שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
נחשים ארסיים
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
נחשים ארסיים הם מיני זוחלים מתת־סדרת הנחשים המסוגלים לייצר ארס, שבו הם משתמשים להריגת טרף, להגנה ולסיוע בעיכול טרפם. רק כ-20% מכלל הנחשים בעולם הם ארסיים בעלי שיני ארס קדמיות[1].


מנגנון הארס
הארס מועבר לרוב על ידי הזרקה באמצעות ניבים חלולים או מחורצים (ישנם כמה נחשים ארסיים שאינם בעלי ניבים מפותחים). נחשים ארסיים נפוצים מונים מינים ממשפחות הפתניים (הקטלניים ביותר), הצפעיים, השרפיים וכמה מהזעמניים. רעילות הארס מסומנת לרוב כך: LD50, ראשי התיבות "Lethal Dose,50%", ("מינון קטלני,50%"). ארס הנחש עשוי להיות בעל תכונות נוירוטוקסיות (פגיעה במערכת העצבים) והמוטוקסיות (פגיעה במערכת הדם)[2].
רמת סיכון
רמת הסיכון הפוטנציאלי לבני האדם תלויה במספר גורמים:
- רמת התוקפנות של הנחש, אשר משפיעה על הסבירות שהנחש אכן יכיש אדם
- כמות ארס המוזרקת בעת ההכשה,
- יעילות מעבר הארס בגוף האדם ומיקום הנשיכה בגוף.
- רמת הרעילות של הארס
נחשים תת-ארסיים
ישנם נחשים תת-ארסיים, שהם בעלי זוג שיניים מוגדלות ומעוקלות אחורנית הנמצאות בחלק הפנימי של הלסת העליונה. השיניים מחורצות בתעלה דרכה זורם הארס אל פצע הנשיכה. לצורך העברת ארס לטרף, על הנחש להכניס חלק מגוף הטרף אל עומק פיו ואז לחדור לתוכו, ומכאן הקושי שלהם להכיש טרף גדול, אף שהנחש מסוגל להעביר את איבר הטרף (או אצבעו של אדם) למיקום הנדרש במהירות יחסית. ארסם של רוב הנחשים המכונים חצי-ארסיים או תת-ארסיים חלש מכדי לסכן אדם (למעט אנשים שאלרגיים לארס), אך ישנם מקרים יוצאי דופן - כגון נחש העפאים ונחש זרדים - שנחשבים קטלניים. רוב הנחשים התת-ארסיים מצויים במשפחת הזעמניים, המונה מינים רבים שאינם ארסיים כלל, כמו זעמן שחור.
הנחשים הארסיים ביותר בעולם
בהודו ישנם מינים ארסיים רבים. הקטלניים מביניהם המכונים "4 הגדולים" (אנ') הם: קוברה הודית, קרייט מצוי, צפע הודי (או צפע ראסל) ואפעה קריני.
Remove ads
נחשים ארסיים בישראל
ערך מורחב – נחשים ארסיים בישראל
בישראל, מתוך 41 מיני נחשים, ישנם 9 מינים ארסיים[4], ו9 מינים תת-ארסיים אשר לרוב לאנשים אינם מסוכנים[5]:
נחשים ארסיים
צפע מצוי | ![]() |
עכן חרטומים | ![]() |
אפעה מגוון | ![]() |
צפע חרמון | עכן גדול | ![]() |
שפיפון הנגב | ![]() | |
שרף עין גדי | ![]() |
עכן קטן | ![]() |
פתן שחור | ![]() |
נחשים תת-ארסיים
ערך מורחב – נחשים תת ארסיים בישראל
ארבע-קו מובהק | ![]() |
נחש כיפה מזרחי | ![]() |
עין-חתול אדמדם | ![]() |
ארבע-קו מצרי | ![]() |
תלום-קשקשים מצוי | ![]() |
עין-חתול אפור | |
מחרוזן מגוון | ![]() |
תלום-קשקשים מדברי | עין-חתול חברבר | ![]() |
הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה כאשר כ–95% ממקרים אלו הן הכשות של צפע מצוי. רוב המקרים מתרחשים בין אפריל לספטמבר.
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
אברהם ארבל, דרך נחש, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- מדריך קל לזיהוי נחשים בישראל
נחשים ארסיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads