נאוה ברק-זינגר

נָאוָה ברק-זינגר (נולדה ב-8 באפריל 1947) היא אשת חינוך ופעילה חברתית ישראלית. נשיאת עמותת עלם, ומשמשת בתפקידים ציבוריים נוספים. הייתה אשתו של אהוד ברק בשנים 1969–2003, ובכך הייתה גם רעיית ראש ממשלת ישראל בשנים 1999–2001^[1].

נאוה ברק-זינגר

לידה	8 באפריל 1947 (בת 78) המנדט הבריטי טבריה, פלשתינה (א"י)
שם לידה	נאוה כהן
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
בן זוג	אהוד ברק ‏(1968–2003)‏ שלום זינגר‏ (2009 ואילך)‏
מספר ילדים	3
הרעייה של ראש ממשלת ישראל ה-10 6 ביולי 1999 – 7 במרץ 2001 (שנה ו־8 חודשים) → שרה נתניהו עליזה אולמרט ←

ביוגרפיה

נולדה וגדלה בטבריה, כנאוה כהן לאב שניהל סניף של בנק לאומי ולאם שעבדה בסוכנות היהודית. בילדותה, הייתה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד, רקדה ריקודי עם, והשתתפה במופעי סקי מים בפסטיבלי הכנרת^[2]. את שירותה הצבאי עשתה בחיל המודיעין^[3], ובמהלכו, הכירה לראשונה את אהוד ברק (אז, "ברוג"), בעלה-לעתיד^[3].

לאחר סיום שירות הצבאי למדה ספרות אנגלית וערבית באוניברסיטה העברית. שם, בחורף 1968, פגשה בשנית את ברק, שהיה אז סרן בצבא, ולמד מתמטיקה ופיזיקה^[3], והשניים נישאו^[4]. ברק עבדה כמורה לאנגלית בחטיבת ביניים בכפר-סבא במשך 25 שנים. היא בוגרת קורס ניהול מלכ"רים ומוסדות תרבות באוניברסיטת תל אביב.

כשהייתה נשואה לאהוד ברק לזוג נולדו שלוש בנות. בשנת 2003, לאחר 34 שנות נישואים, החליטו היא וברק להפרד^[5]. ב-2009 נישאה בשנית, לאיש העסקים שלום זינגר^[6][7].

תפקידים ציבוריים

רעיית ראש הממשלה

בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלת ישראל (2001-1999), התרכזה בסיוע בהתנדבות לנוער במצוקה. לאחר בחירות 1999, ובעקבות הקשר האישי שיצרה עם הילרי קלינטון במסגרת ביקורה עם בעלה ראש הממשלה, קיבלה את עצתה להתמקד בנושא הנוער והצעירים במדינה.

נשיאת "עמותת עלם"

החל מ-1996 מכהנת כנשיאת עמותת "עמותת עלם", כשבחלק מהתקופה, פעילות זאת היא בשכר. בתפקידה זה, היא פועלת למען הנוער בסיכון, מלווה מקרוב בני נוער וקשייהם, ומגייסת למענם משאבים. היא ליוותה הקמה של מיזמים כגון בתי קפה "הפוך על הפוך" למפגש בין בני נוער ואנשי מקצוע, פרויקט ניידות, הפיקוח לאיתור בני נוער בסיכון ופרויקט לחינוך לזוגיות נכונה בבתי ספר.

בשנת 2000, יזמה את השתתפותה של קלינטון בקמפיין "עמותת עלם" נגד אלימות במשפחה, אשר חתמה בבית ראש הממשלה יחד עם חברי כנסת, על אמנה נגד אלימות, ביקרה בפרויקטים של העמותה, ותרמה להעלאת המודעות ל"עלם"^[2].

יו"ר אגודת הידידים של המרכז הרפואי רבין (ביילינסון)

שמשה בהתנדבות בתפקיד יו"ר אגודת הידידים של המרכז רפואי רבין במשך כ-20 שנה, ולאחר סיום תפקידה כיושבת-הראש, ממשיכה להיות חברת הוועד המנהל של העמותה.

התנדבות בארגונים נוספים

ברק-זינגר חברת ועד מנהל בליגה לידידות אמריקה ישראל. לאורך השנים, התגייסה לסייע לארגונים דוגמת האגודה למלחמה בסרטן, האגודה למלחמה באיידס, בית החולים תל השומר, והעמותה לילדים החולים בתסמונת דאון. כמו-כן, לאחר הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום, נרתמה לגיוס תרומות לקרן שהוקמה לסיוע לנפגעים^[8].

הוקרה

• תחת נשיאותה, זכתה "עמותת עלם" בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים לשנת 2002–2003^[9]
• ב-יולי 2019, זכתה "עלם" בפרס העמותה האפקטיבית במסגרת אות האפקטיביות של ארגון מידות, המוענק לארגונים ללא כוונת רווח ולפרויקטים שפעילותם מחוללת השפעה ושינוי משמעותי בחברה^[10].

לקריאה נוספת

• אילן בן-עמי, עידית נבו (ע), האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, תל אביב-יפו: מטר - הוצאה לאור, 2010. נאוה ברק, עמ' 225–242.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נאוה ברק-זינגר בוויקישיתוף

• נילי מנדלר, ‏נאוה בבית?, באתר גלובס, 20 בינואר 2000
• רון לוין, "איך אפשר להגיד על אהוד שהוא בוגד?", באתר nrg‏, 5 בינואר 2001
• רז שכניק, "בזמן מבצע אנטבה גרנו מעל יוני נתניהו וזוגתו ברוריה. אהוד צילצל ובקול סדוק סיפר לי שיוני נהרג והטיל עליי לבשר לה. ניסיתי לומר לה שיוני נפצע, אבל היא הבינה. נשארנו חבוקות דקות ארוכות", באתר ידיעות אחרונות, 4 באוגוסט 2021
• דורון אביגד, ‏נאוה ברק-זינגר מספרת למה החיים כאשת רה"מ רק גרמו לה להתרחק מהפוליטיקה, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2021