משה וילבושביץ

משה וִילבּוּשֶביץ (1 במאי^[1] 1869 – 13 ביולי 1952) היה ממציא ויזם ציוני סוציאליסט. ממציא התהליך המודרני לייצור מרגרינה ומפתח "לחם חי", לחם העשוי מטחינת גרעיני [חיטה מונבטים.

משה וילבושביץ
Вильбушевич Моше (Моисей)

משה וילבושביץ, 1940 לערך
לידה	1 במאי 1869 הורדנה, בלארוס
פטירה	13 ביולי 1952 (בגיל 83) חיפה, ישראל
מדינה	רוסיה הלבנה, ישראל
השכלה	אוניברסיטת ציריך
עיסוק	ממציא ויזם
תרומות עיקריות
המצאת התהליך המודרני לייצור מרגרינה ופיתוח "לחם חי", לחם העשוי מטחינת גרעיני חיטה מונבטים

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

נולד באחוזת לוסוסנה שבסמוך לעיר גרודנו, ברוסיה הלבנה, למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, זאב, היה בעל טחנת קמח, ומשה (יחד עם אחיו נחום) בילה זמן רב במקום ואף ערך ניסויים ושכלולים שונים במנגנוני המכונות. הוא הושפע מכתביו של לב טולסטוי וחש רגשות אשמה על כך שמשפחתו "מנצלת פועלים". לפיכך עזב בגיל צעיר את ביתו והחל לנדוד. הוא למד באוניברסיטת ציריך, ובזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בשווייץ, שם נודע כמהפכן עד כי לנין הציע לו לחזור עמו לרוסיה באותו קרון רכבת, אך וילבושביץ סירב. רכושו הרב ברוסיה הוחרם על ידי השלטונות הבולשביקים, והוא קיבל עובדה זו באהבה.

בשנת 1919 עלה לארץ ישראל. אמונתו הייחודית הייתה שהשלום לעולם יבוא על ידי תזונה נכונה ובריאה לכל, לפיכך החל לעסוק בהנדסת מזון כדי לפתח מזונות עשירים וזולים. הוא גם היה חלוץ פרסומי התזונה בעברית עם ה"לוחות לחשבונות תזונה", שפרסם החל משנת 1931. כסוציאליסט ביקש שהקרן הקיימת תשקיע מכספי העם היהודי בפיתוח התעשייה העברית בארץ ישראל ולא תותיר תחום זה להון הפרטי בלבד, אולם ההנהגה הציונית לא ראתה בתעשייה תחום הראוי להשקעת ההון הציבורי.

הוא עסק גם באסטרונומיה כתחביב ועל מבנה המעבדה שהקים בהר הצופים בירושלים הקים טלסקופ.^[2] במכתב לרבקה אהרונסון מה-20 במרץ 1912 כתב אבשלום פיינברג, שאחותו שושנה נשאה לנחום וילבוש אחי משה וילבושביץ, את דעתו על משה (נכתב: מוזה) ועל כל משפחת וילבושביץ:

אחיו של [נחום] וילבוש - מוּזה וילבּוּשביטש – הלא מכר פאטנט אחד, ומשוגע הנהו כמו כל המשפחה.

— אבשלום פיינברג, מכתבים לרבקה אהרונסון

משנת 1892 היה נשוי לפוליה לבית כהן, עד מותה בשנת 1921. באמצע שנות השלושים עזב את חיפה ועבר לירושלים, שם הקים את "מעבדת משה" ליד האוניברסיטה העברית. במותו ציווה את הבניין לרשות האוניברסיטה.^[3] משה וילבושביץ נפטר בשנת 1952, ולבקשתו נקבר בכפר גלעדי ליד קברה של אשתו.^[4][5]

פיתוח "לחם חי"

"לחם חי"

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

וילבושביץ פיתח שיטה לטחינת חיטה אשר הושרתה במים במשך 12 שעות ואפיית לחם מחיטה זו. בשיטה זו נוצר לחם בעל מרקם מיוחד וערכים תזונתיים גבוהים ביותר.^[6] תחילה נאפה הלחם במאפיית "דגניה" בנחלת יצחק ומאוחר יותר הוקמה מאפיית "לחם חי" בחולון.^[7]

פיתוח תהליך ייצור המרגרינה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ב-1913 השתלמו משה ואחיו נחום במפעל למיצוק שמנים בסנקט פטרבורג. לאחר מכן הקימו את מפעל "שמן תעשיות".

אילן יוחסין

זאב וולף וילבושביץ זאב וולף וילבושביץ

גדליהו וילבושביץ גדליהו וילבושביץ

משה וילבושביץ משה וילבושביץ

מניה שוחט מניה שוחט

ישראל שוחט ישראל שוחט

נחום וילבוש נחום וילבוש

וילבוש וילבוש

גדעון שוחט גדעון שוחט

זהרה וילבוש זהרה וילבוש

וילבוש וילבוש

אלונה איינשטיין אלונה איינשטיין

אריק איינשטיין אריק איינשטיין

ג'ף וילבוש ג'ף וילבוש

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "משה וילבושביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1705
• מניה שוחט, משה וילבושביץ, בן השבעים, דבר, 30 באפריל 1939 (1 במאי 1939)
• משה וילבושביץ, מעריב, 14 ביולי 1952 (עם מותו)
• אחרי ארונו של משה וילבושביץ, דבר, 15 ביולי 1952
• לזכרו של משה וילבושביץ, דבר, 13 באוגוסט 1952
• ד. א., שני מסעות, דבר, 4 בספטמבר 1952
• דב אשבל, לזכר נעדרים: משה וילבושביץ, דבר, 13 באוגוסט 1962
• ש. זרחי, המצאה מהפכנית בייצור־קרח, דבר, 27 באוקטובר 1949
• ז. שוהם, משה וילבושביץ, הארץ, 13 באוגוסט 1952
• מוקי צור/מניה שוחט מתוך "העלייה השנייה: אישים" באתר מט"ח