שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

סרט הזוועות

אוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סרט הזוועות
Remove ads

סרט הזוועות (שמו הרשמי: Bearing Witness to the October 7th Massacre, בתרגום חופשי מאנגלית: "עדות מהטבח ב־7 באוקטובר") הוא אוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, שהופק על ידי דובר צה"ל. הסרט הגרפי כולל בעיקר קטעים שצולמו ממצלמות גוף שנשאו מחבלי חמאס במתקפת הפתע, ומכיל תיעודי עינויים, רצח, התעללויות והשחתת גופות.

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "זעקות ואז שתיקה" או "Screams Before Silence".
עובדות מהירות הופק בידי, מדינה ...

צה"ל וממשלת ישראל ערכו הקרנות פרטיות של הסרט במוסדות מקומיים וזרים, במטה האומות המאוחדות, ובפני דיפלומטים ובעלי השפעה ציבורית. ההקרנות הפרטיות נערכו במסגרת ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל[2][3], והסרט לא פורסם בציבור[4][5].

Remove ads

רקע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[6] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[7] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[8] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[9] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[10] חיילים, 58[11] שוטרים ו-10[12] אנשי שירות הביטחון הכללי.

Remove ads

תוכן הסרט

סכם
פרספקטיבה
רצח אזרחים בקיבוץ מפלסים על ידי מחבלי חמאס (סרטון קשה לצפייה)
class=notpageimage|הצגה

מקבץ הווידאו בן 47 הדקות מציג תמונות וסרטונים מהמתקפה, כולל 139 רציחות של ישראלים[13], מראות של עינויים והשחתת גופות. הצילומים, שצולמו בעיקר ממצלמות גוף שנשאו מחבלי חמאס, מכילים תוכן גרפי כמו גופות שרופות, כולל תינוק שרוף, אזרחים שהוצאו להורג, מקרה של עריפת ראש, גופות שנזרקו לאשפה, חיילים שנרצחו בבסיסים צבאיים והתעללות בבני ערובה שנחטפו[14]. ברוק המרלינג, אשר נכחה בהקרנה, ציינה שכדי לא לפגוע בכבוד המשפחות, לא נכלל בסרט תיעוד של מקרי אונס, אלא "רק את החלקים שאחרי שברור מאוד מהם שהיה אונס"[15].

הצילומים מספקים הצצה לטקטיקה של מחבלי חמאס. רבים מהם התחפשו במדי צבא ומשטרה ישראליים כדי שלא יבחינו בזהותם. מחבלים נשאו אזיקונים כדי להשתלט בעזרתם על שבויים[14].

בצילומים שצולמו על ידי אזרחים בבמסיבת הטבע ליד רעים, המחבלים נראים מגיחים לפתע, וחוגגים מבוהלים בורחים לשדות תוך זעקות וגניחות של הפצועים. בבסיס צבאי אחד, מחבלים הוציאו להורג צוות והתחמשו ברובי סער גנובים[14].

באחד מהצילומים נראות חיילות צעירות מצטופפות באימה כשמחבל נכנס ומתחיל לירות. התוקפים נראים עוצרים כלי רכב כדי להוציא להורג את יושביהם, וגונבים טלפונים סלולריים וחפצים מהמתים. אזרחים שהיו הלומים ולא התנגדו נמשכו בשיערם לכלי רכב שנסעו לעזה[14].

המחבלים צילמו את עצמם בין היתר מתעללים בגופת חייל מת לתרועת ההמון[14].

החיילים של דובר צה"ל שערכו את הסרט והיו הראשונים לצפות בתכנים נשלחו בפקודה ישירה של דובר צה"ל לטיפול פסיכיאטרי[16].

Remove ads

הפצה

סכם
פרספקטיבה

הקרנות פרטיות

הסרט הופק על ידי דובר צה"ל מצילומים שנשלפו ברובם ממצלמות הגוף של מחבלי חמאס שביצעו את הטבח ב־7 באוקטובר[4].

לקיום וניהול ההקרנות הפרטיות הוקצו מספר מצומצם של אנשי מילואים מיחידת דובר צה"ל שהיו חשופים לסרט והיו אמונים על יצירת שיתופי פעולה ומנגנוני ההפצה. פקידים ישראלים ערכו הקרנות פרטיות של הסרט עבור קהלים נבחרים, שחתמו על הסכמי סודיות ונאסר עליהם להחזיק מכשירי הקלטה בזמן הצפייה. הקרנות נערכו לחברי הכנסת[17], לעיתונאים ולדיפלומטים זרים בישראל ובקונסוליות ישראליות ברחבי העולם[18]. לאחר שהסרט הוצג לחברי הכנסת, חלקם נצרכו לתמיכה רפואית ופסיכולוגית, וחברת הכנסת צגה מלקו אף התעלפה[19].

הסרט הוקרן גם לדמויות הוליוודיות כמו בכירים, במאים ומפיקים, נערכה על ידי הקולנוען הישראלי-אמריקאי גיא נתיב והשחקנית הישראלית גל גדות, בלוס אנג'לס ובניו יורק[20][21].

ב־14 בנובמבר הוקרן הסרט בפני חברי הקונגרס של ארצות הברית. חברי הקונגרס היו מזועזעים מהזוועות שראו, גינו את הברבריות של חמאס והביעו תמיכה בישראל[22]. ב־20 בנובמבר הוקרן הסרט בפני העיתונאים הזרים בישראל[23]. וגם באו"ם בהשתתפות למעלה מ-300 דיפלומטים[24].

ב־27 בנובמבר הוקרן הסרט בפני היזם אילון מאסק, אשר ביקר בישראל על מנת לצפות בנזקי פיגועי ה-7 באוקטובר בעוטף עזה ולתמוך במשפחות החטופים, לאחר שצייץ אמרות אנטישמיות ב־X[2].

ב־5 בדצמבר הוקרן הסרט לראשונה במוסד אקדמי בארצות הברית באוניברסיטת הרווארד[25].

ב־10 בדצמבר הגיעה קצינת צה"ל לביתו של פיל מקגרו, הידוע בתור ד"ר פיל, והקרינה לו ולצוות התוכנית את הסרט[26].

ב־19 בדצמבר, לאחר שנעדר מצפייה בסרט בכמה הקרנות שהתבצעו באו"ם, הוקרן הסרט בהקרנה פרטית למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש[27].

ובנוסף, לאחר שסירבה לתייג קריאות לרצח יהודים כהפרה של כללי הקמפוס בשימוע מול בית הנבחרים, הוקרן הסרט לסאלי קורנבלות' ולבכירים נוספים ב־MIT[28].

עד 30 בנובמבר, צפו בסרט כ-4,700 בני אדם, ב־200 הקרנות שנערכו ביותר מ־50 מדינות[13]. עד 14 בינואר 2024, 100 יום למלחמה, הסרט הוקרן 430 פעמים ל־11,200 צופים. בארצות הברית בלבד התקיימו 95 הקרנות, בהן ההקרנות שבמטה האומות המאוחדות, הקפיטול, הקונגרס, מחלקת המדינה והסנאט[29].

ב-4 בפברואר 2024, צפתה בסרט פרמילה פאטן שליחת האו"ם לאלימות מינית שאמרה כי לא ישנה שבוע לאחר צפייה בסרט וכי תפעל לשחרור מיידי של החטופות[30].

ב-9 ביוני 2025 השתלט חיל הים על "משט מדלן", שניסה לשבור את הסגר הימי שהטיל צה"ל על רצועת עזה. את המשט הובילו פעילת האקלים השוודית גרטה טונברי והשחקן האירי ליאם קנינגהם. ההשתלטות בוצעה ללא שימוש בכוח ובאופן שקט, בהתאם להנחיות המבצעיות. כלי השיט הופנו לנמל אשדוד, שם עברו נוסעי המשט תהליך תחקור ובמסגרתו הורה שר החוץ כץ להקרין להם את סרט הזוועות. לפני ההקרנה הוסבר להם במה הם עומדים לצפות, וכל משתתפי המשט סירבו לצפות בסרט.[31][32]

הוויכוח האתי בדבר הפצה פומבית

תוכניות לפרסם את הסרט לציבור בפומבי עוררו בישראל ויכוח אתי נוקב.

התומכים בפרסום הסרט טוענים שהתמונות האכזריות יגבשו גיבוי בינלאומי למטרת ישראל על ידי הצגת ראיות בלתי ניתנות לערעור לזוועות חמאס. הם טוענים שחיוני שהעולם יהיה עד לפשעים הנוראיים הללו ממקור ראשון. על פי הדיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בעמדה זו ורצה לפרסם את הסרט, אך אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו מפני נזק פסיכולוגי לציבור[4].

המתנגדים העלו חששות לגבי טראומה של האוכלוסייה הישראלית. הם ציינו כי שידור צילומים גרפיים של קורבנות רק יעמיק את ייסורי המשפחות. מומחי בריאות הנפש הזהירו בתוקף מפני חשיפה לסרט[4]. התנגדות נוספת הייתה על רקע הפגיעה בפרטיות הקורבנות וכבודם, ופגיעה נוספת במשפחותיהם[33].

ב־10 בינואר 2024 העלה מערך ההסברה הלאומי אתר אינטרנט שמכיל חומרים דומים לאלו שנכללו בסרט. האתר זמין מחוץ לישראל ונוצר במסגרת פעולות המערך שמיועדות לדעת הקהל הבין־לאומי[34].

Remove ads

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads