ברכת המעריב ערבים

ברכת המעריב ערבים היא אחת מברכות קריאת שמע של תפילת ערבית והראשונה שבהם.

עובדות מהירות ברכת 'המעריב ערבים' ...

ברכת 'המעריב ערבים'
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה. גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. יי צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים

הברכה על פי נוסח אשכנז

ברכות קריאת שמע של ערבית, כוללות שתי ברכות קודם קריאת שמע: אחת ארוכה – 'ברכת המעריב ערבים', וברכה קצרה – 'אהבת עולם'. לאחריה שתי ברכות נוספות: 'ברכת גאל ישראל' ו'ברכת השכבינו'.

הברכה נקראת כך משום שהיא פותחת במילים: ”אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים”, וגם נחתמת במילים: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים”.

Remove ads

מקור הברכה

בתחילת הברכה ישנו הבדל בין הנוסחאות השונות:

בנוסח אשכנז הנוסח הוא:”אשר בדברו מעריב ערבים, בחכמה פותח שערים, ובתבונה משנה עתים”. אמנם בנוסח עדות המזרח הנוסח הוא: ”אשר בדברו: מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עתים ומחליף את הזמנים”.

מקור נוסח עדות המזרח הוא בדברי האר"י בשער הכוונות^[1] וכפי שהובא בשערי תשובה:

וכ' בש"צ שכתוב בכתבי האר"י דצריך לדקדק ולומר מעריב ערבים בחכמה פותח שערים בתבונה ובזה רבים שנו ומעריבים ערבים עכ"ל וכעת לא מצאתי זה בכתבי האר"י ז"ל וגם בפע"ח בשם החברים נראה הסדר כמו שאנו נוהגים לו' בחכמה פותח שערים. ואמנם הרואה יראה כי המחבר ש"צ היה בידו כתבי האר"י ז"ל מדויקים

— שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ו

Thumb — מתוך מחזור לפסח בהוצאת רוו"ה (רדלהיים, 1832), עמ' ט. תחילת המערבית "ליל שמורים", לערבית יום טוב ראשון של פסח, עם הביכור "אזכרה שנות עולמים" שהוסיף רבי מאיר ש"ץ, משולבים בתוך תפילת הקבע. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 24

Remove ads

תוכן הברכה

סכם

פרספקטיבה

חתימת הברכה

לגבי נוסח חתימת הברכה, בנוסח אשכנז ישנו משפט שנוסף על נוסח ספרד, ובטור הביא את שתי הנוסחאות, ובשם אחיו רבי יחיאל כתב שהנוסח הנכון יותר הוא נוסח ספרד:

...וחותמת "ומבדיל בין יום ובין לילה בא"י המעריב ערבים" – זו היא נוסח ספרד. ונוסח אשכנז: "ומבדיל בין יום ובין לילה ה' צבאות שמו אל חי וקיים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד בא"י המעריב ערבים". וכתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל: ויותר נכון נוסח ספרד, כי אין זה מעין חתימה סמוך לחתימה. וליישב המנהג היה אומר אדון אבי ז"ל שאנו מתפללין "ה' ימלוך לעולם ועד" ויקויים הפסוק 'והיה לעת ערב יהיה אור' ויאיר לנו, והוי קצת מעין חתימה סמוך לחתימה.

— טור, אורח חיים, סימן רל"ו.

נוסח הברכה בשבת

בסידור רס"ג מופיע נוסח שונה לברכת המעריב ערבים, נוסח המיוחד לתפילת ערבית של ליל שבת^[2], לדעת שולמית אליצור, נוסח זה התחיל כפיוט, עד שהתקבע כחלק מנוסח התפילה הקבוע^[3].:

ברוך את ה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר כלה מעשיו ביום השביעי, ויקראהו עונג שבת, קדשו מערב עד ערב, התקין מנוחה לעמו ישראל כרצונו, גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור, ברוך אתה ה' המעריב ערבים

— סידור רס"ג

וכן נוסח שונה לתפילת ערבית של מוצאי שבת:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, המבדיל בין קודש לחול, ומצפין לנוגה חמה, וחותם בעד כוכבי רקיע, כדבר שנאמר האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום, ברוך אתה ה המעריב ערבים

— סידור רס"ג

אחרים התנגדו לכל שינוי בנוסח התפילה בין חול לשבת, כך למשל כתב רב עמרם גאון:

ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום ועונין ברכו, ומתחיל החזן אשר בדברו מעריב ערבים וגו', ומאן דאמר אשר כלה מעשיו, טעות הוא בידו. דשאילו מקמי רב נטרונאי מהו לומר אשר כלה מעשיו בערב שבת, והשיב כך מנהג בשתי ישיבות, אין אומרים אלא אשר בדברו. ואומר אהבת עולם בית ישראל, וקורין ק"ש ואמת ואמונה כדרך שאומרין בחול:

Remove ads