שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

סליי אנד דה פמילי סטון

להקה אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סליי אנד דה פמילי סטון
Remove ads

סליי אנד דה פמילי סטון (אנגלית: Sly & the Family Stone) הייתה להקת רוק, פאנק (Funk), רוק פסיכדלי ומוזיקת נשמה אמריקאית מובילה, אשר השפיעה על התפתחות המוזיקה השחורה בשנות השבעים.

עובדות מהירות מוקד פעילות, תקופת פעילות ...

הלהקה התקיימה, בהרכבים שונים, בין 1966 ל-1983 והונהגה על ידי סליי סטון (אנ') (שם במה של סילבסטר סטוארט), שהיה כותב שירים, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי וניגן על מספר כלי נגינה ובהם גיטרה חשמלית, גיטרה בס, אורגן חשמלי, פסנתר, מפוחית ועוד. יחד עמו היו בלהקה אחדים מבני משפחתו, כגון אחיו, הפסנתרן והזמר פרדי סטון (אנ') ואחותו רוז סטון (אנ') שהייתה זמרת ונגנית פסנתר חשמלי; וחברים שחורים ולבנים, גברים ונשים, בשילוב חסר תקדים במוזיקה האמריקאית. בין החברים נמנו לארי גראהם בבס, סינתיה רובינסון (אנ') בחצוצרה, ג'רי מרטיני (אנ') בסקסופון, גרג אריקו (אנ') בתופים ועוד. בכך שברה הלהקה את מחסום ההפרדה הגזעית וקראה עליה תיגר.

Remove ads

המוזיקה

המוזיקה של הלהקה הייתה פורצת דרך, הקלטותיה צעדו במקביל במצעדי הרית'ם אנד בלוז והרוק של מגזין רולינג סטון ורבים מהם הגיעו לעשירייה הראשונה בין 1966 ל-1970. התכנים של שירי הלהקה שילבו בין מוזיקה "כיפית" וטקסטים מחאתיים בעלי כותרות הרומזות למחאה אנטי-גזענית, ביטויי מין בוטים וביטויים המרמזים על צריכת סמים כ-"Don't Call Me Nigger", "Whitey", "Sex Machine", "I Want to Take You Higher" ו-"You Can Make It If You Try". במיוחד השפיעה הלהקה על עיצוב הרוק הפסיכדלי והפ'אנק. בספר For the Record: Sly and the Family Stone: An Oral History טוען מבקר המוזיקה ג'ואל סלבין ש"ישנם שני סוגים של מוזיקה שחורה, המוזיקה השחורה שלפני סליי סטון וזו שאחריה"[1]. הלהקה הופיעה בהופעה מרכזית בפסטיבל וודסטוק, 1969.

Remove ads

הסוף

הלהקה הגיעה לשיא בפסטיבל האי וייט 1970 אך נתגלעו בה חיכוכים על רקע צריכה מופרזת של סמים ובעיות אגו בין החברים. סליי סטון החליף חברים בלהקה באופן תכוף והיא החלה להתדרדר במצעדי הפזמונים. ב-1975 כבר לא נותר איש מהצוות המקורי פרט לסליי סטון, אשר המשיך להופיע ולהקליט תחת שם הלהקה עד 1983. ב-1987 נאסר סטון בעוון שימוש בקוקאין.

מנהיג הלהקה סליי סטון הלך לעולמו בגיל 82 ביוני 2025 לאחר מאבק ממושך במחלת ריאות ומספר בעיות בריאות נוספות[2].

Remove ads

ההשפעה

המוזיקה של סליי אנד דה פמילי סטון השפיעה על מוזיקאים מסוגות שונות כג'אז (הרבי הנקוק[3] ומיילס דייוויס), רוק ופופ (ג'פרסון איירפליין, מייקל ג'קסון, סטיבי וונדר, פרינס, רד הוט צ'ילי פפרז ורבים אחרים) ועוד[4] והיפ הופ (למשל ד"ר דרה, שחידש שירים שלהם).

הלהקה נכנסה ל"היכל התהילה של הרוקנרול" ב-1993, אלבומה !Stand מ-1969 הגיע למקום ה-118 מבין 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. מופע הוקרה ללהקה התקיים במסגרת הענת פרסי גראמי ב-2008.

לקריאה נוספת

  • Selvin, Joel (1998). For the Record: Sly and the Family Stone: An Oral History. New York: Quill Publishing. ISBN 0-380-79377-6
  • Kaliss, Jeff (2008). I Want to Take You Higher: The Life and Times of Sly & the Family Stone. New York: Hal Leonard/Backbeat Books. ISBN 0-879-30934-2.
  • Lewis, Miles Marshall (2006). There's a Riot Goin' On. New York: Continuum International Publishing Group. ISBN 0-826-41744-2.
  • Williams, Otis and Romanowski, Patricia (1988, updated 2002). Temptations. Lanham, MD: Cooper Square. ISBN 081-541218-5
Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סליי אנד דה פמילי סטון בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads