שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ניר מטרסו
קומיקסאי, אנימטור ומוזיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ניר מטרסו (נולד ב-1972 ומתגורר בעיר תל אביב) הוא קומיקסאי, אנימטור ומוזיקאי ישראלי. היה חבר להקת המהפכה המיותרת בגלגולה הראשוני, אך התפרסם בעיקר בזכות פרסומי הקומיקס שלו. את המוזיקה שלו לא פרסם בשמו האמיתי עד שנת 2014, אז פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, זרע לוויתן. בשנת 2020 הוציא את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה"[2].
Remove ads
קריירה
סכם
פרספקטיבה
קריירה מוזיקלית
מטרסו התחיל את דרכו כגיטריסט להקת הפאנק הישראלית נ"מ בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר מכן הצטרף כגיטריסט ללהקה הישראלית המהפכה המיותרת בשנת 1991. יחד איתם הוציא את אלבומם הראשון, "המהפכה המיותרת". אחרי הופעתם הראשונה עזב, אך חזר תוך זמן קצר מחוסר מעש[3]. במשך השנים פרסם שירים שונים ללא שמו האמיתי, ואף הוציא מיני-אלבום בשם "צ'רלי קצ'רלי" בשנת 2004[4] בשם הבדוי צ'רלי קצ'רלי.
רק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החל מטרסו ליצור מוזיקה כמפיק מוזיקלי. בנוסף, הוא יצר מספר משחקי קופסה מוזיקליים בהם משחקים על תיבות נגינה[5]. בשנת 2014 פרסם את אלבום הסולו הראשון שלו, "זרע לוויתן", תחת שמו האמיתי. האלבום מורכב אך ורק משירים שאותם הוא כתב ושר לבדו. כשנשאל בראיון למגזין "Time Out תל אביב" למה פרסם את האלבום עם שמו האמיתי, ענה כי "לא רציתי שזה יהיה אלבום של צ'רלי קצ'רלי, כי הוא יותר אוונגרדי ופחות טקסטואלי, ופה מופיעים שירים בעברית"[5].
בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.
אנימציה
מטרסו התפרסם בעיקר בעבור האנימציה שלו. בסרטים הכוכב הכחול, משהו טוטאלי ו"סינדרום בנטביץ'" של גור בנטביץ' הוא יצר את קטעי האנימציה המשולבים בין הקטעים. מטרסו נחשב גם לאחד מחלוצי אמנות המדיה החדשה בישראל[5], ועובד גם כיוצר קליפים מונפשים.
קריירת קומיקס
את קריירת הקומיקס שלו התחיל בשנת 1997, כאשר יצר את אנתולוגית הקומיקס "ביצים וקציצות: חלליות", שם כתב את כל הסיפורים (להוציא שניים של אתגר קרת ורואי לינד עם ג'ק דניאלס) בחלק הראשון, כולל הסיפור הפותח והסיפור החותם[6]. בתור מאייר עיצב את הלוגו של אתר ההאקרים המחתרתי Y2HACK, והעמיד מיצגים שונים בבית ביאליק ומוזיאון הילדים חולון[7].
בשנת 2020 פרסם את הרומן הגרפי הראשון שלו, "הקסטה השחורה"[8], וזכה לתשומת לב תקשורתית רחבת היקף. במגזין ספרים של הארץ הוקדשה לספר כתבה שלמה, בה תואר כ"ספר בלשים מרהיב", ו"ביוגרפיה של אחד האמנים האלטרנטיביים המעניינים בארץ, וגם הרהור על איך המרדף אחר משהו מספק יותר מהשגתו"[9]. רבקה מיכאלי כתבה בעיתון כלכליסט על הספר בין היתר כי "ספרו של ניר מטרסו "הקסטה השחורה" (הקיבוץ המאוחד) מפתיע, מלא הומור ועניין. זה ספר חכם של מחבר מחונן"[10].
בבלוג "הספרים ואני" נכתב על הספר כי "העיצוב של הספר לא פחות מנפלא בעיני, מהאיורים המגוונים והמסוגננים, עד הטיפוגרפיה, בחירת סוג הנייר ואפילו הפורמט של הכריכה הקשה בצבע שחור שמזכיר בצורה מסוימת את צורת הקסטה, כל דבר כאן עוצב בקפידה ומייצר אריזה שלמה ומסוגננת"[11].
הספר סוקר ומטרסו אף רואיין לפודקאסט 'מה שכרוך' מבית תאגיד השידור הישראלי כאן[12].
Remove ads
עבודות
אלבומים
- המהפכה המיותרת – 1997
- אסטרומנטלי – 1998
- צ'רלי קצ'רלי – 2004 (מיני אלבום)
- זרע לוויתן – 2014
ספרים
- ביצים וקציצות: חלליות – 1997 (אנתולוגיה)
- הקסטה השחורה – 2020
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ניר מטרסו
ניר מטרסו, ברשת החברתית פייסבוק
ניר מטרסו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניר מטרסו, ברשת החברתית אינסטגרם
ניר מטרסו, סרטונים בערוץ היוטיוב
ניר מטרסו, סרטונים באתר Vimeo
ניר מטרסו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ניר מטרסו, באתר ספוטיפיי
ניר מטרסו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ניר מטרסו, באתר AllMusic (באנגלית)
ניר מטרסו, באתר Discogs (באנגלית)
ניר מטרסו, באתר בנדקמפ
ניר מטרסו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads