שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
סטריאוטיפים על להט"בים
הכללות או השמצות שאינן מבוססות על קהילת הלהט"ב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
סטריאוטיפים על להט"בים הם הכללות, דעות או דימויים קונבנציונליים המבוססים על נטיות מיניות או זהויות מגדריות של להט"בים. חלק מהסטריאוטיפים קשורים ללהט"בופוביה.[1][2][3]
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
על כלל חברי הקהילה
סכם
פרספקטיבה
דת
בעוד שאנשים להט"בים הם בדרך כלל חילונים, הקמפיין לזכויות אדם מקדם את הרעיון שבו אדם יכול להיות גיי ודתי בו זמנית.[4] פעילים להט"בים דתיים פועלים לגשר על הפער בין דת ללהט"ב ולהפוך את העדות לידידותיות יותר בקהילה. פרוטסטנטים רבים פתחו את שעריהם והכנסייה המאוחדת של ישו (אנ') מקבלת אנשי דת גאים מ-1972.[5] אנשי דת גאים מתקבלים גם בכנסייה האפיסקופלית ובכנסייה הפרסביטריאנית של ארצות הברית.[6] כוח המשימה הלהטב"קי הלאומי עבד עם אנשים יהודים שמשתייכים גם לקהילה הגאה.[7] ארגונים, כגון קשת, ממשיכים לעבוד עם חברי הקהילה הגאה היהודים, הן כדי להעלות את המודעות לנושאים להט"בים בקהילות היהודיות והן לנושאים יהודיים בקהילה הגאה.
רצח ואלימות
פעילי זכויות להט"ב נלחמו נגד ייצוגים בדיוניים של להט"בים המתארים אותם כאלימים וכרצחניים. הסופר האמריקאי, ברנט הארטינגר (אנ') ציין כי: ”סרטי הוליווד בעלי תקציב גדול עד אולי בפילדלפיה ב-1993 שהציגו דמויות גבריות הומוסקסואליות הגדירו אותם כנבלים מטורפים ורוצחים סדרתיים”.[8] חברי הקהילה הגאה ארגנו מספר הפגנות והחרמות נגד סרטים עם דמויות להט"ביות רצחניות, כולל שוטטות (אנ') (1980), שתיקת הכבשים (1991), ואינסטינקט בסיסי (1992).[9] חוקר התיאטרון, ג'ורדן שילדקרוט, כתב על הישנותו של ”רוצח הומוסקסואלי” במחזות אמריקאיים, אך מציין כי מחזאים להט"בים עצמם ניכסו לתוך הסטריאוטיפ השלילי הזה כדי להילחם עם ההומופוביה, בין היתר בהצגות "The Lisbon Traviata" (אנ') (1985) של טרנס מקנאלי, "Porcelain" (1992) של צ'יי יו (אנ'), "The Secretaries" (1993) של The Five Lesbian Brothers (אנ'), ו"הגאלי הגוסס" (אנ') (1998) של קרייג לוקאס (אנ').[10]
Remove ads
לסביות
סכם
פרספקטיבה
ערכים מורחבים – לסבופוביה, מחיקה לסבית
סרטים רבים מהמאה ה-20 הציגו קונוטציה שלילית על הקהילה הלסבית. סרט הדרמה האמריקאי, "הלחישה הרועמת", מ-1961 נותן לצופים את הרעיון שלסביות חיות אורח חיים "אפל" וכמעט מדכא.[11]
סדרת הדרמה ההמשכית האמריקאית, "ישנן בנות", מציגה זוג לסבי שמנסה להקים משפחה ומתמודד עם הסטריאוטיפ הלסבי "U-Haul" השלילי, כלומר לסביות עוברות לגור יחד בדייט השני.[12] עם זאת, במקביל, הסדרה ספגה ביקורת קשה על חיזוק סטריאוטיפים שליליים רבים אחרים, ועל כך יוצרת הסדרה, איליין צ'ייקן (אנ'), תויגה כ-”חסרת בושה בגידולה המקצועי” בזכות תיאורה של לסביות בכלל. בין הסטריאוטיפים השליליים שקידמה הסדרה היו:[13]
- לסביות שמפתות סטרייטיות לקיים יחסי מין איתן.
- הפלייה לרעה לנשים ביסקסואליות או התנערות מהן באופן מוחלט אם הן קיימו בעבר יחסי מין עם גברים.
- צמצום המעשים של הדמויות הראשיות ועל נטייתם הבלתי מוסברת לניאוף, והתמקדות ביופיים הפיזי ובסצנות המין.
- המעטה בסצנות האונס והצגתן כ-”מין כעוס”.[14]
- על פי הדיווחים, הסדרה ניסתה ”לאמת את ההטרונורמטיביות”.[15]
- תיאור של לסביות או ביסקסואליות כגן שעבר מאמהות לבנות.
- הצגת מערכות יחסים לסביות נועדו להיכשל עקב מאבקים לכאורה של לסביות עם מונוגמיה ומחויבות.
בסדרת המדע הבדיוניות האמריקאית, "גות'האם", הדמות רנה מונטויה היא מכורה לסמים לסבית שמחלימה מהתמכרות שלה, בעוד שהדמויות פיש מוני, ברברה קין וטבית'ה גלוון הן ביסקסואליות. פיש מוני הוצגה כסגנית המפקד של בוס המאפיה, קרמיין פלקון (אנ'), עם נטייה לחוסר רחמים ושאיפה להפיל את פלקון וגם את סלבטורה מרוני (אנ') ולהפוך לבוס הפשע היחיד של גות'האם. מונטויה לא מסתירה את הטינה לג'יימס גורדון על קיום מערכת יחסים עם ברברה, אהובתה לשעבר. כשמופיעות שמועות כי גורדון עלול להיות מושחת, מונטויה לא לגמרי משוכנעת בכך, אך עם זאת היא נחושה להעמיד את גורדון מאחורי סורג ובריח בתקווה לזכות בחזרה בברברה במקום לאכוף את הצדק, אף על פי שזה יעלה, למשטרת העיר גות'האם, את אחת מהשוטרים הכנים הבודדים שנשארו נחושים להפיל את פלקון ומרוני. לאחר שהיא מצליחה לזמן קצר לחדש את הרומן עם ברברה, היא עוזבת את ברברה, וגורמת לברברה לחזור לדיכאון ולהתמכרות לסמים. לאחר שגורדון מתחיל מערכת יחסים עם לזלי תומפקינס (אנ'), ברברה משתגעת מקנאה ובסופו של דבר מתקדמת להיות אחת מהאנטגוניסטים העיקריים של הסדרה. העונה השנייה מציגה את טבית'ה גלוון, אחותו הביסקסואלית של ת'יאו גלוון, כשכירת חרב אכזרית, סאדיסטית, שמנהלת מערכת יחסים עם ברברה.
לסביות רבות נראות יותר בשיער קצר, לובשות בגדים רחבים ומשחקות ספורט.[16] יתר על כן, סיקורים חדשותיים להט"בים מחזקים סטריאוטיפיים של לסביות. לעיתים קרובות, שידורי חדשות מדגישים סיפורים על לסביות "גבריות" יותר, ולא נותנים כיסוי שווה לזהויות לסביות אחרות. לפיכך, האוכלוסיות שמקבלות מידע על קהילות שוליות ממקור חדשותי מתחילות להשוות בין לסביות לבין מצג גברי. האופן שבו מתוארים לסביות בסיקורים החדשותיים מוביל אנשים להניח הנחות לגבי יחידים בחיי היומיום.[17]
בדרך כלל, לסביות, לפי הסטריאוטיפיים, שייכות לאחת משתי הקטגוריות הבאות: בוצ'ה ופמית. לסביות בוצ'ה מתלבשות בצורה גברית יותר מנשים אחרות, ואילו לסביות פמית מתלבשות בצורה נשית יותר מנשים אחרות. הסלנג "דייק" הוא כינוי גנאי לסבופובי ומיזוגיסטי לכך שאישה היא אישה גברית, בוצ'ית או אנדרוגינית.[18] השחקנית פורשיה דה רוסי התמודדה, באופן משמועתי, עם התפיסה המוטעית החברתית-כללית של איך לסביות נראות ומתפקדות, בין היתר לאחר שיצאה מהארון ב-2005 בראיונות אינטימיים במגזינים Details ואדבוקט, שיצרו דיון נוסף על המושג "לסבית ליפסטיק", כלומר "נשים" שנוטות להיות היפר-נשיות.[19] סטריאוטיפים אלו מתרחשים בעיקר בתוך הקהילה הגאה עצמה, כאשר נשים רבות מדווחות כי הן מרגישות דחויות על ידי הקהילה הגאה על כך שלא מופיעות או פועלות בדרך הסטריאוטיפית.[20]
פמיניסטיות לסביות טוענות כי מרכיב מיני אינו מיותר עבור אישה להכריז על עצמה כי היא לסבית אם מערכות היחסים העיקריות והקרובות ביותר שלה הן עם נשים, על בסיס העובדה שכאשר שקלו לקיים מערכות יחסים חד-מיניות בעבר בהקשר היסטורי הולם, היו תקופות שבהן אהבה ויחסי מין היו תפיסות נפרדות ולא קשורות.[21] ב-1989, קבוצה אקדמית בשם קבוצת ההיסטוריה הלסבית כתבה כי:[22]
בגלל חוסר הרצון של החברה להודות שקיימים לסביות, צפויה מידה גבוהה של וודאות לפני שהיסטוריונים או ביוגרפים יורשו להשתמש בתווית [כלשהי]. ראיות שיספיקו בכל סיטואציה אחרת אינן מספקות כאן ... אישה שמעולם לא נישאה, שהתגוררה עם אישה אחרת, שחברותיה היו בעיקר נשים, או שעברה במעגלים מוכרים להט"בית, עשויה בהחלט להיות לסבית. ... אבל ראיות מסוג זה אינן [משמשות כ]'הוכחה'. מה שהמבקרים שלנו רוצים הוא עדות בלתי ניתנת למניעה לפעילות מינית בין נשים. זה כמעט בלתי אפשרי למצוא.
Remove ads
הומואים
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – הומופוביה
הגברים ההומוסקסואליים משווים לרוב עם הנשים ההטרוסקסואליות על ידי המיינסטרים ההטרוסקסיזם, ולעיתים קרובות נותנים סטריאוטיפיים בעלי תוקף,[25] למרות העובדה כי ביטוי מגדרי, זהות מגדרית ונטייה מינית מקובלים באופן נבדל זה מזה.[26] "הקווין הבוערת" היא אפיון של דמות הומוסקסואלית בהוליווד, שמתמזגת בצעקנות ובנשיות.[27] בתיאטרון, במיוחד בברודוויי, מחזות זמר, מהווים מרכיב של סטריאוטיפ אחר, "הקווין המופיעה", אשר מכלילה ואומרת כי גברים הומוסקסואלים מעורבים יותר עם אמנויות הבמה, והם תיאטרליים, יותר מדי דרמטיים, וקאמפים.[28]
התת-תרבות דובים של הקהילה הגאה מורכבת מגברים גדולים ובדרך כלל, שעירים.[29][30] הם מאמצים את דמותם, וחלקם יתנערו מגברים הומוסקסואליים נשיים יותר, כגון טווינקים, ולהפך.[31]
מראה ומנייריזם
גברים הומואים קשורים לעיתים קרובות יותר למבטא הומוסקסואלי או לטון דיבור נשי.[32][33] אופנה ורווקות נתפסים יותר כסטריאוטיפים של ההומוסקסואלים.[34] לעיתים קרובות, הם מבוססים על נראות היחסים ההדדיים בין גברים הומואים לאופנה.[35] מעצבים, כולל דולצ'ה וגבאנה, השתמשו בתמונות הומוארוטיות בפרסום שלהם. יש פרשנים הטוענים שזה מעודד את הסטריאוטיפ שרוב הגברים ההומואים נהנים לעשות שופינג.[36] פרק כף היד רפה והוא מנייריזם שקשור לגברים הומוסקסואליים.[37]
מחקרים שנערכו לאחרונה על ידי ויליאם ט. ל. קוקס (אנ') ועמיתיו הראו כי המונח "גיידאר" משמש לעיתים קרובות כתווית חלופית לשימוש בסטריאוטיפים, במיוחד בכאלו שקשורים למראה ולמנייריזם, כדי להסיק נטייה מינית של אדם מסוים.[38]
יחסי מין ומערכות יחסים
מחקרים מצביעים גם על כך שלסביות עשויות להיות מעט יותר סיכויים להיות במערכת יחסים חד-מינית יציבה מאשר גברים הומואים.[39][40] מבחינת יחסי מין לא מוגנים, מחקר מ-2007 ציטט שני סקרי אוכלוסייה גדולים שהראו כי: ”לרוב הגברים ההומואים היו מספר דומה של בני זוג מיניים לא מוגנים מדי שנה כמו גברים ונשים סטרייטים”.[41][42][43] מחקר אחר מצא כי גברים הומוסקסואליים מתמודדים לפעמים עם גבולות חברתיים בשל הסטריאוטיפ הזה. המשתתפים במחקר דיווחו כי הם מתקשים להתיידד עם גברים הומוסקסואליים אחרים על בסיס אפלטוני, זאת בשל ההנחה שישנם מניעים מיניים לכך. סטריאוטיפים אלו מחלחלים בכל פניה של הקהילה הגאה, ואף משפיעים על אלו הנמצאים בה.[44]
סטריאוטיפ מתמשך נוסף הקשור לקהילת הגברים ההומואים הוא מסיבות מוגזמות. לפני מהומות סטונוול ב-1969, רוב אנשי הלהט"ב היו פרטיים מאוד ובארון, ומסיבות בתים, ברים וטברנות הפכו למספר מהמקומות הבודדים שבהם הם יכלו להיפגש, ההתפרעויות ייצגו את תחילתה של התנועה החברתית המודרנית של הקהילה הגאה וקבלת מיעוטים מיניים ומגדריים, אשר גברה בהתמדה מאז. אירועים חברתיים חגיגיים נותרו בבסיס ליבם של ארגונים וגיוס תרומות בקהילה הגאה. בערים בהן יש אוכלוסיות גדולות של להט"בים, הטבות וגיוס כספים עדיין היו נפוצות, וחברות אלכוהול משקיעות רבות בשיווק בעיקר בקהילה הגאה.[45][46] עידן הדיסקו הוחלף על ידי מועדוני גייז ו-DJ-ים, והשאיר את ההיבט ה-"חגיגי" והתוסס והכניסה את תנועת הסירקואיט פארטי ההארדקורית יותר, וכמסקס.[47]
