סנטה קרוז (עיר, קליפורניה)

סנטה קרוז (באנגלית: Santa Cruz, בספרדית "הצלב הקדוש") היא העיר הגדולה ביותר של מחוז סנטה קרוז (אנ'), בצפון קליפורניה. נכון למפקד 2020, אוכלוסיית העיר מנתה 62,956.^[1] העיר ממוקמת בקצה הצפוני של מפרץ מונטריי ומהווה יעד תיירותי פופולרי, בזכות החופים, הגלישה וציוני דרך היסטוריים.

סנטה קרוז
Santa Cruz

לוגו של העיר סנטה קרוז, קליפורניה לוגו של העיר סנטה קרוז, קליפורניה
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מדינה	קליפורניה קליפורניה
מחוז	מחוז סנטה קרוז
תאריך ייסוד	25 בספטמבר 1791
על שם	הצלב האמיתי
שטח	40.995694 קמ"ר
גובה	11 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	163,703 (1 באפריל 2020)
קואורדינטות	36°58′19″N 122°01′35″W
אזור זמן	UTC-8
www.cityofsantacruz.com
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ארצות הברית מוגדלת)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה סנטה קרוז (למפת ארצות הברית רגילה)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה סנטה קרוז (למפת קליפורניה רגילה)   סקרמנטו לוס אנג'לס סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט סנטה קרוז (למפת קליפורניה מוגדלת)   סקרמנטו לוס אנג'לס סן פרנסיסקו סן דייגו סן חוזה פרזנו בייקרספילד אורגון נבדה א ר י ז ו נ ה מקסיקו האוקיינוס השקט סנטה קרוז tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

סנטה קרוז נוסדה על ידי הספרדים בשנת 1791, כאשר פרמין דה לאסואן (אנ') הקים את מיסיון סנטה קרוז (אנ'). זמן קצר לאחר מכן, צמח יישוב ליד המושבה בשם ברנסיפורטה, שהתפרסם ברחבי אלטה קליפורניה בהפקרות שבו. ב-1833, ההתיישבות חולקה והוענקה כמענקי רנצ'ו על ידי מקסיקו. לאחר הכיבוש האמריקני של קליפורניה וקבלתה של קליפורניה כמדינה בארצות הברית בשנת 1850, סנטה קרוז התאגדה כעיירה ב-1866, והפכה לעיר ב-1876. השלמת מסילת הרכבת של דרום האוקיינוס השקט ב-1880 והקמת טיילת חוף סנטה קרוז ב-1904 חיזקו את מעמדה של העיר כקהילת נופש על חוף הים, בעוד שהקמת אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז ב-1965 הפכה את סנטה קרוז לעיר אוניברסיטאית.

היסטוריה

תקופת הילידים

ילידים חיו באזור סנטה קרוז לפחות 12,000 שנה.^[2] לפני הגעתם של חיילים, מיסיונרים וספרדים בסוף המאה ה-18, היה האזור ביתם של אומת אוווסוס של אנשי אוהלונים, שחיו בטריטוריה המשתרעת מעט מצפון לדבנפורט עד ריו דל מאר. שבט אווסוס הורכב מ-1,000 איש, ושפתם נכחדה. השרידים היחידים לשפת הדיבור שלהם הם שלושה שמות מקומות מקומיים: Aptos, Soquel ו־Zayante; ושם רכיכה מקומית - אבלון. בזמן הגעת האדם הלבן הילידים השתייכו לשבט האויפי של הקבוצה הדיאלקטית הדוברת אווסוואס. הם קראו לאזור אולינטה.^[3]

תקופה ספרדית

סנטה קרוז נוסדה על ידי הספרדים בשנת 1791 כאשר פרמין דה לאסואן הקים את מיסיון סנטה קרוז.

המשלחת האירופית הראשונה של אלטה קליפורניה, משלחת פורטלה הספרדית בראשות גספר דה פורטלה, עברה באזור בדרכה צפונה, כאשר חיפשה את "נמל מונטריי" שתואר על ידי סבסטיאן ויזקאינו ב-1602. המשלחת עלתה על הנהר וחנתה בקרבת מקום ב-17 באוקטובר 1769. המיסיונר הפרנציסקני חואן קרספי, שהיה חלק מהמשלחת, ציין ביומנו כי "הנהר הזה נקרא סן לורנצו" (על שם הקדוש לאורנטיוס מרומא).

בשנת 1791, האב פרמין לאסואן המשיך בשימוש בשמו של קרספי כשהכריז על הקמת מיסיון סנטה קרוז להמרה של הילידים לנצרות. סנטה קרוז היה המיסיון ה-12 שנוסד בקליפורניה.^[4]

בשנת 1797, המושל דייגו דה בוריקה, בפקודת המשנה למלך של ספרד החדשה, מיגל דה לה גרואה טלמנקה ואי ברנסיפורטה, מרקיז דה ברנסיפורטה, הקים את "וילה דה ברנסיפורטה", עיירה שנקראה על שם המשנה למלך הספרדי.^[5] אחת משלוש ערים אזרחיות בלבד שהוקמו בקליפורניה במהלך התקופה הקולוניאלית הספרדית (השתיים האחרות הפכו ללוס אנג'לס וסן חוזה), הוילה הייתה ממוקמת מעבר לנהר סן לורנצו, פחות מקילומטר מהמיסיון. הרחוב הראשי המקורי שלו הוא כיום שדרת ברנסיפורטה הצפונית. וילה דה ברנסיפורטה איבדה מאוחר יותר את מעמדה האזרחי, ובשנת 1905 סופח האזור לעיר סנטה קרוז.

תקופה מקסיקנית

Neary-Rodríguez Adobe, שנבנה c. 1810, הוא הבניין העתיק ביותר של סנטה קרוז

בשנות ה-20 של המאה ה-19, מקסיקו העצמאית החדשה השתלטה על האזור.^[6] ב־1833, ניסה המושל פיגרואה לשנות את שמה של הקהילה שצמחה סביב המיסיון על שמו, "לפואבלו דה פיגרואה". אך השם החדש לא תפס וסנטה קרוז שמרה את שמה.

מיסיון סנטה קרוז, יחד עם שאר עשרים ואחת המיסיונים של אלטה קליפורניה, חולנו תוך מספר שנים לאחר 1833. עוד לפני החילון, האוכלוסייה הילידית באזור ירדה. בעקבות החילון, אדמות מרעה של המיסיון, שהשתרעו בעבר מנהר סן לורנצו צפונה לאורך החוף עד לגבול מחוז סנטה קרוז בערך של היום, נלקחו וחולקו למענקי קרקע גדולים הנקראים ראנצ'וס. הקרקעות ניתנו על ידי מספר מושלים שונים בין 1834 ל-1845.

חוסה אנטוניו בולקוף, שכיהן כאלקלדה (ראש העיר) של ברנסיפורטה, בנה את האדובה שלו ב־Rancho Refugio ב-1839

לאחר שהחילון העביר את רוב אדמות קליפורניה לידיים פרטיות, מהגרים מארצות הברית החלו להגיע במספרים גדלים בהתמדה, במיוחד בשנות ה-40 של המאה ה-19 כאשר נפתחו מסלולים יבשתיים כמו שביל קליפורניה. בשנת 1848, בעקבות מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, מקסיקו ויתרה על שטחה של אלטה קליפורניה לארצות הברית במסגרת הסכם גואדלופה אידלגו.

המיסיון לשעבר של סנטה קרוז הפך לכנסייה אך בנייני העץ החלו להתפרק אט אט ממזג אוויר וחוסר תחזוקה. מגדל הקפלה נפל ב-1840 וכל הקיר הקדמי נהרס ברעידת האדמה בפורט טהון ב-1857. בשנת 1858 נבנתה כנסייה "מודרנית" בסמוך לחלק האחורי הנותר של הקפלה. שארית זו נהרסה בשנת 1889, כאשר כנסיית הצלב הקדוש של היום נבנתה במקום, בסגנון גותי.

תקופה אמריקאית

מבט על רציפי החוף של סנטה קרוז; אדוארד וישר, 1863

קליפורניה הייתה החלק הראשון של השטח המקסיקני לשעבר שהפך למדינה, ב-1850. מחוז סנטה קרוז הוקם באותה שנה, וסנטה קרוז הפכה למושב המחוז. סנטה קרוז התאגדה כעיירה ב-1866, והפכה לעיר צ'רטר בשנת 1876.

לאחר הכיבוש האמריקאי של קליפורניה, סנטה קרוז גדלה בהתמדה עם הגעת המהגרים ממזרח ארצות הברית. אליהו אנתוני (1818–1905) הגיע לסנטה קרוז ב-1847^[7] ופיתח רבות את העיר, כולל הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה ומפעל הנפח הראשון. הוא בנה את הרציף הראשון והיה מנהל הדואר הראשון.^[7]

הקמתה של מסילת ברזל בסנטה קרוז בשנים 1875–1876 סיפקו גישה לתעשיות העץ, העור ואבן הגיר של העיר.^[8]

שלושת הנסיכים של הוואי שהציגו את הגלישה לקליפורניה בסנטה קרוז, 1885: ג'ונה קוהיו קלאניאנאאולה (משמאל), דייוויד קוואנאנקואה (במרכז), ואדוארד אבנל קליאהונואי (מימין)

סנטה קרוז נפגעה קשה מרעידת האדמה לומה פריאטה ב-1989, שבה נהרגו שלושה בני אדם.^[9] היא גם נפגעה מנחשולים באוקיינוס שנגרמו מרעידת האדמה והצונאמי ב-בטוהוקו ב-2011, הנמל נפגע שוב מנחשולי אוקיינוס שנגרמו מהתפרצות הר הגעש הונגה טונגה והצונאמי ב-2022, שגרמו נזקים לנמל.^[10]

The Plunge Natatorium בטיילת חוף סנטה קרוז בשנת 1910

סנטה קרוז הפכה לאחת הערים הראשונות שאישרו מריחואנה לשימושים רפואיים. בשנת 1992 אישרו התושבים ברובם המכריע את אמצעי א',^[11][12] שאפשר שימושים רפואיים במריחואנה. סנטה קרוז גם הפכה לאחת הערים הראשונות בקליפורניה שאישרה את חוקי המריחואנה הרפואית של המדינה בבית המשפט^[13] בינואר 2020, סנטה קרוז הפכה לעיר השלישית בארצות הברית ולעיר השנייה בקליפורניה שהוציאה מהפללה שימוש בפטריות פסילוסיבין בנוסף לשלל צמחים אנתאוגניים אחרים ברשימת החומרים הפדרלית 1.^[14]

נזק במרכז העיר שנגרם על ידי רעידת האדמה בלומה פריטה ב-1989

מהומות התרחשו ב-1 במאי 2010, שנוצרו כאשר קיצונים אנרכיסטים זרקו צבע לעבר ניידות משטרה וציירו סמלים אנרכיסטיים וביטויים אנטי קפיטליסטיים על בניינים, וכתוצאה מכך יותר מתריסר מבנים הושחתו וחלונות ראווה רבים ניזוקו.^[15]

גאוגרפיה

מבט אווירי של סנטה קרוז

סנטה קרוז נמצאת בקצה הצפוני של מפרץ מונטריי. האזור מאבד כמה מטרים של חוף ים בשנה.^[16]

על פי הלשכה למפקד האוכלוסין של ארצות הברית, העיר משתרעת על שטח של 15.8 מילים רבועים (41 קילומטרים רבועים), מתוכם 12.7 מילים רבועים (33 קילומטרים רבועים) הוא יבשתי, ו-3.1 מילים רבועים (8.0 קילומטרים רבועים) הוא מים. עבור המקומיים של סנטה קרוז האזור נדון לעיתים קרובות במונחים של אזורים נפרדים: צד מזרח וצד מערב.

אישים מפורסמים

• דונה הראווי, פמיניסטית ופרופסור
• דייוויד האפמן, מדען מחשבים ופרופסור
• אנג'לה דייוויס, פעילה חברתית
• בל הוקס, סופרת פמיניסטית ופעילה חברתית
• אדם סקוט, שחקן
• גראנט שואו, שחקן
• קמרין מנהיים, שחקנית
• סקוט קורץ, קריקטוריסט
• אדמונד מקמילן, מעצב משחקי וידאו
• אדמונד קמפר, רוצח סדרתי
• הרברט מולין, רוצח סדרתי
• ריד הייסטינגס, מייסד נטפליקס
• דייוויד קופ, מלחין
• טום לרר, מוזיקאי וסאטיריקן
• אוליבר טרי, מוזיקאי
• סקוט וילנד, סולן להקות סטון טמפל פיילוטס וולווט ריבולבר
• פיטר ביגל, סופר
• ג'ונתן פרנזן, סופר ומסאי
• רוברט היינליין, מחבר מדע בדיוני
• אדריאן ריץ', משוררת, סופרת, פמיניסטית
• רוברט אנטון וילסון, סופר
• פרנק דרייק, אסטרופיזיקאי
• סנדרה פאבר, אסטרופיזיקאית
• מריסה מילר, דוגמנית

ערים אחיות

• יפן שינגו, וקאיאמה, יפן (מ־1974)
• איטליה ססטרי לבנטה, איטליה (מ־1980)
• אוקראינה אלושטה, הרפובליקה האוטונומית של קרים, אוקראינה (מ־1984)
• ניקרגואה חינוטפה, קראסו, ניקרגואה (מ־1990)
• צרפת ביאריץ, צרפת (מ־2022)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סנטה קרוז בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סנטה קרוז (באנגלית)