745–1765
• יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1765–1790
• לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1790–1792
• פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, 1792–1806

קיסרי אוסטריה

• פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה, 1804–1835
• פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה, 1835–1848
• פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה, 1848–1916
• קרל הראשון, קיסר אוסטריה, 1916–1918.

מלכי הונגריה

• אלברכט, מלך הונגריה, 1437–1439
• לסלו החמישי, מלך הונגריה, 1444–1457
• פרדיננד הראשון, מלך הונגריה, 1526–1564
• מקסימיליאן הראשון, מלך הונגריה, 1563–1576
• רודולף הראשון, מלך הונגריה, 1572–1608
• מתיאש השני, מלך הונגריה, 1608–1619
• פרדיננד השני, מלך הונגריה, 1618–1637
• פרדיננד השלישי, מלך הונגריה, 1625–1657
• פרדיננד הרביעי, מלך הונגריה, 1647–1654
• לאופולד הראשון, מלך הונגריה, 1655–1705
• יוזף הראשון, מלך הונגריה, 1687–1711
• קארוי השלישי, מלך הונגריה, 1711–1740
• מריה תרזה, מלכת הונגריה, 1740–1780
• יוזף השני, מלך הונגריה, 1780–1790
• לאופולד השני, מלך הונגריה, 1790–1792
• פרנץ, מלך הונגריה, 1792–1835
• פרדיננד החמישי, מלך הונגריה, 1835–1848
• פרנץ יוזף הראשון, מלך הונגריה, 1848–1916
• קארוי הרביעי, מלך הונגריה, 1916–1918

מלכי ספרד

• פליפה הראשון, מלך קסטיליה 1506 (מלך רק בקסטיליה)
• קרלוס הראשון, מלך ספרד 1516–1556
• פליפה השני, מלך ספרד 1556–1598
• פליפה השלישי, מלך ספרד 1598–1621
• פליפה הרביעי, מלך ספרד 1621–1665
• קרלוס השני, מלך ספרד 1665–1700

מלכי פורטוגל

• פיליפה הראשון, מלך פורטוגל 1580–1598
• פיליפה השני, מלך פורטוגל 1598–1621
• פיליפה השלישי, מלך פורטוגל 1621–1640

הדוכסים הגדולים של טוסקנה

• פרנץ שטפן, הדוכס הגדול של טוסקנה 1737–1765
• לאופולד הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה 1765–1790
• פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה 1790–1800, 1814–1824
• לאופולד השני, הדוכס הגדול של טוסקנה 1824–1849, 1849–1859
• פרדיננד הרביעי, הדוכס הגדול של טוסקנה 1859

דוכסי מודנה

• פרנץ הרביעי, דוכס מודנה 1814–1831, 1831–1846
• פרנץ החמישי, דוכס מודנה 1846–1848, 1849–1859

דוכסי פארמה

• מארי לואיז, דוכסית פארמה 1814–1847

קיסר מקסיקו

• מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו 1864–1867

שלטי האצולה של האימפריה האוסטרו-הונגרית

האימפריה האוסטרו-הונגרית הורכבה ממדינות שונות ומלאומים שונים, שהחיבור היחיד ביניהם היה הנאמנות לקיסר, שנשענה על ההיסטוריה הארוכה של בית הבסבורג.

המגן של החלק האוסטרי של האימפריה (1867–1915).

ספירה

לאחר 1867 החלק המזרחי באימפריה, המכונה טרנסלייטניה, היה בעיקר תחת שליטתה של ממלכת הונגריה. המגן שילב את הזרועות של ממלכת הונגריה, יחד עם שני מלאכים תומכים, והכתר של אישטוון הקדוש, יחד עם השטחים שהיו כפופים לה:

ממלכת דלמטיה, ממלכת קרואטיה, ממלכת סלאבוניה (באיחוד עם קרואטיה כממלכת קרואטיה-סלאבוניה – היו ידועים באופן רשמי כהממלכה המשולשת של קרואטיה, סלאבוניה ודלמטיה, אף על פי שהטענה לדלמטיה הייתה בעיקר דה יורה), נסיכות טרנסילבניה, בוסניה והרצוגובינה (1915–1918), העיר החופשית פיומה (רייקה של ימינו), ובמרכז ממלכת הונגריה.

החלק המערבי או האוסטרי של האימפריה, ציסלייטניה, המשיך להשתמש במגן של האימפריה משנת 1815 אך היו בו חותמות של הנחלות השונות הממוקמות סביב המגן המרכזי. באופן פרדוקסלי, חלק מהשלטים הללו היו שייכים לשטחים שהיו חלק מן החלק ההונגרי של האימפריה. מגן זה שהיה נפוץ ביותר עד לשנת 1915, היה ידוע כמגן הבינוני. בנוסף היה גם מגן קטן, שכלל רק את הזרועות האישיות של ההבסבורגים, כפי שהיה בשימוש בשנת 1815.

I	II	III	IV	V
ממלכת הונגריה	ממלכת גליציה ולודומריה	ארכידוכסות אוסטריה	דוכסות זלצבורג	דוכסות שטיריה
VI	VII		VIII
רוזנות טירול	דוכסות קרינתיה ודוכסות קרניולה ("בשדה אחד מחולק")		מרקיזות מוראביה ודוכסות שלזיה ("בשדה אחד מחולק")
IX	X	XI
נסיכות טרנסילבניה	ממלכת איליריה	ממלכת בוהמיה

הגרסה של 1915

בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, אימצה אוסטריה-הונגריה הרכב הרלדי חדש שאיחד את המגן ששימש בחלק ההונגרי, הידוע גם בשם אדמות כתר סטפן הקדוש, עם גרסה חדשה של המגן הבינוני האוסטרי אשר תואר לעיל.

לפני 1915, זרועותיהם של נחלות שונות בחלק האוסטרי של האימפריה הופיעו יחד במגן המוצב בתוך הנשר בעל הראש הכפול, כאינסקוצ'ון^[7] בשלט האצולה של האימפריה האוסטרית. הנשר היה בתוך מגן עם שדה זהב, ואילו המגן השני נתמך על ידי שני גריפינים, ועל הנשר עמד הכתר הקיסרי האוסטרי (בעבר פריטים אלה נכללו רק במגן הגדול). לאחר מכן, הוצג במרכז שלט האצולה המגן האישי של בית הבסבורג מוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, ואילו מימין הוצג השלט האוסטרי ומשמאל השלט ההונגרי.^[8][9]

שלט האצולה הבינוני של החלק האוסטרי של האימפריה בשנת 1915. המראה כמגן במרכז (inescochcheon) את המגן האישי של בית הבסבורג-לורן, ומסביבו את השלטים של הנחלות השונות של האימפריה

בהרכב ההרלדי של 1915 הובאו המגנים של שני מוקדי האימפריה, אוסטריה והונגריה. המגן האוסטרי בצד שמאל נתמך בגריפון, ואילו המגן ההונגרי בצד ימין נתמך על ידי מלאך. במרכז הוצג המגן האישי של ההבסבורגים (הבסבורג, אוסטריה ולורן). מגן קטן זה היה מעוטר בכתר מלכות ומוקף בשרשרת מסדר גיזת הזהב, שמתחתיו היה המסדר הצבאי של מריה תרזה, שמתחתיו היו שרשרות המסדרים של אישטוון הקדוש ולאופולד. בתחתית השלט היה המוטו שקרא "AC INIVISIBIBILITER INSEPARBILITER" ("בלתי ניתן לחלוקה ובלתי נפרד"). הייתה גרסה פשוטה לשלט שבה לא היה את התומכים, אלא רק המגינים הפשוטים של אוסטריה והונגריה. אלה היו המגן של האימפריה האוסטרית עם אינסקוצ'ון של אוסטריה, והמגן של הונגריה (עם משבצת של קרואטיה בקצה).

שלט האצולה המשותף של האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1915, המציג את רוב הנחלות הגדולות של האימפריה האוסטרית (מגן שמאל) וממלכת הונגריה (מגן ימין). הזרועות האישיות של הבסבורג-לורן נמצאות במרכז. אוסף הנחלות שהכירו בראש בית הבסבורג כשליטם, המוצגים בשלט אצולה זה העמיד את האימפריה בעמדת נחיתות ברורה בהשוואה למדינות הלאום המאוחדות שהיו קיימות ביבשת אירופה.

הנחלות האוסטריות
מגן	חלק	טריטוריה
	I II III IV V VI VII VIII IX X XI XII XIII XIV XV XVI XVII XVIII XIX XX	ממלכת גליציה ולודומריה ממלכת בוהמיה ממלכת דלמטיה דוכסות שלזיה דוכסות זלצבורג מרקיזות מוראביה רוזנות טירול דוכסות בוקובינה פוראלברג מרקיזות איסטריה רוזנות גוריציה (חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה) רוזנות גראדיסקה (גם חלק מרוזנות גוריציה וגראדיסקה) בוסניה והרצגובינה (מאוחדות) העיר החופשית הקיסרית טריאסט ארכידוכסות אוסטריה התחתית ארכידוכסות אוסטריה העילית דוכסות שטיריה דוכסות קרניולה דוכסות קרינתיה ארכידוכסות אוסטריה

ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש
מגן	חלק	טריטוריה
	I II III IV V VI VII	ממלכת דלמטיה (שייך להונגריה מבחינה משפטית) ממלכת קרואטיה ממלכת סלאבוניה נסיכות טרנסילבניה בוסניה והרצגובינה פיומה ממלכת הונגריה

שלט האצולה האישי
מגן	חלק	משמעות
	I II III	רוזנות הבסבורג ארכידוכסות אוסטריה דוכסות לורן

גלריה

שלט האצולה של הנחלות ההונגריות (1867–1915)	שלט האצולה של הנחלות ההונגריות (1915–1918)	שלט האצולה הקטן של הנחלות האוסטריות (1805–1918)
שלט האצולה הפשוט של הנחלות האוסטריות (1915–1918)	שלט האצולה האישי של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (1848–1916)	שלט האצולה הפשוט של האימפריה האוסטרו-הונגרית (1915–1918)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הבסבורג בוויקישיתוף

• בית הבסבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הבסבורג (משפחת מלוכה), דף שער בספרייה הלאומית

• Erzherzog Dr. Otto von Habsburg (Autorisierte Ehrenseite)
• Habsburg Biographies
• Habsburg Resource Centre on SurnameWeb
• https://web.archive.org/web/20030623055155/http://www.ac.wwu.edu/~stephan/Rulers/hapsburg3.html
• Genealogical tree of the house of Habsburg (till Maria Theresia)

• תמירה צדקיהו-חסון, בית הבסבורג עדיין "חי" וקיים מתחת לרחובות וינה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2011