סוחר רחוב

מקומות ריכוז

סוחרי רחוב המוכרים מאכלי רחוב נמצאים בדרך כלל בפארקים, באזורי בילוי של ילדים ונוער, במסיבות רחוב וכיוצ"ב. סוחרים כאלה הם מוכרי תירס חם, אשר דוכנם כולל דוד מים גדול עם קלחי התירס, שערות סבתא, תפוחים מסוכרים. בחופים נמכרים שלגונים, הנישאים בתוך ארגז קלקר.

באזורי תיירות, אזורים הומי אדם, בפסטיבלים ובסביבות מרכזי תחבורה ציבורית ניתן למצוא סוחרי רחוב המוכרים תכשיטים, חפצי נוי ואביזרי אופנה. מגוון דומה של סחורות נמכר באירועי מדרחוב (הלחם של מדרכה ורחוב), שחלקם מתקיימים בקביעות, כמו למשל מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, המתקיים בימי שלישי ושישי.

סוג נוסף של סוחרי רחוב הם כאלה המוכרים תוצרת חקלאית. אלו מוכרים את התוצרת באזורי מסחר ועסקים המרוחקים משווקים קבועים.

Remove ads

מעמד חוקי

הפעילות של סוחרי רחוב יכולה להימצא על טווח נרחב שבין "חוקית" ל"בלתי חוקית", כאשר פעילות חוקית יכולה להתקיים תחת רישוי (אם נדרש) או ללא רישוי. מידת חוקיות פעולתם של סוחרי רחוב נוגעת גם לנושא מיסוי - האם פעילותם הכלכלית "מוצהרת" לצורכי מס (גם אם לא חייבת בו) או לא. נושא נוסף הנוגע לחוקיות הוא סוג הסחורה הנמכרת ומקורה - ישנם סוחרי רחוב המוכרים מוצרים מזויפים, בהם סיגריות, בשמים, משקאות חריפים, תקליטורי מוזיקה וסרטי די.וי.די., גאדג'טים ומכשירי חשמל. לעיתים גם מדובר בסחורה גנובה.

סוחרי רחוב עשויים להכריז על מרכולתם בקריאות רמות, וליצור מפגעים כחסימה של מדרכות או הצטברות פסולת או לכלוך סביב דוכנם.

בשל כל אלה, לעיתים קרובות מתערבות רשויות מקומיות באסדרת פעילותם של סוחרי רחוב. לעיתים מחייבות הרשויות רישוי להצבת דוכן, אך יש רשויות האוסרות על כך לחלוטין ופועלות לסילוקם של סוחרי רחוב. גם באירועים סגורים לרוב נדרש תשלום למארגני האירוע על מנת להפעיל דוכן.

ישראלים צעירים הנוסעים לטיול ממושך בחו"ל מתפרנסים לעיתים כסוחרי רחוב. התופעה נפוצה בין השאר בקרב מטיילים ביפן ובארצות הברית. תופעה זו לרוב אינה חוקית.

סוחרי רחוב בפארק ביפן
סוחר רחוב המוכר תקליטורים מזויפים
סוחרי רחוב המוכרים מזון באירוע שנתי באיטליה הקטנה בניו יורק

Remove ads

קישורים חיצוניים