נדב ארגמן

נדב ארגמן (נולד בי"ח באב ה'תש"ך, 11 באוגוסט 1960) הוא איש שירות הביטחון הכללי שכיהן בשנים 2016–2021 כראש השב"כ. קודם לכן כיהן כסגן ראש השב"כ, ראש אגף מבצעים, ונציג השב"כ בארצות הברית.^[1]

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

ארגמן נולד לעמירם ותקווה ברמת השרון^[2] וגדל, מגיל שנתיים, בקיבוץ חמדיה.^[3] עם גיוסו לצה"ל בשנת 1978 התנדב לסיירת מטכ"ל ולאחר מכן עבר לשירות ביחידה מובחרת אחרת של אמ"ן^[4] ויצא לקורס קצינים.

בשנת 1983 התגייס לשב"כ ושימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה. בשנים 2003–2007 שימש כראש אגף המבצעים בשב"כ ובשנים 2007–2011 שימש ראש מערך האבטחה של השב"כ בצפון אמריקה.^[5] בשנים 2011–2014 שימש כסגן ראש השירות.^[6] בין היתר פיקד על המבצע בו נהרג בסיכול ממוקד מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, בנובמבר 2012, בתחילת מבצע עמוד ענן.^[7]

בספטמבר 2014 הושאל לוועדה לאנרגיה אטומית.^[8] בספטמבר 2015 שב לכהן כסגן ראש השירות, עם מינויו של רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה.

ראש השב"כ

בפברואר 2016 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנותו לראש השב"כ הבא.^[9] ב-8 במאי 2016 נכנס לתפקיד ראש השב"כ והחליף את קודמו יורם כהן. עם כניסתו לתפקיד הציג תוכנית עבודה בת חמש נקודות, ובראשן העצמת יכולות השב"כ בתחומי הטכנולוגיה והסייבר.^[10] באמצע שנת 2017 אמר ארגמן כי פעילות הסייבר של השב"כ ושותפיו תרמה, מאז תחילת 2016, לאיתורם של למעלה מאלפיים מפגעים בודדים פוטנציאליים.^[11] בשנת 2019 פורסם כי קרוב לשליש מכוח האדם בשב"כ הם אנשי טכנולוגיה.^[12] ארגמן הכפיל את מספר הנשים המכהנות בתפקידים בכירים בשירות, והורה על שילוב נשים בתפקידי שטח ייחודיים.^[13] ארגמן הניע שינוי ארגוני לאיחוד גורמי הטכנולוגיה, הסייבר ומודיעין האותות לגוף מרכזי אחד. הוא יצר מערכת יחסים טובה והסכם מפורט בין אמ"ן לשב"כ על מנת למנוע בזבוז משאבים ופגיעה ביכולת המבצעית כתוצאה ממריבות סביב אחריות ותקציבים, ושיפר את שיתופי הפעולה עם גופי מודיעין של מדינות ידידותיות בעולם.^[14]

בסקירה שנתן ביולי 2016 דיווח על ההתעצמות של חמאס ברצועת עזה, והתגברות הממסד הצבאי, אך העריך שהחמאס היה מצוי במצוקה אסטרטגית בשל בידוד מדיני. את הרגיעה היחסית מול רצועת עזה ייחס לכך שחמאס נרתע מפעולה בשל היעדר מוכנות מספקת ומדיניות ישראלית מאוזנת. הוא ציין גם שהחמאס פועל לערעור היציבות ביהודה ושומרון, שם פחת מספר הפיגועים בשל פעולות מערכת הביטחון הישראלית.^[15]. בתקופת העימותים בהר הבית בשנת 2017 הביע תמיכה בהסרת גלאי המתכות שהוצבו בשערי הר הבית.^[16] לאחר פיגוע הדקירה בשגרירות ישראל בירדן נשלח ארגמן לירדן לדון בשחרור המאבטח שהותקף ואנשי השגרירות שהיו נצורים בה. בשנת 2018 פורסם כי הוא עמד בקשר הדוק עם ראשי המודיעין הכללי של מצרים, כדי להביא לרגיעה ברצועת עזה.^[17] ב-2021, הבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית שנועדו להתקיים עמדו בסימן ניצחון צפוי לחמאס, וכתוצאה מכך ארגמן פעל למנוע את הוצאת הבחירות לפועל, ובסופו של דבר הן בוטלו.^[18]

גישתו לערביי ישראל הייתה שיש לחזק את המתונים והמשתלבים ולפעול בעוצמה נגד הקיצונים והמתבדלים. הוא טען שחלקים גדולים מהתקציבים שהמדינה העבירה לרשויות הערביות הגיעו לידי משפחות פשע.^[19]

עוד לפני מבצע שומר החומות טען ארגמן, בניגוד לעמדת צה"ל, שחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד חמאס,^[19] אך דרישתו לא נתקבלה. עם זאת, השב"כ בראשותו לא זיהה ולא התריע מראש על המהומות בישראל שנלוו למבצע שומר החומות.^[19] לאחר מבצע שומר החומות דרש ארגמן לבצע סיכול ממוקד ביחיא סנוואר, אך גישתו נדחתה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון.^[20]

לאחר פרישתו מהשב"כ

בשנת 2023 נמנה עם מתנגדי הרפורמה המשפטית. לדבריו, "זה שינוי משטרי, הפיכה משפטית של ישראל לדיקטטורה".^[21] הוא גיבה הפסקת התנדבות למילואים, כשהוא מטיל את האחריות לכך על נתניהו.^[22]

בינואר 2025 מונה ליועץ אסטרטגי בכיר בחברת קוגנייט.^[23]

במרץ 2025 התראיין ארגמן בחדשות 12 שם דיבר בין היתר על יחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי ״אם ראש הממשלה יפעל בניגוד לחוק - אומר כל מה שאני יודע״. בעקבות הדברים הוגשה נגדו תלונה במשטרה והוא נחקר בחשד לסחיטה באיומים,^[24] ובאוגוסט סגרה הפרקליטות את התיק מאחר שהדברים שאמר אינם מגלמים עבירה פלילית.^[25]

נדב ארגמן

ביוגרפיה

ראש השב"כ

לאחר פרישתו מהשב"כ

חיים אישיים והשכלה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on