נרגל שראצר

נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר (באכדית: Nergal-šar-uṣur, שפירושו: "האל נרגל נצור את המלך") או נריגליסאר, היה מלך בבל בתקופה הנאו-בבלית בין השנים 556-560 לפנה"ס. הוא נשא לאישה את קשַּיה (Kaššaia) בתו של המלך נבוכדנצר השני, והיה גיסו של קודמו אמל-מרדוך אותו רצח וגם תפס את מקומו .

נרגל שראצר

לידה	המאה ה־6 לפנה״ס
פטירה	556 לפנה״ס
מדינה	בבל
בן או בת זוג	Kaššaya
ילדים	לבאשי-מרדוך, Gigitum

נרגל שראצר מוזכר בתעודות בבליות שעוסקות בענייני כלכלה ומינהל כשר נכבד. הוא עלה לשלטון בגיל מתקדם, את גיסו רצח בגלל שלא ייצג את האינטרסים של האוליגרכיה הבבלית. על פי התעודות הבבליות הוא ניהל מסעות מלחמה ב-556/557 לפנה"ס והגיע עד קיליקיה בניסיון להחזיר לבבל את השלטון עליה. הוא מופיע ברשימת המלכים הכשדיים, למרות שלא ידוע אם היה ממוצא כשדי או שהיה במקורו מילידי בבל. לא היה לו קשר דם לנבוכדנצר. לאחר מותו בשנת 556 לפנה"ס ירש אותו בנו לבאשי-מרדוך.

במקרא

נרגל שראצר מופיע בספר ירמיהו כאחד מקציניו הבכירים של נבוכדנצר השני אשר השתתפו בכיבוש ירושלים. בירמיה, פרק לט פסוק ג, בסיפור על כיבוש ירושלים בשנת 586 לפנה"ס נכתב: ”בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ אֶל-יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ. בְּעַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר. וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר סַמְגַּר-נְבוּ שַׂר-סְכִים רַב-סָרִיס נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב-מָג וְכָל-שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.” רבים מהחוקרים סוברים שהקצין הבכיר המופיע במקרא בתואר רב מג (רב מג הוא תואר של מפקד רם דרג), הוא אותו מלך שעלה למלוכה בבבל.^[1]

בפסוקים שצוטטו יש חזרה על שמו של נרגל שראצר מה שהוביל את החוקרים לחשוב שכנראה חל שיבוש מסוים בפסוקים הללו והתפקיד של נרגל שראצר הוא סמגר. טענה זו מקבלת אישוש ממנסרה של נבוכדראצר ב' שם כתוב שנרגל שראצר הוא איש סין-מגר (ככל הנראה שם אזור שנרגל שראצר הוא מושלו).^[2]

לקריאה נוספת

• הערך נרגל שר-אצר, אנציקלופדיה מקראית כרך ה, עמ' 105, 926

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נרגל שראצר בוויקישיתוף