שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

עמוס ירקוני

איש צבא בדואי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עמוס ירקוני
Remove ads

עמוס ירקוני (במקור: עבד אלמג'יד ח'דר אלמזאריב; בערבית: عبدالمجيد خضر المزاريب, בתעתיק מדויק: עבד אלמג'יד ח'צ'ר אלמזאריב; 1 ביוני 1920 – 7 בפברואר 1991) היה קצין ישראלי, ממוצא בדואי ששירת בצה"ל בדרגת סגן-אלוף. בתפקידיו האחרונים כיהן כמפקד סיירת שקד ומושל מרכז סיני. קיבל את עיטור המופת ושלושה צל"שים[1].

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Thumb
מצבת זיכרון לעמוס ירקוני באנדרטת הלוחם הבדואי
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נולד בשם עבד אלמג׳יד ח׳דר אלמזאריב בכפר נאעורה, בתקופת המנדט, בן לשבט הבדואי אלמזאריב השוכן באזור נהלל והגלבוע. בשנת 1936 הצטרף לכנופיות שהציתו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה. בגלל סכסוך פנימי נמלט ל"קבוצת שמרון" שהורכבה מבני נהלל, וקשר קשרים עם "ההגנה" דרך משה דיין.

בשנת 1947 עבד כפועל פשוט בבתי הזיקוק. כאשר נודע לו על הטבח שערכו פורעים ערבים בפועלים יהודים, רץ לביתן החשמלאים, הזהיר אותם וייעץ להם להימלט לפני בוא ההמון הפורע. בכך הציל שישה חשמלאים מצוות בתי הזיקוק[2].

במאי 1948 התגייס לצה"ל, והחליף את שמו לעמוס ירקוני. לדבריו, החליף את שמו מסיבות ביטחוניות, כמו גם כדי להקל על היגויו בפי חבריו לנשק, שרובם היו יהודים. השם "ירקוני" נגזר משם המשפחה המקורי שלו בערבית: ח'דר שפרושו בעברית, ירוק. חברו הקרוב היה הקצין איתן ירקוני שהביע הסכמה לשימוש בשמו.

בצה"ל שירת ב"חיל המיעוטים" ונודע כגשש וכסייר מעולה. הוא נפצע פעמיים במהלך שירותו בהתקלויות, איבד את ידו השמאלית ונפגע ברגלו. בשנת 1953 עבר קורס קצינים. ב-1955 הציע לו קצין הקשר למיעוטים בצה"ל, חיים לבקוב, להקים את יחידות הגששים בסיירות המובחרות, בהמשך השתלב בפיקוד של יחידת המיעוטים ואחר-כך בסיירת שקד, שפעלה כיחידה עצמאית קטנה מאוד של פיקוד דרום לאיתור, בלימת ותפיסת חוליות מסתננים, מרגלים, אנשי מודיעין ופדאיונים מגבולות מצרים וירדן.

לזכותו של ירקוני נזקף פיתוח ויישום השיטה, איתה הצליחה יחידה קטנה יחסית לשמור על הגבולות הארוכים של פיקוד דרום. במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח[3]. בחורף 1959 במהלך מרדף אחר חוליית מחבלים שהסתתרו בתוך שיחייה עבותה בביצות חממה שמצפון לאשקלון, נפתחה עליו לפתע אש מטווח קצר וצרור שפגע בידו השמאלית גרם לקטיעתה. למרות זאת המשיך לפקד על היחידה ולהפעיל רובה כאשר הניח את הקנה על הפרוטזה שלו.

אם בשנים הראשונות של היחידה נאספו אליה מיחידות שונות לא בצורה מסודרת, הרי משנת 1961 ואילך, החל ירקוני לגייס מחזורים שעברו ראשית טירונות בחטיבת הצנחנים. לאחר סיום תפקידו כמפקד סיירת שקד, מונה למושל מרכז סיני. ירקוני השתחרר מצה"ל בשנת 1969 בדרגת סגן-אלוף. ירקוני השתקע עם משפחתו בבאר שבע, וילדיו גדלו בקרב האוכלוסייה היהודית.

בשנת תשמ"ה הוענק לו פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.

עמוס ירקוני הלך לעולמו בשנת 1991, ונקבר, לבקשתו של רחבעם זאבי[4], בבית העלמין הצבאי קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו, ג'ורג'ט, שישה ילדים ונכדים. אחיינו הוא ראש מועצה זרזיר לשעבר, אמיר מזאריב.

Remove ads

הנצחה

בסיס משמר הנגב המשמש את גדוד התובלה "אבירי הדרום" ואת גדוד הסיור של חטיבת גבעתי קרוי על שמו. עיריית באר שבע קראה רחוב על שמו בשכונה ו' בעיר.

ותיקי סיירת שקד מתאספים מדי שנה ב-7 בפברואר ליד קברו ומזכירים את שבחיו ובעיקר את ערך אהבת המולדת ובניית האמון האישי בין פקודיו.

גלריה

  • Thumb
    אלוף פיקוד הדרום צבי זמיר (מימין) עם מפקד סיירת שקד סגן אלוף עמוס ירקוני, סגן יהודה מלמד משבח את לוחמי הסיירת לאחר פעולה מוצלחת ב-1963, שהסתיימה בחיסול חולית מודיעין מצרית שחדרה לישראל. זאת אף על פי שקיבלו הוראה מפורשת להמתין לכוחות אחרים[5].
  • Thumb
    עמוס ירקוני, מפקד סיירת שקד, בכיסא מפקד הג'יפ מאחורי המקלע. בסיני עם לוחמי היחידה, מלחמת ששת הימים, יוני 1967

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוס ירקוני בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads