מירב כהן - Wikiwand

מירב כהן (נולדה ב-26 באוגוסט 1983, י"ז באלול ה'תשמ"ג) היא חברת הכנסת מטעם יש עתיד שכיהנה כשרה לשוויון חברתי. בעבר כיהנה בתפקידים אלה מטעם סיעת כחול לבן. קודם לתפקידיה הפוליטיים, שימשה מנכ"לית ארגון "אמון הציבור", הייתה חברת מועצת עיריית ירושלים וממייסדי תנועת "התעוררות בירושלים".

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

Remove ads

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

כהן נולדה וגדלה בירושלים, לסעדיה וסולנג' שולמית (לבית פוני), ולה שלושה אחים הגדולים ממנה. שני הוריה עלו ארצה ממרוקו. בכיתה ה' עברה עם משפחתה ליישוב השכן מבשרת ציון, שם גם התחנכה בתיכון הראל מאוחר יותר.^[1]

בשנים 2001–2003 עשתה את שירותה הצבאי בתחנת הרדיו גלי צה"ל – תחילה כמפיקה ועורכת במחלקת המבצעים של התחנה, ולאחר מכן כמפיקה בתוכנית הרדיו "24 היום שהיה". כהן השתחררה בדרגת סמל לאחר שנתיים של שירות בגל"צ ככתבת, מפיקה ועורכת בנושאי צרכנות,^[2] עורכת ומגישה פינות בנושאי כלכלה,^[2] ומגישת מהדורות חדשות.^[2] במהלך שירותה הצבאי, זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל על עריכת התוכנית "הסוכה הנודדת".

כהן היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים, ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.^[2]

כהן ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים על-ידי חברות טלמרקטינג שמוציאות במרמה פרטי אשראי מאלפי ישראלים מבוגרים, ואז מנשלות אותם מרכושם (ראו: ניצול כלכלי של קשישים). עיקר המאבק שלה התמקד בהחזרת הכסף מאותן חברות טלמרקטינג ונוכלים שונים, ישירות לנפגעים.^[3]^[4]

בשנים 2003–2004 הייתה כתבת לענייני כלכלה במערכת ynet.^[5]^[2]

בשנת 2004 מונתה כהן לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון.^[6] במהלך תקופה זו יושמה תוכנית ההתנתקות שתפסה חלק ניכר מעבודת הדוברות של המשרד. ב-2005 נבחרה על ידי מגזין "The Marker" כאחת ממאה האנשים המשפיעים על כלכלת ישראל, בקטגוריית הדוברים.

שימשה (החל משנת 2013) כמנכ"ל של ארגון "אמון הציבור".^[7] הארגון הוקם במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל לציבור, לממשלה ולעסקים כאחד.

בין השנים 2017–2019 הפכה כהן למייסדת ומנכ"לית של חברת הסטארט-אפ "Crowd Action", אשר מסייעת לצרכנים שנפגעו מעוולות צרכניות להתאגד עם צרכנים שנפגעו באותו אופן ולממש יחד את זכויותיהם.^[8]

כחברת מועצת העיר ירושלים

בקיץ 2011 נכנסה כהן למועצת העיר ירושלים כחברת מועצה וחברת הנהלת מועצת העיר ומחזיקת תיק הנוער, כחלק מהסכם רוטציה עם עופר ברקוביץ' בסיעת התעוררות בירושלים, אשר כהן נמנית עם מייסדיה.

כהן הובילה במשך השנים מאבקים חברתיים רבים כנציגת תנועת התעוררות בירושלים, ובהם המאבק על פתיחה בשבת של חניון קרתא (קרתא – חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ),^[9] המאהל הירושלמי של המחאה החברתית, המאבק להעברת משרדי גופים ממשלתיים וציבוריים לירושלים ויצירת מקומות תעסוקה בעיר (עם כינון הממשלה החדשה היא שיגרה פנייה בנושא לשר לענייני ירושלים, נפתלי בנט),^[10] והמאבק בתופעת הבתים הנטושים בעיר.^[11] כהן כחברת מועצת ירושלים הובילה מאבק לשינוי מערכת הארנונה והתנגדה לכך שניתן פטור אוטומטי למשפחות חרדיות.^[12] בנוסף, היא פעלה להצלת הקולנוע "לב סמדר" בעיר, וכן יזמה קבוצת רוכשים ראשונה מסוגה של צעירים עובדים בשכונת עיר גנים בעיר^[13], יחד עם עמותת "רוח חדשה", במסגרתה הצליחו להוריד את מחיר הדירות ב-15% ממחיר השוק. בנוסף, במטרה לשבור את מחירי השוק של קייטנות הקיץ, וכדי למשוך בני נוער לתנועות הנוער, יזמה קייטנות שהופעלו על ידי מדריכי תנועות הנוער וסובסדו על ידי העירייה. פעילות זו הצליחה להוריד מחיר של קייטנה מ-1,100 ש"ח ל-350 ש"ח.^[14]

כחברת מועצת העיר ירושלים בסיעת "התעוררות בירושלים", נאבקה לפי חוק הלוואות לדיור סעיף ג 6 משנת 2001, זכאי כל יחיד מעל גיל 30 וכל זוג, הרוכשים דירה בירושלים למענק משמעותי. נכון לתחילת 2013, עמד המענק על 80–100 אלף ש"ח. אולם, החוק היה מוקפא בחוק ההסדרים ולא התממש. ב-5 במאי 2013, נוצר מצב בו חוק ההסדרים לא חל. כהן עלתה על חלון ההזדמנויות שנוצר בו הזכאים למענק יוכלו לקבלו. במהלך מאי ויוני 2013 הופיעה מירב כהן באמצעי התקשורת השונים וחשפה לציבור הרחב את החוק. בזכות הלחץ התקשורתי והציבורי שיצרה הכריזו משרד הבינוי והשיכון והאוצר כי עד ביטולו של החוק, מי שרכש דירה בירושלים בטווח התאריכים יקבל את המענק. ב-26 ביוני 2013 אישרה ועדת הכספים להאריך את תוקף חוק מענק ירושלים עד אמצע יולי 2013 ובמקביל אישרה סעיף חדש שיאפשר מתן המענק לרוכשי דירה מקבלן בבירה במחיר של עד 1.8 מיליון שקל מיום ביטול הסעיף ועד סוף אוקטובר. ההחלטה הועברה לקריאה שנייה ושלישית.^[15]^[16]

כחברת מועצת העיר, הובילה מאבק על הכנסת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" (לטובת אוכלוסייה עובדת) לתוכנית "המחיר למשתכן", של משרד השיכון.^[17] הרעיון והעיקרון המוביל את המאבק והתוכנית הוא שצריך להקל על יוקר המחיה של מי שעובד או לפחות מנסה לעבוד ולתמרץ את אלה שנמנעים ומנסים להשתלב בשוק העבודה. ועדת טרכטנברג אימצה את המלצות הצוות שהובילה שעסק וקידם עיקרון זה.

פעילות פוליטית

בשנת 2013 התמודדה בבחירות לכנסת ה-19, במסגרת רשימת "התנועה" בראשות ציפי לבני, בה שובצה במקום התשיעי. הרשימה קיבלה שישה מנדטים וכהן לא נכנסה לכנסת.

בשנת 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל",^[18] וברשימה המאוחדת של "כחול לבן" הוצבה במקום ה-17. הרשימה קיבלה 35 מנדטים וכהן נבחרה לראשונה כחברת הכנסת העשרים ואחת.

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום ה-17 ונכנסה לאחר שהרשימה זכתה ב-33 מנדטים.^[19]

שנה לאחר מכן, בבחירות לכנסת העשרים ושלוש ב-2020, הוצבה שוב באותו המיקום ונכנסה לכנסת בה הייתה חברה בוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה.^[20]^[21]

השרה לשוויון חברתי

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה לשוויון חברתי, וכך הפכה לשרה הצעירה ביותר בממשלה בגיל 36.

באוקטובר 2020 אישרה הממשלה את הצעתה שלפיה לפחות כ-50% מהמשרות בסגל הבכיר של שירות המדינה יאוישו בידי נשים,^[22] יוזמה זו לוותה בפרסום בתקשורת שחשף כי פחות מ-11% מהמועסקים בסגל בכיר בשירות המדינה הן נשים.^[23]

חודש לאחר מכן אושרה הצעת חוק "אל תתקשרו אלי" שנחקק ביוזמה משותפת שלה יחד עם שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, על פי הצעת החוק יוקם מאגר בו יוכלו צרכנים לרשום את מספר הטלפון שלהם ובכך עסקים לא יוכלו להתקשר למטרות שיווק למספר הטלפון שלהם. יוזמה זו היא חלק מהמאבק של רשויות המדינה בעוקץ של קשישים על ידי בעלי עסק שעוקצים את אותם קשישים בעזרת הטלפון.^[24]^[25]

יחד עם השר אמיר אוחנה הודיעה כי יוקם במשטרה מוקד הונאות שבו תטופל תופעת עושק הקשישים.^[26]

ב-5 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הודיעה כי תתמודד במפלגת "יש עתיד" שבה שובצה במקום החמישי. למחרת, התפטרה מהממשלה ומהכנסת, על מנת לצאת מסיעת "כחול לבן".^[27] בבחירות במאי 2021 קיבלה "יש עתיד" 17 מנדטים, וכהן נכנסה לכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל ה-36 מונתה שוב לשרה לשוויון חברתי ונכנסה לתפקידה ביוני 2021.^[28]

במשרדה, היא קידמה מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים ואת תוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים.^[29]^[30]^[31] כשרה, היא הקצתה 100 מיליון שקלים לתוכנית להפגת בדידות בקרב בני הגיל השלישי, ואף מינתה פרויקטור ייעודי לנושא הזה.^[32] בנוסף, היא הקימה את קבינט הזקנה יחד עם שר הרווחה דאז מאיר כהן, הייתה מיוזמות הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לאזרח הוותיק ל-70% משכר המינימום^[33], וכן הענקת הנחה אוטומטית בארנונה לבני 75+.^[34] כהן העבירה החלטת ממשלה שמגדירה את מדדי ההזדקנות המיטבית^[35] – החלטה תקדימית במסגרתה הוטל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע באופן תדיר סקרים שימדדו את מצבה של האוכלוסייה המבוגרת בישראל במספר תחומים. המדדים הללו נועדו להוות "מצפן לאומי" להכוונת פעולות משרדי הממשלה במטרה לקדם הזדקנות מיטבית. היא גם הרחיבה את פרויקט "כיתות ותיקים" ל-90 רשויות מקומיות,^[36] וכן חנכה מרכזי הכנה לפרישה בשם "אפ 60".^[37] בנוסף, כהן השיקה במוקד לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי פרויקט בשיתוף אגודת הסטודנטים הארצית שנועד לקשר בין סטודנטים לאזרחים ותיקים לטובת סיוע באוריינות דיגיטלית.

בזמן גלי הקורונה, המשיכה לפעול למען הגיל השלישי באמצעות קידום הארכת הרישיון של עובדי סיעוד זרים וכן הבאת 1,000 עובדי סיעוד נוספים מנפאל ומגיאורגיה. בנוסף, משרדה יזם חלוקת כמיליון בדיקות אנטיגן בבתי אבות, וכן חלוקת 750 אלף בדיקות אנטיגן למטפלים סיעודיים.^[38] כמו כן, היא פעלה להארכת מענק הקורונה לגילאי 67+.

כשרה לשוויון חברתי, כהן הייתה אחראית על ניסוח והובלת החלטת ממשלה 550^[39] - התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית לשנים 2022 עד 2026 בהיקף של 30 מיליארד שקלים. על פי נתוני אגף ממשלה וחברה במשרד ראש הממשלה, בשנה הראשונה לפעילות התוכנית הושלמו 90% מהמשימות הביצועיות של החלטה 550 והיא דורגה במקום הראשון בביצוע בקרב החלטות ממשלה מרובות משימות.^[40] בנוסף, היא פעלה להעברת החלטת ממשלה לתמיכה בערים המעורבות לוד, רמלה ועכו לטובת תגבור הביטחון האישי של התושבים^[41], ולהעברת החלטת ממשלה ייעודית לקידום מענים ותשתיות בעלות 200 מיליון שקלים ביישוב ג'סר א-זרקא^[42]. בנוסף, כהן קידמה חתימה על הסכם גג באום אל פחם^[43], הראשון בחברה הערבית, יחד עם שר הבינוי והשיכון דאז זאב אלקין, שבמסגרתו תוכננה הקמה של 15 אלף יחידות דיור.

בתחום ניצולי השואה, משרדה פעל יחד עם משרד החוץ של ישראל להשגת מענקים לניצולי שואה שעלו מרומניה ומבולגריה, לאחר שבשנת 2021 גרמניה פסקה שהיא מכירה רשמית בעיר בוקרשט (בירת רומניה) ובערים נוספות בבולגריה כ"גטו פתוח".^[44] בנוסף, משרדה פעל להארכת מתן מענק הקורונה השנתי על ידי ממשלת גרמניה, וכן הגדלת מענקי הסיעוד שניתנים ע"י ממשלת גרמניה לניצולי שואה סיעודיים.^[45] נוסף כל כך, כהן קידמה כשרה את הגדלת המענק השנתי לניצולי שואה ממעגל שני בסכום של כ-2,500 שקלים.^[46] בסך הכול, בתקופת כהונתה כשרה לשוויון חברתי - כהן גייסה כספים לניצולי שואה בסכום של כ-2.6 מיליארד שקלים.

בכל הנוגע לזיכרון השואה, היא פעלה יחד עם ראש הממשלה ושר החוץ דאז נפתלי בנט ויאיר לפיד להעביר תוספת תקציבית של כ-30 מיליון שקלים ליד ושם^[47], וקידמה את הרחבת פרויקט "זיכרון בסלון" לתלמידים ברחבי אירופה.^[48]

לנוכח הכוונה לקיים קורס הכשרה לשירות המדינה בהפרדה מגדרית, התערבה השרה וביקשה ללמוד את הסוגיה, דבר שהביא את העמותה שהייתה אמורה להפעיל את הקורס להודיע על ביטולו. עם ההודעה על כך בנובמבר 2021 התייחסה כהן לנושא: "כאישה, כחילונית, כשרה בממשלה וכאדם הדוגל בשוויון, הפרדה מגדרית היא דבר שאינו תואם את עולם הערכים שלי. מדובר בדיון מכונן, בעל משמעות ארוכת טווח אשר עוסק בהתנגשות בין ערכים שונים".^[49] באופן כללי, קידמה כהן כשרה פרויקטים לשוויון מגדרי^[50]^[51], בהם פרויקט לחינוך מגדרי לגיל הרך יחד עם משרד החינוך, מרכז לקידום שוויון מגדרי בחברות ההייטק יחד עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והגדלת התקציב של הרשות לקידום מעמד האישה.

בהמלך כהונתה, פעלה רבות גם למען הקהילה הגאה ואף העבירה החלטת ממשלה תקדימית שהסמיכה לראשונה את משרדי הממשלה באופן רשמי לפעול למען הקהילה. בנוסף, היא הקימה במשרד לשוויון חברתי את האגף למען הקהילה הגאה שתוקצב ב-90 מיליון שקלים.^[52] האגף הביא להקמת 72 בתים פתוחים ברחבי הארץ, ואף הוביל להקמת תוכנית ייעודית לקידום הלהט"ב בירושלים.

הכנסת ה-25

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה בשנית במקום החמישי ברשימת יש עתיד ושבה לכהן כחברת כנסת לאחר הפסקת כהונה באמצעות "החוק הנורווגי".

נבחרה לרשימת "40 מתחת ל-40" לשנת 2021 על ידי אתר "אייס".^[53]

כהן יזמה את הקמת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה^[54] והיא עומדת בראשה בכנסת העשרים וחמש. היא מכהנת גם כיושבת ראש של השדולה למען קידום מעמדה הכלכלי של ירושלים - במסגרת נלחמה רבות בתוכניות הבנייה לגובה של עיריית ירושלים.^[55] בנוסף, היא מכהנת כיושבת ראש של השדולה למען יוצאי ארצות ערב ואיראן, וכן יו"ר משותפת של השדולה למען קידום הקהילה הגאה^[56] והשדולה למען האזרחים הוותיקים.

Remove ads

חקיקה

סכם

פרספקטיבה

כהן יזמה והעבירה שורת חוקים במהלך כהונתה בכנסת, בהם:

תיקון לחוק הגנת הצרכן שמאפשר לרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים מוגדלים על מבצעי הונאה צרכנית בנסיבות מחמירות. בין היתר, הונאה צרכנית מוגדרת כהונאה בנסיבות מחמירות כאשר היא מופנית כלפי אזרחים ותיקים, עולים חדשים, ובעלי מוגבלות גופנית ושכלית.^[57]
חוק שמכיר לראשונה במעמד ארוסות לחללי צה"ל וכוחות הביטחון, וכן לארוסות נפגעי פעולות איבה. מטרת החוק היא לספק לארוסות סל תגמולים ושיקום, בדומה למה שזכאים לו בני משפחה אחרים של חללים ונפגעי פעולות איבה.^[58]
תיקון לחוק הגנת הצרכן שנותן סמכות לרשות להגנת הצרכן להורות לחברות האשראי להפסיק סליקת עסקאות לעסקים שנמצאו כמבצעי הונאה בנסיבות מחמירות, וכן להורות למערכת ההוצאה לפועל לסגור תיקי הוצאה לפועל שפתח מבצע ההונאה כלפי הקורבנות שלו. בנוסף, התיקון לחוק מעניק סמכויות לפקחי הרשות להגנת הצרכן לבצע חדירה לחומרי מחשב, בכפוף להסמכה ייעודית ולהסכמת השר לביטחון לאומי.^[59]
תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שמאריך את תקופת ההתיישנות על עבירה של אפליה במקום העבודה מ-3 שנים ל-5 שנים.^[60]
הפיכה לחוק קבוע של הוראת השעה שמאפשרת להורים שכולים בנסיבות אזרחיות להמשיך לעבוד 4 שנים לאחר גיל הפרישה. חוק הקבע הרחיב את מעגל הזכאות של הורים שכולים לזכות זו, והטיל לראשונה אחריות על המשרד לשוויון חברתי ליידע את ההורים השכולים בדבר זכותם.^[61]

Remove ads

חיים אישיים

כהן נשואה ליובל אדמון, סגן-ראש המועצה הלאומית לכלכלה.^[62] הם מתגוררים בשכונת בית הכרם שבירושלים, ולהם שלושה ילדים. בתה הראשונה נולדה בבוקר יום הבחירות לכנסת התשע עשרה שבהן הייתה מועמדת מטעם "התנועה".^[63] בנה השלישי נולד ארבעה ימים אחרי תחילת כהונתה כשרה.^[64]