ספי רכלבסקי

ספי רַכְלֶבְסקי (נולד ב-3 במרץ 1966) הוא סופר, עיתונאי, פוליטיקאי ואיש רדיו ישראלי. כותב באופן קבוע במדור הדעות של עיתון "הארץ".

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

ספי רכלבסקי
אין תמונה חופשית
לידה	1966 (בן 59 בערך) כפר יהושע, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית, המחנה הציוני
קישורים חיצוניים
טוויטר (X)	sefirachlevsky

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

רכלבסקי נולד ב-3 במרץ 1966 במושב החקלאי כפר יהושע. הוא קרוי על שם סבו, יוסף רכלבסקי, שנספה באסון הרפתנים ב-1943. אביו הוא בן דודו של הסופר חיים באר.^[1]

החל מגיל 14 למד בטכניון ובאוניברסיטה העברית מתמטיקה, סוציולוגיה ופילוסופיה, אך אינו בעל תואר. בגיל 15 השלים בגרות ועבר לגור בחיפה על מנת ללמוד באוניברסיטת חיפה ובהמשך חזר לאוניברסיטה העברית.

בגיל 18 התגייס לצה"ל ואת שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל. במסגרת שרותו הצבאי ערך החל משנת 1984 את תוכניתו של יעקב אגמון, "שאלות אישיות" ויצר סרטים דוקומנטריים צבאיים כגון הסרט "כבר אין כאן אורי" העוסק בפלמ"ח.

ב-1986 נבחר כחלק מקבוצה קטנה של עיתונאים מצטיינים להשתתף בקורס קיץ בתקשורת באוניברסיטת ניו יורק.

ב-25 בספטמבר 1987 במסגרת הסדרה "גבול" שאותה ערך והגיש בגלי צה"ל, ראיין את אבא קובנר. בראיון עמו הוא דיבר על המנונים וזהות: "אין צל של ספק שמה שלימדה אותנו הטרגדיה של המאה ה-20, זה הצורך להיזהר מלהיות המון. זה הגבול הדק בין ציבור להמון, שהוא הגבול בין טוב לרע. ובלי ציבור אי־אפשר הרי לבנות שום דבר. ההמנון הוא תמרור, הוא כמו סמל לציבור. כשההמנון הוא משהו סוגסטיבי הממוטט את כל הנוגדנים האישיים וגורם לאדם ללכת שבי אחר הקריאה שבו, הוא מהווה סמל להמון." שעה אחרי הראיון נפטר קובנר בגיל 69.^[2]

באפריל 2008 עורר רכלבסקי סערה בכנסת, כאשר במהלך דיון בוועדת הפנים אמר: "לדאבון לבנו, במדינת ישראל היום חוק הנישואין והגירושין אינו מתיר לי להתחתן עם שאינה יהודייה. הניסוח הזה קרוב מדי לחוקים ההם בנירנברג".^[3]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2012 התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, אך לא קיבל מספיק קולות על מנת להיות משובץ ברשימתה לכנסת.^[4]

ב-26 בדצמבר 2013, כתב רכלבסקי מאמר לעיתון הארץ בשם "אין דבר כזה מין בהסכמה".^[5] המאמר זכה להד ציבורי כה רחב, שיהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה דאז, שקל לשנות את ההגדרה בחוק הפלילי מהסכמה לרצון.

במאי 2015 הושעה מכתיבה בעיתון "הארץ", לאחר שנחשף כי נטל חלק בקמפיין הבחירות לכנסת העשרים של "המחנה הציוני", ובמקביל פרסם בעיתון מאמרים בנושא הבחירות, ללא גילוי נאות למערכת העיתון ולקוראים.^[6] כעבור כשלושה חודשים חזר רכלבסקי לכתוב בעיתון.

באוגוסט 2015 פרסם מאמר שבו ביקר את השב"כ על כך שהטיל את כל האחריות לטרור היהודי על כתפיו של מאיר אטינגר, בעוד שרבנים כדוגמת יצחק גינצבורג ודב ליאור לא הועמדו לדין באשמת הסתה והטפה לטרור.^[7]

ב-2015 הזהיר רכלבסקי כי התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו תביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית,^[8] וב-2022 ביקר את החלטתו של נתניהו למנות לשרים בכירים את תלמידיו של הרב ליאור, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר:^[9]

רגע לפני שהנאשם בפלילים ממנה את סמוטריץ' ובן גביר לבכירי הקבינט שלנו; רגע לפני העולם ההפוך שבו מורשע בשמונה עבירות, בהן הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, ימונה לשר האחראי על המשטרה, כדאי לנתניהו לזכור: ייתכן שבשבילו הם חמוריו לצורך התחמקות מאימת הדין, אך בשבילם הוא חמורו של משיח הגאולה. ויותר מכך עליו לזכור שהציבור הכללי, זה שמפרנס את כל הפארסה הזאת, יגיע לשלב שבו לחמורים נמאס.

Remove ads

ספריו

סכם

פרספקטיבה

ספריו של רכלבסקי עוסקים בבעיות התרבותיות, המדיניות והקיומיות של מדינת ישראל.

בשנת 1998 התפרסם ספרו הראשון, "חמורו של משיח", בהוצאת ידיעות אחרונות. הספר הוא סיכומו של מחקר רב שנים שערך רכלבסקי בעולמה של היהדות ומבוסס על טקסטים תורניים ואירועים היסטוריים. הספר מזהיר מפני נטיות משיחיות וגזעניות בציבור הדתי בישראל. בספר זה שורטט לראשונה במפורש המתווה החרד"לי של המיינסטרים הציוני-דתי ככזה המוליך אל מחוזות הקצנה שמתבטאת בפעילות עבריינית ואלימה. זאת כנראה הייתה גם הפעם הראשונה בה נמתח קו גם אל הזרמים החרדיים המרכזיים – אלה שפעם נחשבו בדלנים – שסומנו בספר כנוהים בהמוניהם אל עבר קרני השמש המשיחיסטיות. הספר מכר מעל 120,000 עותקים והפך מיד לרב מכר. הספר עורר סערה עם צאתו, ולעומת אלו שהחשיבו אותו לשערוריייתי וקיצוני^[10] יש הרואים בו ספר נבואי שחזה את התחזקות הזרם המשיחי בשלטון המדינה.^[11] בספטמבר 2023, הוציא רכלבסקי מהדורה חדשה של הספר. במהדורה זו חיבר רכלבסקי בין הניסיון לרפורמה המשפטית בישראל לבין מקורותיה המשיחיים.

בשנת 2008 התפרסם ספרו השני של רכלבסקי, "אין גבול", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר שבו טען כי בעיותיה הנוכחיות של מדינת ישראל נובעות מהיעדר גבולות, אם גבולות מוחשיים וגאוגרפיים, ואם גבולות מוסריים או חוקיים. הספר מבוסס על מספר סדרות דוקומנטריות שערך רכלבסקי עבור גלי צה"ל שעסקו בשאלות של זהות ישראלית, דת ומדינה, ואקטואליה.

ביוני 2024 יצא ספרו השלישי 'ישראל או יהודה' במסגרת סדרת אופק בהוצאת תלם. הספר מנתח את השינויים הפוליטיים והחברתיים שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות ונחשב למעין המשך לספרו "חמורו של משיח". טענתו המרכזית היא כי כוחות משיחיים וגזעניים הולכים ומתעצמים בישראל, משפיעים באופן הרסני על ניהול המלחמה ומציבים איום על הדמוקרטיה הישראלית.^[12]^[13]

Remove ads