עופר ברקוביץ (פוליטיקאי)

צבי עופר ברקוביץ (נולד בכ"ו בתמוז ה'תשמ"ג, 7 ביולי 1983) הוא יזם ופוליטיקאי ישראלי. מייסד תנועת "התעוררות בירושלים", חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר ומועמד מטעם סיעת "התעוררות בירושלים" לראשות העיר ירושלים בשנת 2018^[1]. כיום יזם ואיש עסקים.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

עופר ברקוביץ

ברקוביץ, 2021
לידה	7 ביולי 1983 (בן 42) כ"ו בתמוז ה'תשמ"ג ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
מקום מגורים	נחלאות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת פעילות	מ-2008
סיעה	התעוררות בירושלים
in-jerusalem.org

Remove ads

ביוגרפיה

ברקוביץ נולד וגדל בירושלים^[2] למשפחה מסורתית. אביו, ד"ר שמואל ברקוביץ, דוקטור למשפטים ומומחה למקומות הקדושים בירושלים ואימו אילנה היא עובדת סוציאלית ועובדת קהילתית^[3]^[4]. הוא למד בחטיבת אורט מינקוף ובתיכון ליד האוניברסיטה והיה פעיל בתנועת הצופים^[4]^[5].

בצבא התגייס תחילה לקורס טיס ומאוחר יותר עבר ליחידה מיוחדת בחיל התותחנים, בה שירת שש שנים, עד שהשתחרר בשנת 2008 בדרגת סרן.^[3]^[5] כיום משרת במילואים בדרגת רס"ן.

ברקוביץ הוא בוגר תואר ראשון בחוג לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים (2013) ובוגר תוכנית מעוז להכשרת מנהיגות ציבורית באוניברסיטת הרווארד (2017).

Remove ads

קריירה פוליטית

סכם

פרספקטיבה

לאחר שחרורו מצה"ל הקים את תנועת "התעוררות בירושלים", במטרה "לדאוג לציבור הציוני, הסובלני והיצרני בירושלים". ב-2011 היה שותף בהקמת תנועה חברתית בשם "מתפקדים", שמטרתה הגברת מעורבותם של צעירים בפוליטיקה.

חבר מועצת העיר (2008–2011)

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 נבחר לראשונה למועצת עיריית ירושלים, תחת ניר ברקת, ברוטציה עם מירב כהן^[6]. בתפקידו זה היה אמון על מערכת החינוך הבלתי פורמלית בעיר וכיהן כיו"ר ועדת התרבות העירונית. בתקופת כהונתו כמחזיק תיק הנוער זכתה ירושלים בפרס יחידת הנוער המצטיינת לשנת 2011^[7].

ב-2012 ברקוביץ כיהן כמנהל האסטרטגיה והתוכן של פרויקט התחנה הראשונה מטעם היזם^[8].

סגן ראש העיר (2013–2017)

בבחירות לעיריית ירושלים בשנת 2013 זכתה תנועת "התעוררות בירושלים" בראשותו ל-4 מושבים במועצת העיר. ברקוביץ' מונה לסגן ראש העיר ולממונה על תחומי הפיתוח הכלכלי, התרבות ומרכז העיר. כיהן כמ"מ יו"ר הדירקטוריון של חברת עדן, הממונה על פיתוח מרכז העיר.

ברקוביץ פעל למניעת סגירתו של בית הקולנוע הוותיק "לב סמדר" בשכונת המושבה הגרמנית^[9], ובתיווכו הגיעו רשת בתי הקולנוע "לב" ובעל הנכס בו פועל הקולנוע להסכם על המשך הפעלה של בית הקולנוע למשך עשר שנים נוספות^[10]. כמו כן דאג לכך שעיריית ירושלים תשנה את סיווג הארנונה לאומנים, כך שגם נכסים שמשמשים יוצרים העוסקים בצורפות, צילום, וידאו־ארט, מוזיקה וספרות ייהנו מההנחה^[11].

בקיץ 2017 פרץ משבר בין ברקוביץ ותנועת "התעוררות בירושלים" לבין ראש העיר ניר ברקת, כשאנשי התנועה טענו כי ברקת מתכנן לחלק את שכונות ירושלים לחרדים, לדתיים ולחילונים^[12].

בחירות לראשות העיר ירושלים (2018)

בנובמבר 2017 הודיע ברקוביץ על פרישה מקואליציית ברקת ומתפקידו כסגן ראש העיר, והכריז על ריצה לראשות העירייה בבחירות 2018^[13]^[14]. בבחירות שהתקיימו ב-30 באוקטובר 2018 למועצת העיר ולראשות העיר העפיל לסיבוב השני לאחר שקיבל 29.4% מהקולות. עוד עלה לסיבוב שני משה ליאון, שקיבל 32.76% מהקולות^[15]. סיעת התעוררות בראשותו הפכה לסיעה הגדולה במועצה עם 7 מושבים^[16]. בסיבוב השני שנערך ב-13 בנובמבר הפסיד למשה ליאון במרוץ צמוד^[17], כאשר גרף 49.15% מהקולות (108,979 קולות) לעומת 50.85% מהקולות (112,744 קולות) לליאון^[18]. בסיבוב השני זכה גם לתמיכת חלק מהציבור החרדי מאגודת ישראל והפלג הירושלמי^[19].

יו"ר האופוזיציה העירונית (2018–2022)

לאחר הבחירות ניהל ברקוביץ משא ומתן על כניסה לקואליציה, אולם בסופו של דבר נשארו הוא וסיעתו באופוזיציה^[20].

בתחילת משבר הקורונה פנה ברקוביץ אל ראש העיר משה ליאון והציע שתנועת התעוררות בירושלים ומתנדביה יסייעו לעירייה להתמודד עם המשבר, על אף היריבות הפוליטית^[21]. במקביל לכהונתו כיו"ר האופוזיציה העירונית, שימש ברקוביץ כנשיא עמותת "לב אוהב" ובמסגרת זו הוביל את קמפיין ההתרמה הארצי "מרחיבים את הלב" לעזרה לנפגעי הקורונה^[22].

בקדנציה זו פעל ברקוביץ' מול משרד התחבורה להעברת "מתחם הטסטים" שפעל בשכונת גילה לאזור התעשייה תלפיות על מנת למנוע הפרעה לתושבי השכונה^[23].

לאחר מאבק ולחצים שהוביל, החליטה הוועדה המחוזית לחייב את עיריית ירושלים לבנות תוכנית שלד ציבורי מקיפה בשכונות קריית היובל, עיר גנים וקריית מנחם^[24]. קידם את פרויקט מנורה לאומנויות (מתחם ז'ראר בכר), המתחם כולל בתוכו את הסטודיו למשחק "ניסן נתיב", בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, בית הספר לתיאטרון חזותי והמרכז למוזיקה מן המזרח^[25].

ברקוביץ' פעל למען קידום מיזם קייטנות אוגוסט לכיתות א-ב, לילדי שפה וחינוך מיוחד ואף הצליח להוביל להוזלה משמעותית במחירי קייטנות אוגוסט^[26]^[27]^[28]^[29].

הבחירות לכנסת ה-24

לאחר שסירב להצעות ממפלגות אחרות^[30]^[31], הצטרף בפברואר 2021 למפלגת "תקווה חדשה - אחדות לישראל" והוצב במקום ה-13 ברשימתה בבחירות לכנסת ה-24^[32]. המפלגה זכתה בבחירות לכנסת בשישה מנדטים וברקוביץ נותר מחוץ לכנסת.

בנובמבר 2022 הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.^[33]

Remove ads

פעילותו הציבורית

סכם

פרספקטיבה

תחום הדיור

ברקוביץ פעל יחד עם ח"כ רועי פולקמן לחקיקת חוק שיחייב בעלי נכסים לא מאוכלסים ("דירות רפאים") לשלם ארנונה כפולה על הנכס, במטרה להגדיל את מספר הדירות המוצעות לשכירות בעיר^[34]. בהמשך כהונתו הוביל ברקוביץ מאבקים נוספים בתחום הדיור, כגון המאבק בתופעת הנכסים הנטושים^[35]. כמו כן פעל ליישום תקנה שהועברה על ידי השר גדעון סער המאפשרת לרשויות המקומיות לנצל שטחים ציבוריים לשם בניית דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מוזל^[36].

פתיחת עסקים בשבת

בשנת 2010 התנגד להחלטת עיריית ירושלים למנוע מסינמה סיטי ירושלים לפעול בשבת. ברקוביץ עתר לבג"ץ יחד עם חברים נוספים בתנועת "התעוררות בירושלים"^[37], אולם בג"ץ החזיר את הדיון למועצת העיר.

העברת משרדי ממשלה לירושלים

כבר בקדנציה הראשונה שלו במועצה פעל ברקוביץ להחזרת משרדי הממשלה לירושלים^[38]. בעקבות פנייתו של ברקוביץ הודיע סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא כי יעביר את משרדו לירושלים^[39]. ברקוביץ היה מעורב גם במעבר של רשות החדשנות מהאיירפורט סיטי לירושלים^[40]. כמו כן נאבק ברקוביץ בניסיון לשכן את תאגיד השידור הישראלי מחוץ לירושלים, מאבק שהסתיים בהצלחה בסופו של דבר רק בשנת 2020, כאשר ברקוביץ כבר כיהן כיו"ר האופוזיציה בעירייה^[41].

גם בקדנציה השנייה שלו במועצה המשיך ברקוביץ לפעול להעברת משרדי ממשלה לעיר על מנת ליצור מקומות תעסוקה. בעקבות הבג"ץ שהוביל, ממשלת ישראל קיבלה החלטת ממשלה חדשה בדבר יישום מעבר היחידות הכוללות סנקציות. בית המשפט קבע כי לעתירה היה משקל בהנעת הממשלה לפעולה^[42]^[43]^[44].

קריירה בעסקים

ב-2022 הצטרף ברקוביץ לחברת נופר אנרגיה^[45]. חברה ציבורית ישראלית העוסקת בתחום מיזמי אנרגיה מתחדשת בישראל ובעולם. לאחר כחצי שנה בחברה, היה שותף בהקמת חברת בת של נופר אנרגיה, בשותפות עם קבוצת מילגם, חברת אינובה, בה הוא משמש כיושב ראש. חברת הבת עוסקת באנרגיה מתחדשת בתחום המוניציפלי.^[46]^[47]