שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מערך ההסברה של חמאס
פעילות תקשורתית והסברתית של ארגון החמאס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מערך ההסברה של חמאס פועל מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ועוסק בפעילות תקשורתית והסברתית המכוונת בעיקר לציבור הפלסטיני, שתוצאתה היא גיוס פעילים מציבור זה על מנת לבצע פעילות טרור נגד מטרות ישראליות עבור חמאס, אחרי שהם עברו מבחנים והכשרה.
משנות ה-90 החלו דוברי חמאס בלתי רשמיים לקבל אחריות על פיגועי טרור שבוצעו נגד חיילים ואזרחים ישראליים. הדוברים פנו גם נגד תנועת הפת"ח, משום שהתנגדו לה עקב התקדמותה לעבר הסכמי אוסלו, ונגד פלסטינים על מנת להניא אותם משיתוף פעולה עם צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.
מערכת הביטחון הישראלית איננה מקלה ראש בהסברה זו של דוברות חמאס.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
בתחילה פעל מנגנון ההסברה רחוק מהמודיעין הישראלי וממנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.[1] בשנת 2002, אחרי הריגת סלאח שחאדה באינתיפאדה השנייה נחשף המנגנון, עקב רצון חמאס ליצור דה-לגיטימציה לישראל.[1] בשנת 2004 פעלה הסברת חמאס בהיקף רחב, שכלל פעילים צבאיים שהוכשרו בתקשורת כדי להפיץ מסרים בעולם נגד ישראל. חלק מפעילים אלה נהרגו בפעילות צה"ל ברצועת עזה.[1]
ב-2007 השתלט חמאס על עזה והקים ערוץ טלוויזיה, ערוץ רדיו ועיתונות כתובה. כדובר הזרוע הצבאית של חמאס מונה אבו עוביידה, וחשבונותיו בפייסבוק ובטוויטר נסגרו שוב ושוב.[1] במבצע צוק איתן חשף צה"ל ששמו של אבו עוביידה הוא חד'יפה סמיר עבדאללה אל-כחלות,[2] וחזר וחשף את שמו במלחמת חרבות ברזל.[3]
ב-2005 הקים פתחי חאמד את ערוץ הטלוויזיה אל-אקצא, וב-2008 פגע צה"ל בערוץ במבצע עופרת יצוקה. ב-2012 פעל שוב הערוץ מאולפן חדש, וב-2018 תקף צה"ל את תשתיות הערוץ.[1] חמאס שיקם את תשתית התקשורת, ופתח ערוצי תקשורת מחוץ לישראל, על מנת לשמר את קשריו עם העולם הערבי ועם פלסטינים מחוץ לישראל. חמאס גם הפיץ את עיתונו ללא תשלום, על מנת לקבוע את סדר היום הפלסטיני. לאחר מכן הפיץ חמאס את שבועון "אלרא'י", שהפך לסוכנות הידיעות הממשלתית של חמאס.[1]
חמאס הציג כניצחון כל עימות שלו עם צה"ל, והקים את תחנת הרדיו אל-קודס בלבנון, רדיו אל-קוראן אל-כרים בעזה ומקומון עזתי. ב-2019 עבר חמאס לפעילות ברשתות חברתיות על מנת לצמצם את הוצאותיו.[1]
פאוזי ברהום הוא דובר חמאס הרשמי והוותיק ביותר. משפחתו עסקה בחפירת מנהרות הברחה רבות ממצרים לישראל, והוא היה בין 415 מגורשי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון.
מ-2015 עומד סלאמה מערוף בראש מערך ההסברה של ממשלת חמאס.[4] מערך ההסברה מגדיר כל מקום שהותקף על ידי ישראל כאזור תפילה, טוען שההרוגים הם אזרחים ולא פעילי צבא, ועוקב אחרי כל הודעה של ישראל. מערך ההסברה של חמאס מבוסס על יצירת מידע כוזב. שבעת דוברי חמאס הבולטים הם חאזם קאסם, סלאמה מערוף, טאהר א-נונו, פאוזי ברהום, אבו עוביידה, אשרף אל-קודרה ועבד א-לטיף אל-קאנוע. לפי דוקטרינת חמאס והאחים המוסלמים, הריגת פעיל היא מתנה עבורו, משום שחמאס הוא תנועה דתית קיצונית.[1][5]
ב-17 באוגוסט 2024 נטש בכיר חמאס אוסאמה חמדאן ריאיון ב-CNN ממקום מושבו בקטר, אחרי שהמגיש ג'ים סקיטו (אנ') שאל אותו אם חמאס נושא באחריות למותם של רבבות עזתים במלחמת חרבות ברזל.[6]
באוגוסט 2024 חשף צה"ל כי חמאס זייף סקר שערך במרץ 2024 ח'ליל שקאקי על שיעור התמיכה של העזתים ביציאת חמאס למתקפת אוקטובר 2023. לפי תוצאת האמת, 64.4% סברו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל לא הייתה נכונה.[7]
בתגובה למערך ההסברה של חמאס, התחזה אלי יפרח מישראל לאילון פרי, ופרסם בג'ואיש כרוניקל על כוונת יחיא סנוואר להבריח את עצמו לסיני עם חטופים ישראלים דרך ציר פילדלפי. פרי פוטר מהעיתון,[8] וחבר הכנסת מאיר כהן דרש לחקור איך הגיעה הידיעה לפרי.[9]
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads