עמק המכמתת

עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: سهل مخنة; תעתיק מדויק: סַהְל מַחְ'נֶה) הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם. זהו עמק מישורי צר וארוך, שגובהו כ-500 מטרים מעל פני הים.

עמק המכמתת

אינוורסיה בעמק המכמתת. בצד שמאל למטה - מחנה חורון. מעליו - הכפר עוורתא וגבעת פינחס. במרכז התמונה למעלה ובצד שמאל למעלה - הכפרים אודלה וביתא בהתאמה. בצד ימין - הכפר בורין. מבט מסנה יעקב.
נתונים ומידות
גובה	כ־500 מטר
מיקום
קואורדינטות	32°10′17″N 35°16′24″E
(למפת צפון השומרון מוגדלת)   עמק המכמתת (למפת צפון השומרון רגילה)   עמק המכמתת (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמק המכמתת (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים. מצפון נמצא הר כביר, עדיין ללא היישוב אלון מורה (1970)

ביישוב המקראי מכמתת, שזיהוי מיקומו המדויק שנוי במחלוקת, עבר הגבול בין נחלת שבט מנשה לבין נחלת שבט אפרים. בין האתרים המצויים בעמק: קבר יוסף ו"בקעת עין סוכר", לימים מחנה הפליטים עסכר. בזכות פוריותה, נזכרה בקעת עין סוכר כמקום שממנו הביאו את התבואה למנחת העומר בבית המקדש כאשר לא נמצאו שעורים במקום קרוב יותר לירושלים.

תולדות האתר

תצלום לכיוון מזרח של צפון עמק המכמתת והשיפוע הדרומי של הר כביר. היום נמצא היישוב אלון מורה על פסגת ההר

המכמתת נזכר בספר יהושע בתור גבול שבטי ישראל מנשה ואפרים. כך כתוב:

וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.

— יהושע, י"ז, ז'

בברכות יעקב ליוסף נאמר: ”בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל” (בראשית, מ"ט, כ"ה). במדרש רבה דרשו חז"ל את המילה "מעל": ”'מעל' – זו אזכרות שבבעל.”^[1]

בצפון המכמתת מצויה "בקעת עין סוכר" (בערבית "סַהְל עַסְכָּר"). עליה נכתב במשנה מסכת מנחות:

מצוות העומר, לבוא מן הקרוב; לא ביכר הקרוב לירושלים – מביאין אותו מכל מקום. מעשה שבא מגגות^[2] צריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

— משנה, מסכת מנחות, פרק י', משנה ב'

אף על פי שהאזור היה בשליטת השומרונים שהיו עוינים לישראל, לא נמנעו מלהביא את התבואה לקציר העומר מבקעת עין סוכר.

בתלמוד בבלי מובא כי כאשר האחים החשמונאים הורקנוס ואריסטובולוס נלחמו ביניהם:

תנו רבנן: כשצרו מלכי חשמונאי זה על זה, והיה הורקנוס מבחוץ ואריסטובולוס מבפנים... ועל אותה שעה שנינו: מעשה שבא העומר מגגות^[2] צריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

— תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ד, עמוד ב'

הסיבה הייתה שתבואת הארץ בסביבתה של ירושלים נחרבה:

אמר רבי יוסה בי רבי בון: פעם אחת נשדף כל העולם כולו ולא היו יודעים מאיכן להביא (את מנחת העומר). והוה תמן חד אילם והוה יהיב ידיה על עייניה וידיה על סוכרא. אייתוניה לגבי פתחיה. אמר לון: אית אתר דמיתקריא עין סוכר או סוכר עין, ואזלון תמן ואשכחון.

— תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'

בתרגום לעברית: פעם הייתה בצורת בכל העולם ולא ידעו מאין להביא שעורים למנחת העומר. היה שם אילם אחד ששם את אחת מידיו על עיניו ואת ידו השנייה על בריח דלת (סוכרא, בארמית). הביאו אותו לפני פתחיה, והוא אמר להם: האם יש מקום שנקרא עין סוכר או סוכר עין? הלכו לשם ומצאו שם שעורים.

פוריותה של הבקעה נובעת מנתוניה הגאוגרפיים: קרקע סחף פוריה (גרומוסול), טמפרטורה נוחה – 16–18 מעלות בממוצע שנתי^{[דרוש מקור]} ומשקעים – 500 מ"מ לשנה. מיקומה של בקעת עין סוכר במדרון הדרומי של הר כביר הגדיל את חשיפת השדות שבה לקרינת השמש. כיום סהל עסכר הוא אזור תעשייה ופרבר מגורים של העיר שכם, ואין בו כמעט שטחים חקלאיים. בצפונו נמצא מחנה הפליטים עסכר. שטחי עמק המכתמתת מעובדים על ידי חקלאים מהכפרים הפלסטינים הסמוכים, חווארה, עוורתא, אודלה וביתא.

אתרי העמק

בעמק עברה בעבר דרך האבות משכם לירושלים. כביש 60 החוצה את גב ההר עבר בו לכל אורכו, דרך שכם וסהל עסכר. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוסט קטע הכביש שחצה את שכם לתווי העוקף את העיר ממערב, וכיום הוא מתחבר לכביש 57 בעמק המכמתת מצפון לחווארה, וממשיך דרומה דרך העמק. מעט צפונה משם נמצא מחסום חווארה, המחסום הראשי בכניסה הדרומית לשכם.

במעבר שבין עמק המכמתת לעמק סוכר, למרגלות הר גריזים והר עיבל, מצוי תל בלטה, בו נמצאו שרידי העיר הקדומה של שכם. מדרום לתל העתיק נמצא מחנה הפליטים בלאטה.

מזרחית לשער העיר שכם נמצא קבר יוסף – מיקום המתאים לאמור בספר בראשית ובספר יהושע:

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה.

— בראשית, ל"ג, י"ח

וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה.

— יהושע, כ"ד, ל"ב

מדרום לקבר יוסף נמצא אתר הקדוש לנצרות "באר יעקב".

לקריאה נוספת

• אריה ברונשטיין, אברהם שבות ומנדל ברודי, ארץ שכם, עיצוב שלם – אלון מורה, 1987.

קישורים חיצוניים

• אברהם ששון וזהר עמר, מנחת העומר ולחם הפנים שהובאו ממישור החוף, אוניברסיטת בר-אילן – על זיהוי אלטרנטיבי לבקעת עין סוכר
• בן ציון סגל, הגאוגרפיה שבמשנה - בקעת עין סוכר – בשערי שכם