מערכת היחסים החד-מיניות בין גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נשיים, שנקראים כ-"פאג האג", נהיו לסטריאוטיפ. ההתנהגויות המקובלות בסוג כזה של מערכות יחסים כוללות בעיקר חיבה גופנית (כמו נשיקה ונגיעה), כמו בסיטקום האמריקאי, "ויל וגרייס".[48]
חוקר הקולנוע האנגלי, רובין ווד (אנ'), אמר כי הסרט "חולית" (1984) של דייוויד לינץ' הוא ”הסרט שהכי מגנה הומופוביים שראיתי מעודי”,[49] - בהתייחסות לסצנה שבה ברון ארקונן תוקף מינית והורג צעיר על ידי דימום עד למוות. ווד האשים את הסרט ב-”הצלחה להתרועע עם הומוסקסואליות בסצנה אחת גסה גופנית, שפלה מוסרית, אלימה ומחלה.” הסופר הגאה האוסטרלי, דניס אלטמן (אנ'), הציע שהסרט מראה ”[איך] האיידס החל לחדור לתרבות הפופולרית [בשנות ה-80 של המאה ה-20] ... האם זו הייתה רק תאונה שבסרט חולית היה לנבל ההומוסקסואלי פצעים מכיבים (אנ') על פניו?”[50]
יחסי מין וסמים
המונח כמסקס משמש להתייחסות לתת-תרבות של גברים הומוסקסואליים המשתמשים בסמים פסיכואקטיבים, בדרך כלל קריסטל מת', ומקיימים יחסי מין בו זמנית, אחד על אחד או בקבוצות. "תרופות צד" אחרות, כמו MDMA ו-GHB, קשורות פחות למונח זה. בעוד שמקורו של הכמסקס כנראה בתת-תרבות מובהקת של משתמשי הקריסטל מת', והוא קשור בעיקר לשימוש בו, נהיה כלי שמומש במסיבות יחד עם תרופות אחרות שנחשבו לשיפור חוויות מיניות, במיוחד MDMA, GHB וקוקאין.[51][52][53][54]
דו"ח מהוועידה הלאומית למניעת HIV, ועידה משותפת של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן וארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים אחרים, תיאר את הכמסקס ”[כ]התנהגות מינית המושפעת מקריסטל מת' או מסמי 'מסיבות' אחרים.”[55] הכמסקס מכונה "מגפה" בקהילה הגאה.[56][57] במספר מחקרים שבוצעו ב-1996–2012, נמצא כי "בחלק מהמחקרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים נוטים יותר להשתמש באלכוהול וסמים אסורים מאשר גברים הטרוסקסואליים, בעוד שמחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים והטרוסקסואלים אינם שונים בשימוש באלכוהול ובסמים אסורים, בעיות הקשורות לאלכוהול, או גמילות, ומחקרים אחרים מדווחים כי גברים הומוסקסואליים בקולג' נוטים פחות לשתות אלכוהול מאשר עמיתיהם ההטרוסקסואליים."[58] מחקר על מודל הלחץ המיעוטי (אנ') מראה כי קיימת סטיגמה כלפי גברים הומוסקסואליים שעשויה לתרום לשימוש מוגבר באלכוהול ובסמים. נציגי DrugScope (אנ') קבעו כי שימוש בקריסטל מת' אינו ידוע יחסית בבריטניה מחוץ לתת-תרבות הכמסקס, והוא קורה במידה רבה בזירת המסיבות הכבדה.[59]
פדופיליה ואונס
זהו סטריאוטיפ נפוץ שגברים הומוסקסואליים הם טורפים מיניים או פדופילים.[60] התפיסה הקודמת יכולה להוביל לתגובת ברכיים שיצרה את ה-"Gay panic defense", בדרך כלל אצל גברים סטרייטים, החוששים מפלירטוט עם גברים הומוסקסואליים, ויכולה להיות סיבה או ביטוי להומופוביה.[61]
התפיסה לפיה חלק גדול יותר מההומואים מאשר גברים סטרייטים הם פדופילים או מתעללים מיניים בילדים היא גורם תורם לאפליה של מורים הומוסקסואליים, למרות הניגוד הגמור לנתונים הסטטיסטיים, שבדרך כלל חשפו את מרבית המתעללים המיניים בילדים, כולל אלו המכוונים לבנים,[62] הם הטרוסקסואלים, נשואים ובדרך כלל עם ילדים משלהם.[63][64] בנוסף, מחקרים על התעללות מינית בילדים מראים כי מרבית המקרים של התעללות מינית בילדים (מעל 90%) מתבצעים על ידי גברים הטרוסקסואליים שאונסים קטינות.[65][66] מחקרים הראו, באופן עקבי, כי מיעוט משמעותי של מבצעי התעללות מינית בילדים הם נשים (5%–20%). עם זאת, מחקרים אחרים הראו שכמעט 40% מהתעללות מינית בילדים כלפי בנים, ו-6% מהתעללות מינית בילדים כלפי בנות, מבוצעת על ידי נשים.[67][68]
Remove ads
ביסקסואלים
סכם
פרספקטיבה
- ערכים מורחבים – מחיקה ביסקסואלית, ביפוביה
ביסקסואליות היא משיכה רומנטית או מינית לזכרים ולנקבות,[69][70][71] או משיכה רומנטית או מינית לאנשים מכל זהות מגדרית או לאדם ללא קשר למין הביולוגי או למגדרו של אותו אדם, אם כי הם מגדירים את עצמם כפאנסקסואלים או כפוליסקסואלים. לתיאור זה קיים ויכוח ביחס להחלפת המונחים.[72][73][74] אנשים שיש להם העדפה מובהקת, אך לא בלעדית למגדר אחד על פני השני עשויים גם הם להגדיר את עצמם כביסקסואלים.[75] ביסקסואליות נצפתה, לאורך ההיסטוריה המתועדת, בחברות אנושיות שונות,[76] ובמקומות אחרים בממלכת החי.[77][78][79] המונח ביסקסואליות, כמו המונחים הטרוסקסואליות והומוסקסואליות, נטבע במאה ה-19.[80]
אינדיקציה
ביסקסואלים רבים מאופיינים לרוב כלא-החלטיים בשל משיכתם לגברים ונשים כאחד. מאחר שהמונח ביסקסואל יכול להתייחס לאנשים שיש להם העדפה מינית, אך הם פתוחים לאינטראקציות מיניות עם קבוצות אחרות, ביסקסואלים רבים נתפסים לעיתים כלא מוכנים להתחייב לזהות מינית אחת. אפיון זה יכול לכלול סטריאוטיפים, שמקורם בקהילה הגאה עצמה, ביניהם הסטראוטיפ שביסקסואלים לא תמיד בוחר בשותפים להט"בים, ולעיתים קרובות הם נתפסים כחלק משלב חולף או ניסיוני בין היותם הטרוסקסואלים לבין הומוסקסואלים.[81]
הפקרות
סטריאוטיפ נפוץ נוסף הוא שביסקסואלים מקיימים נוהג של מופקרות, ואינם מסוגלים לנהל מערכות יחסים יציבות או ארוכות טווח. סטריאוטיפ זה מכיל אמונה כי על פי מחקר על ביסקסואלים נמצא כי: ”בהשוואה למטרות לסביות או הומוסקסואליות, מטרות ביסקסואליות במערכת יחסים עם בת זוג לסבית או בן זוג הומו הוערכו כיותר סיכויים להעברת מחלות מין ופחות סיכויים לספק מינית את בני זוגם.”[82] לעיתים, ביסקסואלים נתפסים בציבור כבלתי מסוגלים למונוגמיה או מניפולציות מיניות אחרות, או ככאלו שרוצים לקיים שלישייה.[83]
ייצוג תקשורתי
בשל אפיונים השלילי של ביסקסואלים בתקשורת, אנשי מדיה ביסקסואלים נרתעים לרוב עם הציבור בגלל מחלוקת על זהותם המינית, מה שמוביל להפחתת הנראות. מוזיקאי הרוק האנגלי, דייוויד בואי, הכריז על עצמו כביסקסואלי בראיון למגזין המוזיקה הבריטי, מלודי מייקר, בינואר 1972, מהלך שחפף לכתיבת אלבום הקונספט שלו, "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars".[84] מאוחר יותר, התחרט בואי שחשף את מיניותו ואמר כי: ”לא הייתה לי שום בעיה שאנשים ידעו שאני ביסקסואל. אבל לא הייתה לי שום נטייה להחזיק כרזות כלשהן או להיות נציג של קבוצת אנשים כלשהי. ידעתי מה אני רוצה להיות, שהיה כותב שירים ומבצע ...”[85]
באשר לתיאור של ביסקסואלים על ידי הוליווד, קיימת סטיגמה, במיוחד על גברים ביסקסואלים. מהופעתו של אנדרו מקארתי בסרט "Less Than Zero" (אנ') ועד היום: ”ההיסטוריה של דמויות ביסקסואליות גבריות בסרט הייתה [תמיד מוצגת על ידי] סטריאוטיפ שלילי.”[86] עם כל כך הרבה סטריאוטיפים שליליים סביב דמויות ביסקסואליות, הם נדחקים לעיתים קרובות לדמויות אורחות.
Remove ads
טרנסג'נדרים
סכם
פרספקטיבה
- ערך מורחב – טרנספוביה
טרנסג'נדר הוא מונח הכולל קשת רחבה של זהויות, שקשורות לחוויית אי הלימה בין זהותו המגדרית של אדם לבין ייעודו המגדרי או לבין זוויגו. באופן כללי, אדם שהוא טרנסג'נדר מזדהה עם מגדר שאינו מינו המוקצה בלידתו. המונח עשוי לחול על מספר כלשהו של קהילות מובחנות, כגון קרוס-דרסינג, דראג קווין ודראג קינג, בנוסף לטרנסקסואלים.[87] האמונה כי כל הטרנסג'נדרים עוסקים בזנות וקריקטורות של גברים ונשים הן שתיים מתוך מספר תפיסות מוטעות שגויות רבות.[88]
אחד הסטריאוטיפים הנפוצים על נשים טרנסיות הוא ההנחה שהן דראג קווין.[89] אף על פי שמבחינה היסטורית, חלק מהנשים הטרנסיות היו יותר חדשניות בסצנת הדראג לצד גברים הומוסקסואלים, נשים טרנסיות אינן דראג קווין.[90]
טרנסקסואליות
טרנסקסואלים הם אנשים שמרגישים כי הזהות המגדרית שלהם לא נמצאת בהלימה עם מינם הפיזיולוגי והם מעוניינים לשנות את גופם באופן תמידי לכזה שיתאים למגדר עימו הם מזדהים, לרוב בסיוע פעולות רפואיות.[91][92] חלק מהסטריאוטיפים על נשים טרנסיות אומרים כי נשים טרנסיות גבוהות יותר ובעלות ידיים גדולות יותר מאשר נשים סיסג'נדריות.[93] לעומת זאת, הסטריאוטיפים על גברים טרנסים, לעיתים קרובות, אומרים כי הם חמודים יותר, נשיים יותר ופסיביים יותר מעמיתיהם הסיסג'נדרים, והם מסווגים כ-"סופטבויס".[94][95] סטריאוטיפים על גברים ונשים טרנסג'נדרים, לעיתים קרובות, מתמזגים עם סטריאוטיפים על היותם הומואים או לסביות.[96]
טרנסוויסטים וקרוס-דרסינג
לעיתים קרובות מניחים כי טרנסוויסטים הם הומוסקסואלים. המילה טרנסווסטיזם באה משילוב של המילה הלטינית טרנס (בעברית: על פני, מעל) והמילה הלטינית וסטיטוס (בעברית: לבוש/ה).[97] למרות זאת, רוב הטרנסוויסטים הם הטרוסקסואלים.[98] אף על פי שאנשים רבים משתמשים במונח זה לסירוגין, המונח נהפך לכינוי גנאי. רוב הטרנסוויסטים מעדיפים להשתמש במונח קרוס-דרסינג.[99]
Remove ads
מקורות ושכיחות
סכם
פרספקטיבה
מחקר
מספר מדענים חברתיים ניסו להבין מדוע קיימים קונוטציות שליליות על הקהילה הגאה.[100] הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי, ויליאם ג'יימס, הניח שמדובר באינסטינקט דוחה שבא באופן טבעי לכל אישה, וכאשר אדם נהנה מאינטראקציה חד-מינית, זה משום שזה נהיה להרגל. בקיצור, הוא הניח כי הסטריאוטיפ קיים בגלל ”סובלנות נלמדת וסלידה מולדת”. ב-1908, ניסו ג'יימס ואדוארד ווסטרמק להבין את הסיבה לאלימות נגד להט"ב, שבוצעו על ידי יהודים, נוצרים וזורואסטרים. החוקרים האמינו שקיימת עוינות בשל הקשר ההיסטורי בין הומוסקסואליות ועבודת אלילים, כפירה והתנהגות פלילית. הפסיכולוג והנוירולוג האוסטרי-יהודי, זיגמונד פרויד, טען ב-1905 כי הומופוביה מעוצבת על ידי החברה, סביבתו של הפרט וחשיפת הפרט להומוארוטיקה. סנדור פרנס (1914) האמין שרגשות הדחייה של נשים הטרוסקסואליות כלפי לסביות הוא מנגנון היווצרות תגובה והגנה מפני חיבה מאותו מגדר. במילים אחרות, הוא האמין שנקבות הטרוסקסואליות חוששות שיתייגו אותן כלסביות.
נטילת אדם המקפיד על סטריאוטיפים על להט"בים והעמדתם לאינטראקציה פנים אל פנים עם אלה ששייכים לקהילה הגאה נוטה להפחית נטיות להסתמך על סטריאוטיפים ומגדילה את נוכחותם של אנשים עם רקע אתני, דתי או גאוגרפי דומה, שמקבלים הומוסקסואלים.[101]
הצטלבויות בין להט"ב, גזע וסטריאוטיפים מעמדיים
על פי תאוריית ההצטלביות, האפליה המופנית כלפי אדם יכולה להיות מורכבת על בסיס מספר גורמים, כולל גזע, מעמד, מגדר ונטייה מינית.[102] מאחר שחברי הקהילה הגאה יכולים להיות חברים בקבוצות מיעוט אחרות ולעמוד בכל קצוות הספקטרום החברתי-כלכלי, סטריאוטיפים שמצטלבים אחד בשני מונצחים לרוב, כולל אלו הקשורים למעמד ולגזע.
מאחר שאנשים בעלי צבע ובעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר נוטים להיכנס לכלא, לעיתים קרובות חברי הקהילה הגאה בקבוצות אלו מוצגים בצורה מוטעית כנוטים לפליליים.[103] לעיתים קרובות, להט"בים מתמודדים עם אפליה בבתי הכלא מאחר שהם בדרך כלל יופרדו מגדרית, ובכך יעלו את הסטריאוטיפ שהם זמינים מינית לאסירים אחרים. בשל הסטריאוטיפ, הם נהיים פגיעים מפני תקיפה ואפליה גם מאחורי סורג ובריח וגם בעולם החיצוני.[104] סדרות טלוויזיה, כמו "כתום זה השחור החדש", מחזקות סטריאוטיפים על להט"בים בתוך בתי הכלא.
אפרו-אמריקאים
גברים הומואים אפרו-אמריקאים מאופיינים, לעיתים קרובות, כדומיננטיים במערכות יחסים הן מבחינה מינית והן מבחינה רגשית.[105] הטיה זו נובעת מהיסטוריה של גזענות ואפיון של גברים אפרו-אמריקאים כאכזריים בנוסף לסטריאוטיפים שמסווגים לגברים הומוסקסואליים כ-"אקטיביים" או "פסיביים". ניתן לראות סטריאוטיפים אלו בצורות רבות באמצעי התקשורת, כולל פורנוגרפיה המתארת גברים אפרו-אמריקאים הומוסקסואליים כתוקפניים. האפרו-אמריקאים הלהט"בים מתמודדים גם עם אפליה וסטריאוטיפים של אפרו-אמריקאים אחרים שסביר להניח שהם דתיים וסטריאוטיפים של הומוסקסואלים כבעלי מוסר רפוי. סטריאוטיפים דתיים סביב הקהילה הגאה נפוצים במיוחד בכנסיות אוונגליסטיות שחורות שבהן נחשבים חברים הומוסקסואליים וטרנסקסואלים כ-”ארורים לעזאזל”.[106]
היספנים
ההיספנים בדרך כלל מתקשים בתרבות של המדינות ההיספניות באמריקה. זאת משום שתרבויות במדינות אלו הן יותר מסורתיות (למעט ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה). בשנים האחרונות, היו מספר שינויים מהסטריאוטיפים הללו, אך הם היו בהיקפים שונים בהתאם לתרבות. האמונה העזה ב-"מאצ'ואיזם" גרמה לכך שהשינויים בגישה הללו היו כה קטנים. המאצ'ואיזם מתייחס לתפקיד הדומיננטי הגברי בחברה המספק יותר סמכות חברתית לגברים שלא קיימו יחסי מין עם נשים. הומוסקסואליות נשית מתקבלת פחות במפורש ברבות מהתרבויות הללו, בעוד שבמדינות מסוימות ובמעמד חברתי מסוים היא מקובלת, הן אינן נהנות מקבלה דומה לזו של מדינות מערביות אחרות.[107] היספנים רבים עזבו את דתם מפני שלא מקבלת אותם.[4] קהילת האמונה ההיספנית של הקהילה הגאה עוזרת להיספנים להט"בים להבין שהם יכולים להיות גם להט"בים וגם להיות דתיים ללא שיפוט.[108]
אסייתים
נשים אמריקאיות אסייתיות שמזדהות כלסביות או כביסקסואליות עשויות להתמודד עם פטישיזם שמבוצע על ידי גברים או נשים לבנות והן סטריאוטיפיות. סטריאוטיפ זה מוביל לתסכולים על כך שלסביות אסייתיות מרגישות שהן לא נלקחות ברצינות על ידי החברה, ולכן סטריאוטיפים על נשים אסיאתיות נחשבים כ-"פריקיות" וכפטישיזם אסייתי (אנ').[109] הסטריאוטיפ על גברים אסייתים הומוסקסואליים וביסקסואלים אומרי כי הם ”נשיים, כנועים וצייתניים”.[110] כאשר קבוצת המיעוט היא גם אתנוצנטרית וגם הטרוסקסיסטית, אמריקאים אסייתים להט"בים מתמודדים עם ההצטלבות בין הסטריאוטיפים השונים, שנותנת להם הגנה מסוימת מפני סטריאוטיפים ודעות קדומות, ובמקביל מקשה עליהם לקבל הכרה מסוימת.[111] בדרך כלל, מתעלמים מאמריקאים אסייתיים בדיון על גזע, המתמקד בעיקר בדיכוטומיה לבנה-שחורה והופך את האמריקאים האסייתים לבלתי נראים.[112] באופן דומה, אמריקאים אסייתים להט"בים נמצא כפלח שולי בקהילה הגאה.[113]
גברים אמריקאים אסייתים הומוסקסואליים בתקשורת מצטיירים גם כהיפר-סקסואלים (כגברים הומוסקסואליים) וגם כא-מיניים (כגברים אסייתיים).[114] סטריאוטיפים של נשים אסיאתיות להט"ביות, כגון האישה הדרקוננית או הבובה הסינית, דומיננטיות בייצוגן בתקשורת המיינסטרים של נשים אסיאתיות, ונשים בוצ'ות אסייתיות הן בלתי נראות יחסית, לעומת פמיות או תיאורים נשיים אחרים.[115] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת לתיאור הוגן של הקהילה האסייתית בתקשורת על ידי חינוך הציבור לשפה המיוחסת לאמריקאים אסייתיים, כולל הימנעות מביטויים שהם ארוצנטריים (אנ'), כמו "המזרח", "המזרח הרחוק" ו-"אסייתי", בקרב אמצעים אחרים. בנוסף, הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פועלת גם לחיבור רשתות מדיה עם מנהיגים וארגונים להט"בים אסייתים, כדי ליצור כיסוי תקשורתי פחות מוטה.[116]
ביפן, לסביות מבוגרות מוצגות, לעיתים קרובות, כמעשנות בתקשורת היפנית. יחסיה של התרבות היפנית עם הקהילה הגאה, לעיתים קרובות, קשורה לשכיחותם של יאוי (הומוסקסואליות) ויורי (לסביות). בעוד שהתרבות היפנית מזהירה משימושם של שתי הסוגות, פרסומים שונים, כמו מגזין המנגה היפני, "Comic Yuri Hime" (אנ'), דיווחו שוב ושוב על שימוש גבוה בשתי הסוגות.
Remove ads
ראו גם
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads