מרדכי וירשובסקי

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

וירשובסקי נולד בלייפציג שבגרמניה, להורים בעלי אזרחות פולנית. הוא נולד עם שיתוק ברגלו ובידו הימנית ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. למד בגימנסיה העברית "הרצליה" ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. באפריל 1955 קיבל תואר שני במשפטים.^[2] כעורך דין, החל לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב, אך במהרה עבר לכהן כיועץ המשפטי לנציבות המים, תפקיד אותו מילא בשנים 1955–1966. בתפקידו זה עבד מספר שנים על חוק המים התשי"ט. בין השאר הוא נשלח לפרו על ידי המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, לסייע לה בחקיקת חוקי מים. בשנת 1971 יצא לסייע בחקיקה דומה בניקרגואה.^[3]

משנת 1966 ועד 1977 שימש היועץ המשפטי של עיריית תל אביב.^[4] בשנים 1974–1976 פרסום דו"חות ביקורת נגד פעילות בלתי חוקית, לשיטתו, של העירייה בענייני תכנון ובנייה.^[5] מנגד טענו נגדו שדרישותיו מחבלות בפעילות תקינה של העירייה ומעכבות אישורי בנייה.^[6]

היה ממייסדי מפלגת שינוי בשנת 1974.^[7] בשנת 1977 נבחר מטעמה לכנסת, במסגרת התנועה הדמוקרטית לשינוי, וכיהן בה במשך ארבע קדנציות. בכל תקופת חברותו בכנסת היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כן שימש חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסות ה-9, ה-11, וה-12. בכנסת ה-12 שימש סגן יושב ראש הכנסת.

בשנת 1987 עבר לרצ ונבחר מטעמה לכנסת ה-12. בבחירות לכנסת ה-13, עת התמודדה מרצ בפעם הראשונה כסיעה מאוחדת, אך שנה מאוחר יותר נבחר למועצת העיר בתל אביב יפו כנציג רצ. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה שובץ במקום הרביעי ברשימת כח לגמלאים, שלא עברה את אחוז החסימה. לאחר שהפסיד בבחירות הפנימיות של מרצ לרשימתה לכנסת נבחר וירשובסקי למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת הירוקים ובין היתר כיהן כיו"ר הנהלת הסינמטק. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 הצטרף לרשימתו של אורן שחור ושובץ במקום השלישי, אך הרשימה לא נכנסה למועצת העיר.

וירשובסקי כיהן כיושב ראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל וכחבר נשיאות. בשנת 2001, יצא וירשובסקי, יושב ראש ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל, נגד הפגנות הנכים הגדולות בירושלים. יואב קריים, שכיהן אז כדובר מטה מאבק הנכים, התעמת עם וירשובסקי בעיתונות.^[8]

וירשובסקי היה פעיל בארגון יוצאי גרמניה ושימש יושב-ראש ועדת הכספים של הארגון.

בשנת 2000 זכה וירשובסקי באות יקיר קהילת הלהט"ב בישראל בצוותא עם שולמית אלוני^[9] ובשנת 2009 קיבל את אות יקיר העיר תל אביב-יפו. ^[10]

מרדכי וירשובסקי נפטר ב-1 במאי 2012 בביתו ונטמן בבית העלמין ירקון. הוא הותיר אחריו את רעייתו ויולה (לבית ישראל) ושני בנים.

Remove ads

עמדות ופעילות

סכם

פרספקטיבה

כחבר הכנסת וירשובסקי נאבק לביטול סעיף 351 לחוק העונשין, הוא הסעיף שאסר יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ואשר היה בתוקף עד 1988. בעקבות משבר מניות הבנקים נאבק וירשובסקי להעמיד לדין פלילי את מנהלי הבנקים שגרמו למשבר, לאחר שתחילה היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, החליט כי די בהדחתם של ראשי הבנקים שוויסתו את מניותיהם, ואין עניין לציבור בהמשך התביעה במישור הפלילי.^[11]

בשנות ה-80 וירשובסקי היה ממובילי היוזמה לביטול הצנזורה על מחזות, שעליה הייתה אחראית המועצה לביקורת סרטים ומחזות. החוק שיזם לביטול הצנזורה עבר לבסוף ביולי 1989.^[12] על הצנזורה הוא אמר: "עצם קיומה של הצנזורה בישראל בשנת 2002 מעיד על אנכרוניזם ועל כך שהדמוקרטיה שלנו היא בערבון מוגבל מאוד. ... מי הם אנשי אותה מועצה שקובעים לעצמם עמדה לגבי מה חושב או מה יכול האזרח לחשוב? קיום המוסד הזה הוא סכנה לחופש הדעות והמחשבה".^[13]

בשנת 1989 וירשובסקי יזם תיקון ל"חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק", שירחיב את ההגבלות על פרסומת למוצרי טבק. אולם החקיקה הושלמה רק לאחר שעזב את הכנסת.^[14]

וירשובסקי גם יזם את חקיקת חוק חובת המכרזים (התשנ"ב-1992),^[15] שעיגן בספר החוקים את העיקרון המחייב כל רשות ציבורית בישראל לערוך מכרז פומבי בטרם תכרות חוזה מול ספק פרטי כלשהו.^[16]

בשנת 2008 התראיין לסרט התיעודי של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה", והביע את עמדתו כנגד הצעתו של סמי עופר להוסיף לשם מוזיאון את שמו כאשר אינו תורם מעל 50% לאגפים השונים, ובעקבות כך נדחתה בקשתו לכך.

Remove ads

מרדכי וירשובסקי

ביוגרפיה

עמדות ופעילות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on