שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ערן סגל
פרופסור לביולוגיה חישובית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ערן סגל (נולד ב-15 בנובמבר 1973) הוא פרופסור לביולוגיה חישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
סגל סיים לימודי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות בשנת 1998 והמשיך ללימודי דוקטורט במדעי המחשב וגנטיקה באוניברסיטת סטנפורד בהנחיית דפנה קולר, אותו השלים בשנת 2004. לאחר מכן, המשיך ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, שם שימש כעמית מחקר במרכז לפיזיקה וביולוגיה במשך שנה, עד הצטרפותו למכון ויצמן למדע בשנת 2005.
בשנת 2007 זכה בפרס אוברטון (אנ'), המוענק מטעם האגודה הבינלאומית לביואינפורמטיקה (ISCB) (אנ'). הפרס מוענק מדי שנה לחוקר יחיד בתחום הביולוגיה החישובית, וסגל היה לישראלי השני שזכה בפרס זה.[1]
בין השנים 2012–2016 כיהן כחבר האקדמיה הצעירה הישראלית. בשנת 2015 זכה בפרס מיכאל ברונו בתחום ביולוגיה חישובית ומערכתית.
תחום העיסוק העיקרי של סגל הוא בפיתוח מודלים כמותיים של ביטוי ובקרת גנים. במסגרת מחקריו במכון ויצמן, פיתח אלגוריתם המנבא את ההשפעה של סוגי מזון שונים על המיקרוביום של אנשים שונים, ובכך מרכיב המלצות לדיאטה אישית המבוססת על האלגוריתם, אותן פרס ביחד עם עמיתו, פרופסור ערן אלינב, בספרם "תזונה מותאמת אישית" שיצא לאור בשנת 2019. על בסיס מחקריהם הוקמה בשנת 2015 חברת דייטו (Day Two, על ידי מריוס נכט ושותפים), שבשיתוף פעולה עם קופות החולים כללית ומכבי, גבתה תשלום על רכישת ערכותיה עד שנת 2023. החברה נסגרה בשנת 2024.[2]
עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, פיתח, יחד עם עמיתים במכון ויצמן, מודל המנבא את מספר החולים הקשים על בסיס קצב התחלואה בנגיף. מודל זה חזה בקירוב את העלייה במספר החולים הקשים בגל השני לאורך חודש ספטמבר[3].
ב-1 בפברואר 2021 כתב בטוויטר: "אנו אומרים זאת בזהירות, הקסם התחיל"[4], וצירף גרף המתאר כיצד החלה ירידה משמעותית בתחלואת הקורונה בקרב הגילאים המבוגרים. המידע המחיש שהחיסון לקורונה, שניתן קודם כל לקבוצת הגילאים המבוגרים בישראל במסגרת מבצע "לתת כתף", החל להשפיע על רמות התחלואה. ציוץ זה זכה לתהודה רחבה ברחבי העולם וצוטט בניו יורק טיימס[5], באקונומיסט[6] ובכלי תקשורת נוספים[7][8][9], וענה לציפייה הכלל-עולמית לסימן ראשון לכך שניתן למגר את הקורונה באמצעות חיסון.
לאורך השנים פרסם סגל למעלה מ-140 מאמרים בכתבי עת מדעיים ורפואיים בעולם, מהם כ-20 בכתב העת "Nature Cell Biology".
חיים אישיים
נכון לשנת 2021 היה סגל נשוי ואב לשלושה ילדים.[10]
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ערן סגל (באנגלית)
ערן סגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ערן סגל, ברשת החברתית LinkedIn- ערן סגל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ערן סגל, באתר dblp
- ערן סגל, באתר ResearchGate
- ערן סגל, באתר גוגל סקולר
- ערן סגל באתר האקדמיה הצעירה הישראלית
- רוני לינדר, מצוינות בתנאי מעבדה, באתר הארץ, 22 במאי 2008
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads