שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פדרל ריזרב
הבנק המרכזי של ארה"ב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הפדרל ריזרב (בקיצור: ה"פד"; באנגלית: Federal Reserve System; נקרא לעיתים גם הבנק הפדרלי) היא מערכת פרטית המשמשת כסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של ארצות הברית.
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
הפדרל ריזרב נוסד ב-23 בדצמבר 1913, עם חקיקתו של חוק הפדרל ריזרב, כתגובה לסדרה של משברים פיננסים שקדמו לו, ובפרט המשבר הפיננסי של שנת 1907. עם הזמן התפקידים, המחויבויות והסמכויות של הבנק התרחבו משמעותית, ומבנהו התפתח. כיום, תפקידיו העיקריים של הפדרל ריזרב, לפי מסמכים רשמיים שלו, הם לנהל את המדיניות המוניטרית של ארצות הברית, להשגיח ולפקח על המוסדות הבנקאיים, לשמר את היציבות של המערכת הפיננסית, לשמר רמת אינפלציה נמוכה ויציבה ולספק שירותים פיננסיים למוסדות הפקדות, ממשלת ארצות הברית, ומוסדות של ממשלות אחרות. הפד הוא הנושה העיקרי של ממשלת ארצות הברית, ומחזיק ברוב החוב שלה.
המטה הראשי של הבנק נמצא בעיר הבירה וושינגטון. הבנק כולל 12 סניפים אזוריים, בערים בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה, קליבלנד, ריצ'מונד, אטלנטה, שיקגו, סנט לואיס, מיניאפוליס, קנזס סיטי, דאלאס וסן פרנסיסקו. שבעת חברי מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, לרבות היו"ר, ממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט. אף על פי כן, החלטות הפדרל ריזרב בתחום המדיניות המוניטרית הן עצמאיות ולא נדרשות לאישור הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת.[1] נכון לשנת 2025 יו"ר הבנק הוא ג'רום פאואל, שמונה לתפקיד ב-5 בפברואר 2018. בשנת 2010, הפדרל ריזרב הרוויח 82 מיליארד דולר מהריביות על איגרות החוב וההון שהוא מלווה לממשל האמריקאי ולבנקים המסחריים, ומתוכם שמר בקופתו 3 מיליארד דולר, והעביר 79 מיליארד דולר למחלקת האוצר של ארצות הברית.
Remove ads
הרקע להקמת הבנק
הבנק המרכזי הראשון בארצות הברית היה הבנק הראשון של ארצות הברית, אשר נוסד בשנת 1791 על סמך היתר ("צ'ארטר") של הקונגרס לתקופה של 20 שנה, ונסגר עם תפוגת ההיתר בשנת 1811. 5 שנים לאחר מכן, בשנת 1816, נוסד הבנק השני של ארצות הברית על סמך היתר דומה, אשר פג בשנת 1836. חידושו האפשרי של ההיתר היווה בסיס לעימות פוליטי, שבו ניצח הנשיא אנדרו ג'קסון אשר נאבק נגד קיומו של בנק מרכזי, וכך בשנים 1837–1862 לא פעל בארצות הברית בנק מרכזי, במסגרת "עידן הבנקאות החופשית". בשנים 1862–1913 פעלו בנקים מרכזיים במדינות השונות, וב-23 בדצמבר 1913 נוסד הפדרל ריזרב, עם כניסתו לתוקף של חוק הפדרל ריזרב באישור הקונגרס ועם חתימת הנשיא וודרו וילסון.
Remove ads
תפקידים עיקריים
מבנה הבנק
- מועצת המנהלים - כוללת שבעה חברים, הממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט לתקופת כהונה של 14 שנים. שבעה חברי המועצה בשנת 2022- היו"ר ג'רום פאואל, סגן היו"ר לייל בריינרד, סגן היו"ר מייקל בר, והנגידים מישל באומן, ליזה קוק, פיליפ ג'פרסון וכריסטופר וואלר.[2]
- ועדת השוק הפתוח (איגרות החוב) (FOMC) - שמתקימת מדי 5-8 שבועות (לפי חוק לא פחות מ-4 פעמים בשנה) ובעלי זכות הצבעה בה הם חברי מועצת המנהלים, 4 נציגים מתחלפים (כעבור שנה) מסניפים מחוזיים, ונציג סניף ניו יורק, הסניף הגדול ביותר, שמכהן כנציג קבוע. מינוי 4 נציגים המתחלפים נעשה מתוך 11 סניפים המחוזיים שמתחלקים לארבע קבוצות שכל אחת מהם שולחת נציג לוועדה-
- קבוצה אחת - בוסטון, פילדלפיה, וריצ'מונד.
- הקבוצה השנייה - קליבלנד ושיקגו.
- הקבוצה השלישית - אטלנטה, סנט לואיס, ודאלאס.
- הקבוצה הרביעית - מיניאפוליס, קנזס סיטי, וסן פרנסיסקו.
נציגי הסניפים שאינם בעלי זכות הצבעה השנה נוכחים גם הם בוועדה ונוטלים חלק בדיונים.[3]
- סניפים אזוריים - 12 סניפים אזוריים, בערים מרכזיות (פירוט בפסקה הבאה).
סניפים אזוריים
יושבי ראש הבנק
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פדרל ריזרב- פדרל ריזרב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads